שאלות שאני נשאל הרבה במסרים

שאלות שאני נשאל הרבה במסרים

רוב השאלות נסובות סביב דקויות החוק סיטואציות כאלו או אחרות אני חושב שאף אחד באוצר לא נתן דעתו על השאלות ובטח לא על התשובות אני אתן דוגמאות קיצוניות להבהיר על מה אני בכלל מדבר 1. זוג נישא. נכנסו להריון בהפרייה מספר 4. בגיל שנה הילד, לא עלינו, נפטר. מה דין הזוג ? 2. זוג נישא. לאישה התגלתה בעיה מכנית קשה - אין לה חצוצורות. חייבים הפריות. בתום 3 הפריות נהרג הבעל בתאונת דרכים. האלמנה נישאת מחדש וכמובן בעייתה המכנית בעינה עומדת. האם היא זכאית ל 2 הפריות ? 5 הפריות ? 0 הפריות ? אני בכלל לא מדבר על כך שהחוק מדבר על הפריות כאשר לא ברור האם תחת הכותרת הפרייה עומד המושג שאיבה ? שאיבה והחזרה ? האם בטיפול שבשל טעות תזמון זריקת הכוריגון לא הייתה ולו ביצית אחת לשאיבה - האם הוא ייחשב להפרייה ? (והרי עלות השאיבה על כל היבטיה מתקיים) האם החזרת מוקפאים נחשבת להפרייה ? אין לי תשובה לא נראה שמי שכתב את הצעת החוק יודע לענות לא נראה לי שמי שכתב את החוק בכלל מכיר את המונחים הללו
 

ליהיS

New member
נראה לי שמעבר לבעייתיות ההגבלתית

של החוק הוא גם כוללני מדי. אני לא זוכרת אם אמרתי זאת בפורום הזה או אחר אז אחזור על דברי. בכל מצב רפואי, גם הבנאלי ביותר יש מן הסתם שוני בטיפול שבין אדם לאדם שלא לדבר על טיפול מסובך כמו הפרייה. לדעתי ולצערי, נצטרך להגיע לפשרה כלשהי ואחד הנושאים שיש להביא בחשבון הוא סיטואציות מהסוג שהזכרת. החוק צריך להתייחס בהגבלותיו לנשים שונות בסיטואציות שונות. מעבר לסיטואציות שליאור רשם ברור לכולנו שיש מצבים מסוימים שבהם גם האשה וגם הרופא יודעים שאין סיכוי ממשי ויש לפנות לאופציות אחרות כמו פונדקאית או תרומת ביציות וכיוצ"ב. לעומת זאת יש נשים ששני הצדדים יודעים שיש לאשה את מירב הסיכויים להיכנס להריון וזה רק ענין של זמן (וכמובן מזל). לכן, יש לדעתי לפנות לרופאים המתמחים בדבר שינסו לערוך סוג של הפרדה או משהו כזה, בין סוגי עקרויות שונות, סוגיהם וסיכויהם האופטימליים של כל קבוצה. אני יודעת שזה נשמע מאוד קר ועוד יתנפלו עליי כאן, אבל זה אולי עדיף מההכללה היותר אכזרית של החוק במתכונתו הנוכחית. מוסיפה גם שיש לי את התחושה שמי שכתב את החוק לא רק שלא יודע את המונחים המקצועיים אלא גם לא יודע את המשמעויות העתידיות שחוק זה יכול ליצור. חוץ מירידה בילודה אני אהיה אכזרית ואומר עוד כמה דברים שחלקם, מן הסתם עברו גם עליי בתקופה המטורפת שבה הודיעו לי ש"אין לך סיכוי להביא ילדים". 1. גירושין-כמה זוגות יצליחו לשרוד את הגזירה הזו? אני באופן אישי הצעתי לבעלי להתגרש וזה חודש לאחר החתונה-ברגע שנודע לנו שאין סיכוי לילדים. לא נראה לי הוגן ל"החזיק" אותו בלי סיכוי לילדים. 2. התאבדויות-זה אולי נשמע קיצוני אבל באופן סטטיסטי אני בטוחה שיהיו אנשים שלא יעמדו במעמסה הנפשית. ולא צריך להסתכל יותר מדי אחורה כדי להבין זאת.
 

ליהיS

New member
קראתי שוב את ההודעה שכתבתי ו...

לא התכוונתי שהיא תשמע ייאושית אבל באמת כתבתי מהבטן. אמנם אני לאחר שלב הילדים אבל כל הנושא הזה כל כך מרתיח אותי וגם, מן הסתם, מחזיר אותי אחורה.
 
למעלה