שאלה פסיכולוגית-פילוסופית

mormorto3

New member
שאלה פסיכולוגית-פילוסופית

שלום. עברתי התמוטטות נפשית השנה כתוצאה ממשבר. לא אושפזתי. בכל אופן הבעייה שלי היא כזאת- רגרסיה. באופן יותר ספציפי כשאני בחברת בני אדם קשה לי להפנים את ההבנה שאני אובייקט בעיניהם מה שמשאיר הרבה מקום לדימיון בכל מה שקשור לקשרים ולהבנה של מצבים חברתיים והתנהגויות של האחר (לא רק מתוך פנטזיה כנראה גם כסוג של דרך הגנה). יש בי את ההבנה שאני אובייקט וחלק מהעולם ולא מרכזו אבל כאילו אני דוחה אותה כל רגע מחדש כמו מתוך מרד ואם אני מתאמץ בכל הכוח להפנים אותה זה לא נמשך יותר משנייה. אני לא יודע מה לעשות ואני מרגיש שנהיו לי הרבה סימפטומים אוטיסטים, מה גם אני לא סבור שהייתי אחרתבעבר אמנם הרגשתי אחרת בתקופות שונות של החיים שלי (בגיל מסויים במסגרות חברתיות מסויימות למשל יצרתי קשרים בקלות ובהנאה מה שמעיד על יכולת תקשורת ושיתוף פעולה. -בלי קשר אני כמה לקשרים חברתיים אך מתקשה מאוד לעשות זאת כיום כי סוג של נכנעתי למוזרויות שלי....) האם יש דרך לשוב אל תחושת העצמיות המגובשת שלי בתוספת של ביטחון עצמי פלוס כל ההבנות החכמות שיש לי היום? אני מרגיש אומלל. אשמח לדעת אם משהו כזה ידוע בספרות הפסיכולוגית. אודה על תשובתכם
 

י ו ר ם 7

New member
עזוב את הספרות

שאל את עצמך מה אתה רוצה ? ההרגשה שאתה אובייקט היא לא טובה לא לך ולא לאחרים. תנסה לחשוב במה אתה טוב אל תאבחן את עצמך ואל תתן לאחרים למשול בך יש לך כוחות ואתה יודע מה לעשות לך בדרך הישר ותן לעצמך דרור במחשבות טובות והתנהגות ראויה קרא ספרים ,יש לי גם כמה המלצות חמות בשבילך למד תקשיב למוזיקה תתחיל להנעים את חייך החיים בסך הכל יפים
 
אובייקט?

אתה בשום אופן לא אובייקט, אתה תהיה אובייקט, תרגיש כך ואחרים יתייחסו אליך כך כל עוד תאמין בזה. אתה, מבחינה רוחנית, התגלמות של הנשמה שלך, התגשמות פיסית שלה, או של חלקים שלה שבהם אתה מתרכז ומביא לידי ביטוי, אל תוריד אותה לרמה של אובייקט. מבחינה זו זה גם נכון להגיד שאתה אכן מרכז הייקום כאשר הייקום נתפס דרכך, כך זה צריך להיות. אין זה אומר שאתה טוב יותר מאחרים או נעלה עליהם, זה אומר שיש מקום בקיום בשבילך להיות מה שאתה רוצה ומאמין שאתה. בטח לא אובייקט. הדרך "לחזור לעצמך" היא קודם כל שינוי האמונות שלך לגבי המציאות ועצמך, קבל שהדעות שלך הן רק אמונות לגבי המציאות ולא המציאות עצמה. השלב הבא הוא לשחרר אנרגיה רגשית תקועה וטיפול בטראומה אותה עברת. מקווה שעזרתי ואשמח לעזור בהמשך.
 

mormorto3

New member
הבעייה שזה לא כל כך חיובי אצלי

אני סובל ממחשבות יחס ופראנויות אני יכול לדמיין שאישה מסויימת מתלהבת ממני ואז אני מרגיש שהאגו שלי עולה ואני יכול לראות פרצוף של אדם אחר ולשנוא אותו או אדם שלישי ולהרגיש ממנו פחד. כאילו ממש תלוש מהמציאות חי על דפוסים ישנים ישנים. זה בלי שאני מכיר בלי שנתתי היזדמנות בכלל להבין את הסיטואציה. זה דפוס ילדותי טראומתי. כמו כן יש לי קשיי ריכוז וקשב, הבנה של משפטים אני באמצע משפט יכול ללכת לאיבוד מרוב שאני מרגיש מותקף על ידי הסביבה (או מנסה להיות עירני לסכנות). אני כל הזמן עסוק באחר קשה לי שיהיה טוב לי עם עצמי... הביקורת העצמית כבר פחות כואבת לי כמו פעם. בכל מקרה הכוונה שלי הייתה שאתם הולכים ברחוב ורואים מישהו מולכם אתם יודעים שהוא רואה אותכם בתור אדם אחר ולא שלוחה של עצמכם. כך למשל אני יכול לדבר עם בן אדם על משהו ולהניח שהוא יודע מלא דברים שאני כבר יודע והוא לא! וזה נורא מקשה על ההבנה וההתנהגות יוצצאת מוזרה. קשה לי להיפתח לאחר להבין שמקומו הוא לא כל כך גרנדיוזי ומפחיד כמו שהוא!
 

י ו ר ם 7

New member
עצה

תנסה לבקש חונך...אפשר גם חונכת באם אתה לא אגרסיבי, יש גם קבוצות תמיכה נהדרות ! באם רופא אז אתה יכול גם ללכת לרופא אחר לשמוע עוד צד, יש דברים שהם חסרי מובן ואל לך להתיאש אל תדאג, אם קשה לך להתרכז לאורך זמן תעשה הפסקות, תחייך ספר בדיחות לעצמך עשה לחוש ההומור שלך בית ,זמזם איזה שיר, אל תתרגז שמור על עצמך
 
mormorto3

אני רואה שאתה מודע ברמה מסוימת לתגובות שלך לסביבה, זה כבר חצי הדרך לשינוי. נראה שאתה צריך קצת עזרה ודחיפה לשינוי התגובות ישנם טיפולים (ומטפלים) רבים שיכולים לעזור לך לבצע את השינוי בקלות רבה יותר מאשר בעבודה עצמית נסה גם למצוא את הדפוס / אמונה המרכזית שיושבת בבסיס כל מה שאמרת, יש משהו מרכזי שנמצא מתחת לכל זה בהצלחה
 
ברוך שובך אלינו, mormorto3 יקר

שמחה לראותך כאן שוב...
אתה מציין כי היו בעבר תקופות בהן "הרגשת אחרת" ואף יצרת קשרים "בקלות ובהנאה", ואף מסיק מכך מסקנה נכונה ואף מעודדת- יש לך את היכולת לתקשורת בין-אישית תקינה ואף לשיתוף פעולה. מאחר וזהו משאב הקיים אצלך, ניתן למצוא את הדרך לשוב ו'להשמיש' אותו. אתה מספר כי חווית משבר שגרם לך לידי התמוטטות נפשית, בעקבותיו אתה מבחין ברגרסיה. נראה לי שכדאי שתבחן מהן האמונות החדשות, ביחס לעצמך, שהתפתחו בעקבות המשבר ושהביאו לידי הרגרסיה במצבך. פעמים רבות, משבר נגרם מטריגר כלשהו היוצר אמונות מוטעות ומעוותות ביחס לעצמנו ו/או לסביבה. אתה גם מספר על סימפטומים "אוטיסטיים" שאתה מזהה בעצמך, אך יחד עם זאת אתה מציין כי אינך סבור שהיית אחרת בעבר- והנה, למרות כל זאת, הצלחת ליצור קשרים חברתיים בקלות ובהנאה. אם כן, אותם הסימפטומים אינם מהווים גורם מעכב עבורך לחיים חברתיים- חשוב על-כך! כיום אתה מתקשה בקשירת קשרים חברתיים כי נכנעת למוזריות שלך? יש הבדל עצום בין "כניעה" לבין "קבלה". אינני יודעת על אילו מוזריות אתה מדבר, אך לכולנו "מוזריות" כאלה או אחרות ובכ"ז אנו מעזים ליצור ולשמר קשרים חברתיים. האם ה"מוזריות" שלך עד כדי כך נוראיות, שאינך יכול ליצור קשרים חברתיים בגינם? מה יקרה אם בכ"ז תיזום יצירת קשר? או- מה הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות? האם ה"מחיר" הזה כבד מדי מכדי לשאתו? האם המנעות חברתית עדיפה עליו? זוכר שדיברנו בעבר על פרו-אקטיביות? אני מאמינה גדולה בעשייה ובהתגברות עצמית, כדרך לפריצת דרך בחיים... ובאשר לשאלתך האחרונה- התשובה היא כן. לטעמי- אפילו באופן חד-משמעי! אני מאמינה כי ניתן להשיב את תחושת העצמיות שלך ולחזק את ביטחונך העצמי. ההבנות החכמות שיש לך כיום, התובנות שנבנו עם ניסיון החיים, הם נחלתך ולא יאבדו לך במהלך התהליך. לכל היותר הן תשתכללנה ותתווספנה אליהן חדשות...
שיהיה לך המשך יום נפלא, גילת
 

mormorto3

New member
היי תודה גילת

אני לא במצב שאני אומר לעצמי שאין לי סיכוי לקשרים חברתיים חדשים אבל אני יודע בתוך תוכי שאני סגור מידי ודורש מאמץ להתחברות ואני כל פעם רואה מחדש איך הרושם הראשוני שלי מרחיק אנשים. אם זה קושי להסתכל בעיניים או פנים שמראות שאני ניגעל מבני אדם או סתם ימים שאני מהלך שטוף שנאה ומרירות. הבעייה היא שאיבדתי את תחושת הביטחון בחברה בצורה כל כך עמוקה שאין דרכים רבות שתוכלי לשכנע אותי "להוריד את ההגנות" שלי. אמנם עברתי סביבה ואני לומד שיש גם ראייה אחרת ועם הרבה סבלנות ואורח רוח אפשר לתקשר גםבצורה יותר נינוחה ולהחזיר מעט מן הביטחון האבוד אך ישנם דברים בסיסיים יותר בחוויה ששומרים על הכאב בפנים ועוברים הוכחה מחדש לעיתים קרובות. בנוסף על כך ישנם היבטים פיזיים שלי שתמיד יפריעו וגם הידיעה שלא ניתן לשנותם היא בלתי נסבלת. המצב עגום אבל אני מנסה להפיק את המירב. המשך ערב או יום טוב!
 
בוקר טוב ../images/Emo13.gif

מדבריך ניכר שאתה מודע אל אותם הגורמים, אשר מפריעים לך ביצירת תקשורת חברתית יעילה: סגירות, רושם ראשונה (מוטעה, אני מבינה), קושי בתקשורת בלתי מילולית, היבטים פיזיים וכן "דברים בסיסיים יותר בחוויה ששומרים על הכאב בפנים ועוברים הוכחה מחדש לעתים קרובות". מבין כל הדברים הללו שציינת, אינני מוצאת, ולו דבר אחד, שלא ניתן להתגבר על הקושי שהוא יוצר, באמצעות אימון מתאים. לגבי ההיבטים הפיזיים שאינם ניתנים לשינוי- אינני יודעת כיצד באים לידי ביטוי אותם היבטים, אך הללו מהווים מכשול ליצירת קשרים חברתיים רק אם הופך אותם למכשול- אם אתה נותן להם מעמד משמעותי ומכריע בהגדרה העצמית שלך. לא כולנו נולדנו 'מושלמים' (בעצם, מי כן?)- יש אנשים שמנים, רזים, כאלה עם כתמים בגופם ופניהם כתוצאה ממחלות שונות, נכים באופנים שונים, בעלי מומים מולדים הפוגמים במראה שלהם ועוד.. - האם יש, מבין כל אלה, מישהו שהיית נמנע מחברתו רק בשל ההיבטים הפיזיים שלו?! בעניין זה המפתח הוא קבלה עצמית. באשר לאותם "דברים בסיסיים יותר בחוויה ששומרים על הכאב בפנים", הרי שיתכן מאד כי ההוכחה שהם עוברים לעתים קרובות, לטענתך, היא פועל יוצא מפרשנות שלך לאירועים. לשם כך יש להתבונן באותם ה"דברים" ולבחון, האם אותן ה"הוכחות", עליהן אתה מדבר, הן פועל יוצא חד-משמעי מאותם "דברים", או שמא ניתן להתבונן בהם גם בפרספיקטיבה שונה... לדעתי, עבודה עם איש מקצוע טוב יכולה לסייע לך מאד, לשם חיזוק הביטחון העצמי שלך, סיגול דרכי התבוננות בפרספקטיבה רחבה יותר וחיזוק הכישורים החברתיים שלך. המשך יום נפלא..... גילת
 

mormorto3

New member
הבעייה עם אנשי מקצוע

שאם אני ימצא אחד אני לא יפסיק לדבר. אני לעיתים סובל לעיתים נהנה מבדידות וחוסר מחוייבות לקשרים חברתיים (זה עוזר לי גם לבחון מחדש את כל האמונות שהיו לי בקשרים הלא כל כך מועילים ומהנים שהיו לי עד כה) ואין לי עם מי לדבר כך שלפעמים בן אדם שבאמת מסתכל לי בעיניים בלי לשפוט ומקשיב לי זוכה לשטף דיבור ורעיונות בהתלהבות וברגשנות רבה
ויש לי בעייה עם קשרים טיפוליים שמבוססים על כסף. (היחס האישי אליי נכפה על ידי גורם שלישי זר ולא מהווה אינטרס אישי של הצד השני בי ולכן לא מאפשר התפתחות של קרקע מצמיחה לדברים שאותם אני מעוניין לפתח - משמע הדבר שבגלל המוזרויות והליקויי תקשורת נגזר עליי להיות לבד, אם לעיתים יותר אם לעיתים פחות וברמות שונות. בכל אופן פחות מהנורמה או לפחות בצורה שבשלב הזה של החיים מזיקה לי )
 
mormorto3 יקר

איש מקצוע מיומן והגון, ידע להקשיב לך מחד, אך גם ידע, מאידך, מתי לעצור את שטף דיבורך, כדי לנתב את הפגישה לאפיקים מקדמים ומועילים עבורך. כך שבעניין זה אני מאמינה כי אתה יכול להסיר דאגה מלבך. באשר לתשלום הכרוך בטיפול שכזה- אני מאד מבינה את הנקודה שאתה מעלה ואני אף נתקלת בה, לא אחת. עם הזמן נוצרת קרבה, סימפטיה... יש שקשה להם המחשבה כי בסוף פגישה עם אדם שהם מחבבים- ושאף נראה כי הוא מחבב אותם- הם משלמים לו עבור הזמן שהקדיש להם. לא קשה לך המחשבה שאתה משלם לזבן במכולת על מרכולתו; לא קשה לך עם העובדה שאתה משלם לגנן העובד בגינתך; המחשבה כי אתה משלם על האפשרות לצפות בכבלים גם היא אינה קשה לך כלל וכלל וכו'. אנשים מקבלים שכר תמורת עבודתם- זו היא דרך התנהלות החברה. אני מניחה שגם אתה מרוויח את לחמך בעבודה כלשהי, ממנה אתה משתכר. עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, עמם אתה נפגש לשיחות תדירות ונעימות, המצב שונה... אך עליך לזכור: לא על הסימפטיה אתה משלם, גם לא על היחס ותשומת-הלב הלבבית- אלה הם חלק ממערכת יחסים אמיתית וכנה הנרקמת בין שני אנשים (אתה והמטפל/ת). התשלום הוא תמורת עבודתו של אותו האדם והאמן לי, שלפחות אנשים מתחום זה שאני מכירה, הם בעלי אינטרס אמיתי לעזור, לסייע, להצליח לשפר את איכות חייו ולקדם את המטופל שלהם לעבר יעדיו. אתה טוען שלעתים אתה נהנה מבדידות ולעתים סובל ממנה. ראה, אנשים רבים נהנים, מדי פעם, להיות בחברת עצמם בלבד. כאשר יש לך קשרים חברתיים, אתה עדיין יכול ליהנות מחברת עצמך ולהתבודד, אך יש לך את האפשרות לבחור מתי להיות עם עצמך ומתי ליהנות מחברה. בחירה זו נשללת ממך, כאשר אתה משולל קשרים חברתיים... לטענתך "בגלל... נגזר עלי להיות לבד". לא, יקירי, דבר לא נגזר עליך- אתה הוא הגוזר על עצמך! כפי שכתבתי למעלה- קבלת ה"מוזרויות שלך" ושיפור מיומנותיך החברתיות ("ליקויי תקשורת") יוציאו אותך ממצב של "לבד" אל מצב של בחירה מתי להיות לבד ומתי- ביחד. ערב נעים, גילת
 

mayayahe27

New member
הייי

הייי קראתי את מה שכתבת כאן ואת התגובות לאחרים ... ניסיתי קצת לחשוב על כך ומשהו אחד היה קצת קשה לי - כמה אתה מייחס את הקשיים לעצמך ולא פעם לאחרים ; יסלחו לי ה"אחרים " - אליהם אני מתייחס כאל החברה. לעיתים פשוט אנחנו לא פנויים מספיק, לפחות לא לכל אחד. אולי פשוט אתה נמצא בתקופה שבה אתה פחות סובלני, קשה לך אולי להכיל כל סוג של בני אדם אלא אנשים מסוימים, ובמקרה ייתכן שנתקלת פעם אחר פעם באנשים שפחות התחברת אליהם וכבר הדבקת על עצמך תוויות .... אני חייבת לומר מניסיוני שיש לי תקופות שבהן אני לא יכולה לשאת לשבת עם אנשים מסוימים, חלקם אפילו חברים כי פשוט דברים עוברים עליי ולא כל אחד יכול להכיל זאת ובמיוחד לא אני בנוכחות אותם אנשים (אנשים מסוימים ... ). מה שאני מנסה לומר זה, בין אם קרה לך אכן משהו שהוביל לכך או לא, זאת לא אשמתך, זה בסדר גמור. תהיה קצת יותר פייר עם עצמך - זה בסדר לא להסתדר כל הזמן - תקשורת בימינו היא דבר לא פשוט, ובעיניי מתייחסים ל"הצלחה בתקשורת" כמשהו מובן מאליו:). ועוד משהו קטן - תקבל את הקשיים שלך, עד כמה שאפשר, קל לדבר קשה לבצע אבל בכל זאת... כך לדוגמא, גם אני לעיתים מאבדת אנשים כשהם מדברים הרבה ואני פשוט מבקשת מהם לעצור ולחזור על הדברים שאמרו כי גם לי יש בעיית קשב קלה.. ואין להם סיבה להיעלב או משהו כזה... להקשיב זה גם לא מובן מאליו... :) והכי חשוב - תעשה דברים שעושים לך טוב; כמו שיורם אמר - מוזיקה או ספורט או ... מה שלא יהיה קצת "לחזור" ולהתחבר לדברים יותר נעימים גם בתקופות שפחות קל . מקווה שעזרתי קח הכל בטוב ... מהתקופות האלו תמיד צומחים בסופו של דבר... שיהיה כל טוב מאיה
 
למעלה