צמאי דם ברוטאלים או יפים ועדינים?
אני בטוח שכול אחד נתקל פה ב-"גרסאות" שונות של ערפדים בסיפורים ובסרטים שהוא ראה. שתי הגרסאות המרכזיות שמופיעות במקומות השונים עפ"י מה שראיתי הן שתיים - הראשונה היא הערפד שרק מחפש איך למצוא בני אדם בשביל נטו לאכול, והוא ברוטאלי מאוד בדרכים שלו. מצד שני יש את הסוג התרבותי יותר, שמופיע כמין איזה מישהו עדין בלבוש אווירתי שכזה, שותה יין ומשרה אווירה "רומנטית" פלצנית שכזו בסיפור. מדי פעם הוא טורח להתענג על דם. מה אתם חושבים על כול העיניין הזה ומה אתם מעדיפים (אם אפשר לקרוא לזה ככה)? לדעתי, השני בכלל לא צריך להתקיים בסיפורי ערפדים.
אני בטוח שכול אחד נתקל פה ב-"גרסאות" שונות של ערפדים בסיפורים ובסרטים שהוא ראה. שתי הגרסאות המרכזיות שמופיעות במקומות השונים עפ"י מה שראיתי הן שתיים - הראשונה היא הערפד שרק מחפש איך למצוא בני אדם בשביל נטו לאכול, והוא ברוטאלי מאוד בדרכים שלו. מצד שני יש את הסוג התרבותי יותר, שמופיע כמין איזה מישהו עדין בלבוש אווירתי שכזה, שותה יין ומשרה אווירה "רומנטית" פלצנית שכזו בסיפור. מדי פעם הוא טורח להתענג על דם. מה אתם חושבים על כול העיניין הזה ומה אתם מעדיפים (אם אפשר לקרוא לזה ככה)? לדעתי, השני בכלל לא צריך להתקיים בסיפורי ערפדים.
