קורבן האהבה/אריאל שמואלי
קורבן האהבה אני עומד מול הראי מתבונן ומשתהה וחושב לעצמי - על כל מה שאני רואה. משקעי תוגה ואכזבות חלומות מתנפצים יאוש שובר לבבות אחרוני תקוות מבצבצים. אהבה קצרה עיניים שטופות בדמע הלהבה שבערה כבתה היא ואיננה. פנים נפולות שאלה ללא תשובה אנחנו העולות על מזבח האהבה. והמזבח כבר נחרב - על קורבנותיו חרוטים שיני הגורל השטן להם ארב והפילם - לרוע המזל. שוב אני ניצב בדד פוסע בנבכי הדכאונות בהם אני נאבד אך לא נכנע למוסכמות. הכאב קשה מנשוא אני מביט לאחור רוצה בכל ליבי לקוות לעתיד פחות שחור.
קורבן האהבה אני עומד מול הראי מתבונן ומשתהה וחושב לעצמי - על כל מה שאני רואה. משקעי תוגה ואכזבות חלומות מתנפצים יאוש שובר לבבות אחרוני תקוות מבצבצים. אהבה קצרה עיניים שטופות בדמע הלהבה שבערה כבתה היא ואיננה. פנים נפולות שאלה ללא תשובה אנחנו העולות על מזבח האהבה. והמזבח כבר נחרב - על קורבנותיו חרוטים שיני הגורל השטן להם ארב והפילם - לרוע המזל. שוב אני ניצב בדד פוסע בנבכי הדכאונות בהם אני נאבד אך לא נכנע למוסכמות. הכאב קשה מנשוא אני מביט לאחור רוצה בכל ליבי לקוות לעתיד פחות שחור.