עבר עלינו ערב יום-השואה

עבר עלינו ערב יום-השואה

זה כמו כל שנה לא משתנה ברגשות ובתחושות של כאב עז כעס אי שקט ושלווה והצעירים שבנינו לא כל-כך מבינים את מה שעם ישראל עבר לפני כל-כך הרבה שנים כמו שאנחנו לא מבינים עדיין את משמעות חג הפסח מעבדות לחרות ועדיין לא התאוששנו מזה והנה בא אלינו גם ביום שני בערב בשעה 20:00 יום הזכרון לחללי מרעכות ישראל והאמת שיש לי מן כאב אישי שלי על יום זה כי אני אישית נולדתי יום אחרי מלחמת ששת הימים אך מאיזה שהיא סיבה אני מאז ומתמיד מאשימה את עצמי שהייתה המלחמה הזואתי והכאב שאני חווה הוא כאב עצום "של למה אני הייתי צריכה להיוולד בכלל ולמה בכלל היו צריכים כל החיילים האילו למות כדי שאני הוולד מה אני אגיד לך\לכן\לכם? עבורי זה 24 שעות של לוויה שלי כי אז כל הכאב שלי יוצא החוצה ומתפרץ ולא אני לא מרחמת על עצמי בכלל והכאב הוא בהחלט אמיתי וכנה ללא הצגות בכלל והלוואי שהיו מבינים אותי ואת הרגשות שלי אך אין מי שיבין אותי ואותם בכלל שב"ש ומבורך לך מרוויטלי
 
למעלה