פילוסוף רוחני33
Well-known member
בזמן מלחמה סיפר אדם לאחר שאביו איבד יד במלחמה. שאל אותו האיש: אם יש לו רק יד אחת, איך יניח תפילין? אמר האדם שאביו מניח תפילין על יד של מת. שאל אותו האיש עוד כמה שאלות, ובסוף אמר לו האדם: לאבי הפתרונים.
כשבא יששכר ליטול את חלקו בגן עדן, בדקו בספרו ומצאו כתוב: יששכר למד תורה שני ימים. שאל יששכר: אפשר אני כל ימי לא משתי מעולה של תורה וכתוב שלמדתי שני ימים? אמרו לו: יששכר בעולם שבאת ממנו, חייך מנין היו? אמר יששכר: אח היה לי וזבולון שמו, והיה עוסק בפרקמטיה ונותן לתוך פי ואני יושב ועוסק בתורה. אמרו לו: אם כן תורתך של זבולון היא, שאלמלא הוא עסק בפרקמטיה לא היית אתה עוסק בתורה, וכבר אכלת עולמך בחייך. ואותם שני ימים שכתוב שלמדת בהם הם שני ימים בהם לא הביא יששכר פרקמטיה אל פיך ובכל זאת משכת בעולה של תורה. שאל יששכר: ודינו של זבולון מהו? בדקו בספר של זבולון ומצאו כתוב שלמד כל חייו חוץ משני ימים. כיוונו את הימים ומצאו שאלה שני הימים שבהם למד יששכר. זעק יששכר זעקה גדולה. אמר זבולון: דומה קול זה לקולו של יששכר אחי. אלך ואראה. מצאו ליששכר מצר. בא זבולון ואמר לו: הרי אתה הוא שלמדת תורה ולך מגיע המקום בגן עדן. אמר יששכר: וכי תוותר על מקומך למעני? חס לזרעו של אבא. אמר זבולון: כל מקומי בזכות התורה שלמדת. זבולון לא נכנס בגלל חיבתו ליששכר ויששכר לא נכנס בגלל נאמנותו לזבולון. אמר הקדוש ברוך הוא: זבולון ויששכר אתם צמצמתם עצמכם זה מפני זה, אהבתכם שאני מרחיב מקומכם. באותה שעה נתרחב מקומו של יששכר בגן עדן, ונתרחב גם מקומו של זבולון בגן עדן. ועדיין זבולון ויששכר יושבים בגן עדן, נהנים מזיו השכינה ולומדים תורה ביחד. מפני שזבולון תמך ביששכר ויששכר תמך בידו של זבולון תמך בהם הקדוש ברוך הוא כבודו.
רבי גדיאל היה כה קטן, שחברו היה מכניס אותו לתוך כיס מעילו. פעם תכננו הגויים לבוא ליהודים בפסח, לשתות את היין ולמלא את הכוס בדם, ולספר למלך שיהודים שותים דם בפסח. כשבאו, קפץ רבי גדיאל לתוך הכוס. כששתו הגויים את היין נכנס לקיבתם גם רבי גדיאל, וכשהגיעו למלך דיבר מבטנם וסיפר את כל שקרה. כעס המלך והוציא את הגויים להורג. לקח אליהו את גדיאל, הלבישו בכתנות אור והושיבו במערה ללמוד תורה. ובבוא יום ה', הוא יום הדין הגדול והנורא, יצא רבי גדיאל ממקומו ויבוא בגויים רבים וינהום עליהם: כה וכה עשיתם, כה וכה הלעזתם, ולא יהיה להם פתחון פה להגיד כנגד דבריו ויסתתרו בנקרות צורים ובמחילות עפר ככתוב והסתתרו בנקרות צורים ובמחילות עפר וגו'.
כשבא יששכר ליטול את חלקו בגן עדן, בדקו בספרו ומצאו כתוב: יששכר למד תורה שני ימים. שאל יששכר: אפשר אני כל ימי לא משתי מעולה של תורה וכתוב שלמדתי שני ימים? אמרו לו: יששכר בעולם שבאת ממנו, חייך מנין היו? אמר יששכר: אח היה לי וזבולון שמו, והיה עוסק בפרקמטיה ונותן לתוך פי ואני יושב ועוסק בתורה. אמרו לו: אם כן תורתך של זבולון היא, שאלמלא הוא עסק בפרקמטיה לא היית אתה עוסק בתורה, וכבר אכלת עולמך בחייך. ואותם שני ימים שכתוב שלמדת בהם הם שני ימים בהם לא הביא יששכר פרקמטיה אל פיך ובכל זאת משכת בעולה של תורה. שאל יששכר: ודינו של זבולון מהו? בדקו בספר של זבולון ומצאו כתוב שלמד כל חייו חוץ משני ימים. כיוונו את הימים ומצאו שאלה שני הימים שבהם למד יששכר. זעק יששכר זעקה גדולה. אמר זבולון: דומה קול זה לקולו של יששכר אחי. אלך ואראה. מצאו ליששכר מצר. בא זבולון ואמר לו: הרי אתה הוא שלמדת תורה ולך מגיע המקום בגן עדן. אמר יששכר: וכי תוותר על מקומך למעני? חס לזרעו של אבא. אמר זבולון: כל מקומי בזכות התורה שלמדת. זבולון לא נכנס בגלל חיבתו ליששכר ויששכר לא נכנס בגלל נאמנותו לזבולון. אמר הקדוש ברוך הוא: זבולון ויששכר אתם צמצמתם עצמכם זה מפני זה, אהבתכם שאני מרחיב מקומכם. באותה שעה נתרחב מקומו של יששכר בגן עדן, ונתרחב גם מקומו של זבולון בגן עדן. ועדיין זבולון ויששכר יושבים בגן עדן, נהנים מזיו השכינה ולומדים תורה ביחד. מפני שזבולון תמך ביששכר ויששכר תמך בידו של זבולון תמך בהם הקדוש ברוך הוא כבודו.
רבי גדיאל היה כה קטן, שחברו היה מכניס אותו לתוך כיס מעילו. פעם תכננו הגויים לבוא ליהודים בפסח, לשתות את היין ולמלא את הכוס בדם, ולספר למלך שיהודים שותים דם בפסח. כשבאו, קפץ רבי גדיאל לתוך הכוס. כששתו הגויים את היין נכנס לקיבתם גם רבי גדיאל, וכשהגיעו למלך דיבר מבטנם וסיפר את כל שקרה. כעס המלך והוציא את הגויים להורג. לקח אליהו את גדיאל, הלבישו בכתנות אור והושיבו במערה ללמוד תורה. ובבוא יום ה', הוא יום הדין הגדול והנורא, יצא רבי גדיאל ממקומו ויבוא בגויים רבים וינהום עליהם: כה וכה עשיתם, כה וכה הלעזתם, ולא יהיה להם פתחון פה להגיד כנגד דבריו ויסתתרו בנקרות צורים ובמחילות עפר ככתוב והסתתרו בנקרות צורים ובמחילות עפר וגו'.