זיו ליינונד
New member
רשמים מטיול יקבים קטן
היום יצאתי עם עוד חבר חובב משקאות לטיול קטן ב``ויין רוט`` שלנו באיזור בית שמש. התחלנו בלטרון. פגשנו שם את בזיל, מנהל היקב. איש מקסים שהוא גם אחד הנזירים, אגב. הוא סיפר קצת על היינות שלהם, אבל לשם הגענו בעיקר בגלל הברנדי שלהם. הם מייצרים שם ברנדי נהדר בשיטה משולבת של אלמביק ופוט סטיל. יש להם שתי רמות של ברנדי. הרמה הראשונה מיושנת משנת 1985 ובוקבקה השנה, ב-2000. הם מגדירים אותה כ- VSOP, אע``פ שברנדי בן 15 שנה יכול בשקט להיקרא XO. הרמה השנייה היא משנת 1979, ובוקבקה אף היא רק השנה. זו מוגדרת כ- XO. מדובר בברנדי מצויין, לדעתי הטוב המיוצר בישראל. ה- VSOP עולה 65 ש``ח וה- XO עולה 130 ש``ח. משם, אחרי בירה טייבה קרה, המשכנו לקיבוץ נחשון. יש שם יקב בוטיק ומוכרים שם גם גבינות. טעמנו שם שלושה יינות אדומים. הראשון היה מרלו צעיר שהם קוראים לו ``עלמה``. הוא בציר 1999 והוא לא רואה חבית. בעיניי זה היה יין רע שלא ראוי לשתיה. כבר עדיף לשתות הילולים. השני היה מרלו שראה חבית לששה חודשים וגם הוא מ- 1999. גם ממנו לא התלהבתי. היין השלישי היה קברנה-מרלו משנת 1998. הוא היה בסדר, טאניני מאוד, ולצורך העניין נחות בכמה רמות מהקברנה-מרלו החביב ביותר של דלתון (סדרת כנען). אח``כ המשכנו לקיבוץ צרעה. היקב של צרעה מתגאה בביקורות מחמיאות של רוגוב התלויות על קיר החנות שלהם. נו טוף. טעמנו רק קברנה 1998 שהיה לא רע, עדיין סגור וטאניני מדי. אבל השערוריה האמיתית היא המחירים. הם מוכרים את הקברנה 1998 ואת המרלו 1998 ב- 80 ש``ח, ואת הקברנה-מרלו 1996 ב- 96 ש``ח. אלו מחירים מופקרים לחלוטין והיין כלל לא מצדיק את מחירו. הרי ב- 96 ש``ח אפשר לקנות היום בישראל יינות כמו מרקז דה קאסרס הספרדי, או שאטו גרנד מואי הצרפתי שעולים על היינות של צרעה בקלות, אז מאיפה יומרת התמחור, אין לי מושג. שיבושם להם. אני לא קונה יין שלהם במחיר כזה. התחנה הבאה הייתה במנזר בית ג`אמל, מה שמוכר יותר כיינות קארמיזן. מדובר ביינות בסגנון איטלקי, להבדיל מלטרון המייצרים יינות בסגנון צרפתי. היין שלהם לא גדול, אבל במחירים הנעים בין 15 ל- 30 ש``ח אפשר לקנות שם יינות אדומים ולבנים פשוטים ונעימים, כגון ה- ווקיו רוסו, או הקארמיזן. הברנדי שלהם לא ראה מספיק חבית לטעמי ולא אהבתי אותו אע``פ שהוא היה ידידותי וחלק. מיותר לציין שהנוף ומזג האוויר מושלמים לטיול כזה בעונה, וממש כדאי לצאת ולהסתובב קצת, במנזרים בעיקר. המוכרים בחנויות המנזר נחמדים נורא ומרתק לשוחח איתם, בלי קשר ליין.
היום יצאתי עם עוד חבר חובב משקאות לטיול קטן ב``ויין רוט`` שלנו באיזור בית שמש. התחלנו בלטרון. פגשנו שם את בזיל, מנהל היקב. איש מקסים שהוא גם אחד הנזירים, אגב. הוא סיפר קצת על היינות שלהם, אבל לשם הגענו בעיקר בגלל הברנדי שלהם. הם מייצרים שם ברנדי נהדר בשיטה משולבת של אלמביק ופוט סטיל. יש להם שתי רמות של ברנדי. הרמה הראשונה מיושנת משנת 1985 ובוקבקה השנה, ב-2000. הם מגדירים אותה כ- VSOP, אע``פ שברנדי בן 15 שנה יכול בשקט להיקרא XO. הרמה השנייה היא משנת 1979, ובוקבקה אף היא רק השנה. זו מוגדרת כ- XO. מדובר בברנדי מצויין, לדעתי הטוב המיוצר בישראל. ה- VSOP עולה 65 ש``ח וה- XO עולה 130 ש``ח. משם, אחרי בירה טייבה קרה, המשכנו לקיבוץ נחשון. יש שם יקב בוטיק ומוכרים שם גם גבינות. טעמנו שם שלושה יינות אדומים. הראשון היה מרלו צעיר שהם קוראים לו ``עלמה``. הוא בציר 1999 והוא לא רואה חבית. בעיניי זה היה יין רע שלא ראוי לשתיה. כבר עדיף לשתות הילולים. השני היה מרלו שראה חבית לששה חודשים וגם הוא מ- 1999. גם ממנו לא התלהבתי. היין השלישי היה קברנה-מרלו משנת 1998. הוא היה בסדר, טאניני מאוד, ולצורך העניין נחות בכמה רמות מהקברנה-מרלו החביב ביותר של דלתון (סדרת כנען). אח``כ המשכנו לקיבוץ צרעה. היקב של צרעה מתגאה בביקורות מחמיאות של רוגוב התלויות על קיר החנות שלהם. נו טוף. טעמנו רק קברנה 1998 שהיה לא רע, עדיין סגור וטאניני מדי. אבל השערוריה האמיתית היא המחירים. הם מוכרים את הקברנה 1998 ואת המרלו 1998 ב- 80 ש``ח, ואת הקברנה-מרלו 1996 ב- 96 ש``ח. אלו מחירים מופקרים לחלוטין והיין כלל לא מצדיק את מחירו. הרי ב- 96 ש``ח אפשר לקנות היום בישראל יינות כמו מרקז דה קאסרס הספרדי, או שאטו גרנד מואי הצרפתי שעולים על היינות של צרעה בקלות, אז מאיפה יומרת התמחור, אין לי מושג. שיבושם להם. אני לא קונה יין שלהם במחיר כזה. התחנה הבאה הייתה במנזר בית ג`אמל, מה שמוכר יותר כיינות קארמיזן. מדובר ביינות בסגנון איטלקי, להבדיל מלטרון המייצרים יינות בסגנון צרפתי. היין שלהם לא גדול, אבל במחירים הנעים בין 15 ל- 30 ש``ח אפשר לקנות שם יינות אדומים ולבנים פשוטים ונעימים, כגון ה- ווקיו רוסו, או הקארמיזן. הברנדי שלהם לא ראה מספיק חבית לטעמי ולא אהבתי אותו אע``פ שהוא היה ידידותי וחלק. מיותר לציין שהנוף ומזג האוויר מושלמים לטיול כזה בעונה, וממש כדאי לצאת ולהסתובב קצת, במנזרים בעיקר. המוכרים בחנויות המנזר נחמדים נורא ומרתק לשוחח איתם, בלי קשר ליין.