שאלה לחובבי טולקין

[Feanor75]

שאלה לחובבי טולקין

בעצם שתיים קרוב לודאי ששרה"ט הוא הספר האהוב עליכם, אבל זה לא סותר שתהיה לכם גם ביקורת עליו שמעניין לשמוע. עבורי שום ספר כנראה לא יערער את מעמדו של שרה"ט כספר האהוב עלי (אחרי ההוביט) ובכל זאת יש לי קצת ביקורת עליו: 1. חזרתו לחיים של גאנדאלף במקום לעשות שהוא בכלל לא מת 2. הקצב האיטי של קטעי הספר המלווים את פרודו וסאם. בעיקר הספר הרביעי. 3. טיהור הפלך: לרעיון הזה אני מתחבר מאוד כי הוא ביקורת על המהפיכה התעשייתית, אבל המיקום שלו בסוף העלילה אחרי שרמת המתח כבר ירדה ורוצים שלום (איך כינה את זה טולקין ב'עץ ועלה'? יוקוטסטרופה אני חושב) לא משתלב לי הכי טוב בקריאה. 4. היכולות של כמה דמויות גנדלף והאלפים לחוש ממרחק בחבריהם, לא ברור מתי אפשר ומתי לא. 5. שאלת הנשרים שיכלו 'להקפיץ' את פרודו להר האש במקום המסע: נראה שטולקין לא חשב על זה, לו חשב היה בקלות סותר את זה, וזה היה עולה במועצה של אלרונד בתור אחד הרעיונות שנדחים, ולו לשם ההבהרה לקוראים. הרעיונות האלה ודחייתם במועצה, כמו לזרוק לים או לתת לבומבדיל, היו מאוד מעניינים ונחוצים בקריאה. יש עוד כמה דברים קטנים שאני לא זוכר כרגע. סה"כ ביקורת מינורית לספר ענק תרתי משמע. עוד שאלה: טולקין מתח ביקורת על גזע האדם והעולם המתועש והקידמה. מעניין אותי איך רוב הטולקינאים משתלבים בעולם המתועש, וחיי הוביט או חיי אלף לא מדברים אליהם ונראים בעיניהם משעממים מדי ולא מספקים.

 

[Y. Welis]

בעניין 5 - הוא חשב על זה

וזה הוזכר באחד ממכתביו, שמנתח תסריט שהוא קיבל ממפיק אמריקאי שהציע לעשות מהספר סרט מצוייר (לא זה שנעשה ממנו בסופו של דבר). הרעיון נחמד, אבל כמו שהוא ציין, זה יהרוס את הסיפור... מעבר לכך הנשרים הם גזע עצמאי ולא חלק מברית כלשהי, ולא ניתן להטיל עליהם משימה כזו. לפי דברים שנאמרו בסיל' ובמקורות אחרים (חלקם מוקדמים מאוד), הם נחשבו לשליחי ראש האלים, מאנווה, ומדווחים אליו על הנעשה בארץ, כך שמעשיהם חייבים להתפרש כסיוע עליון - משהו שאפשר לקוות לו (ולהתפלל אליו, כמו שסאם עושה במורדור כשהוא פונה אל וארדה-גילתוניאל), אבל לא לדרוש, ובטח לא כדי לקצר משהו שבני אדם או הוביטים יכולים לעשות. לדעתי יש משמעות לכל דבר בספר, בין אם במחשבה-תחילה (מעט) ובין אם בפרשנות-מאוחרת (הרוב), ואפשר תמיד למצוא הסברים מתוך הסיפור. אני חושב שצריך לקרוא את הספר לעומק (עדיף במקור האנגלי) כי גם בקטעים הנדושים או הפחות מעניינים (לכאורה) יש דברים שנכתבו במטרה לומר משהו *ספציפי* (לעיתים על נושאים שלא קשורים לספר, כמו שפות או רעיונות בלשניים), ולא 'להעביר את הזמן'. חשוב לזכור שטולקין שיכתב חלקים בספר *עשרות* פעמים, והדפיס את כולו, על 1000 עמודיו, *במו ידיו* פעמיים, כך שכמעט כל מילה שם נשקלה, ואין הארכות לא נחוצות (כמעט). כמובן שהטעם האישי מעדיף קטעים מסויימים על אחרים, אבל זה לא אומר שהם פחות טובים או מושקעים. אני למשל למדתי להעריך קטעים שבעבר לא הרשימו אותי. בעניין 1 - יש לחזרתו של גאנדאלף לחיים (יותר נכון לחיים גשמיים בתוך הארדה; הוא לא הפסיק להתקיים, רק עזב את גופו) משמעות בסיפור ובתפקידו המיועד (נושא הגורל המוכתב מראש) בעלילה הזו. בעניין 4 - לא שמתי לב ליכולת כזו. יש להם ראיה ושמיעה מעל ליכולת האנושית, אבל הם הופתעו מאורקים כמה פעמים (כמו כן לגולאס לא זיהה את גאנדאלף במראהו הלבן, עד שהוא סיפק די רמזים), כך שזו לא יכולת טלפאתית.

 

[Feanor75]

לא זוכר

חושב שקראתי בנומנור את תרגום אותו מכתב. מכתב שנראה לי זועם בצדק על כל נסיון לפרשנות.אבל לא זוכר התייחסות לנושא הנשרים אולי לא שמתי לב. הרעיון שהנשרים נייטרלים ידוע, אבל בעקבות ההיסטוריה שלהם בהתערבויות חשובות כמו קרב חמשת הצבאות, להציל שלוש פעמים ממוות את יריבו הראשי של סאורון בארץ התיכונה, איסוף מודיעין עוד- חושב שמאוד מתבקשת שלילת הרעיון של להקפיץ להר האש. זה לא הורס תסיפור כי לא בעיה גדולה להמציא סיבה לזה. להוליך הוביטים רגלית אל הר האש, לכל אורך הספר מוצג תמיד כרע במיעוטו, תוכנית כמעט נואשת. בקשר ל4: גנדאלף פעם איתר את שדופקס במחשבה וקרא לו אליו, ולגולס חש בביתו ולוריין כשהללו הותקפו, וידע על כך.

 

[Y. Welis]

גאנדאלף אכן קרא לשאדופאקס ממרחקים

אבל יש להניח שליישות בסדר הגודל שלו זה אפשרי. אם כי זו הדגמה קיצונית של כוחו (אלא אם ההתאוששות הפתאומית של תיאודן אחרי השיחה איתו, ובעיקר המילים שנשמעו כמו לחש 'הזיקנה אינה מעיקה עליך כמו שחשבת', היתה פלאית גם). לגולאס ככל הזכור לי שמע דברים וקולות ממרחק (אורקים רצים והדי קרב), ולא חש.

 

[Feanor75]

לדעתי ריפוי תאודן הוא קסם. ומאות ק"מ הם מעבר

לטווח השמיעה והראייה של אלף עם כל הכבוד. אבל אולי אני טועה, אין לי את הכתוב לפניי.