מתחיל לחשוב על עולם מערכה למו"ד 5
והעולם הזה הוא אולי תחליף למה שאהבתי ב"מרוצללים" בלי הקטעים המעצבנים של "מרוצללים". הרעיון הוא כזה: מערכה בעיר גדולה מאוד, ומפותחת יחסית מבחינה טכנולוגית, ברמת הסטימפאנק. העיר נשלטת בידי נסיך, אך יש בה בתי אצולה מרובים מאוד, ולבתי האצולה יש זכויות-יתר שהנסיך לא הצליח להפקיע מהם, כולל הזכות להחזיק בנשק ובמשמר פרטי משלהם (שבמקרה של בתי אצולה גדולים, גובל בצבא פרטי קטן). בנוסף לכך, בעשורים האחרונים העיר עברה תיעוש, מה שהעשיר מאוד כמה מהסוחרים בעיר, שחלקם פשוט קנו לעצמם תארי אצולה - האצילים הותיקים מעקמים על זה את האף, אבל מה לעשות, הרבה מהאצילים בחובות, ותעשיין או בנקאי שהתעשר יכול פשוט לעקוף אותם בסיבוב מבחינת כוח ומותרות. חלק מהייצור בעיר עדייין נשלט בידי גילדות, שהחשובה בהן היא גילדת המוכנאים, שיש לה מונופול חלקי על פיתוח מכונות קיטור וגלגלי-שיניים, משעונים ועד לגלמי מתכת, שמעניקים לעיר את כוחה אל מול ערים מתחרות. כמה מהתעשיינים קוראים תגר על מערכת הגילדות המיושנת, אך כמה מהגילדות עדיין חזקות מאוד.
בעיר יש שתי דתות - הדת הישנה, הפגאנית, שסגדה לטבע הפראי, והדת החדשה (שתפסה שליטה לפני כמה מאות שנים), הסוגדת לרב-הנפחים, אל הציביליזאציה והמלאכה. מעמדה של הדת הישנה נמוך ואילו הדת החדשה בעלת עוצמה רבה, ולעיתים אף רודפת את הפגאנים בני הדת הישנה. הרבה מהפיתוח הטכנולוגי מקורו במנזרים של הדת החדשה, שכן מלאכת-מחשבת היא אקט פולחני בדת זו, והנזיר עשוי לשבת שעות על גבי שעות כשהוא בונה גלגלי שיניים או לעמוד שעות כשהוא מחשל פלדה. באופן כללי, הדת הישנה היא תוהנית והחדשה היא סדרית, והקונפליקט בעולם הזה הוא בין תוהו (וקסם וטבע פראי) לבין סדר (וציביליזאציה טכנולוגית); טוב מול רע זהו קונפליקט משני בהרבה. כוהני הדת הישנה הם דרואידם, כוהני הדת החדשה הם כוהנים ופלאדינים.
העיר היא אנושית מקורה ורוב אוכלוסייתה אנושית. ישנם, עם זאת, כמה גזעים אחרים בעיר. הנפוצים ביותר הם החליפאים - תינוקות של אלפים שהושמו בעריסותיהם של תינוקות-אנוש שנגנבו ביד בני-הפיה. גזע ה"אלף" בספר השחקן מתאר בעולם זה את החליפאי - למעשה בן-פיה שגודל בידי בני אדם. אלף "אמיתי" הוא יצור של תוהו וקסם, כמעט בן-אלמוות, שחי ביערות ומבלה את זמנו בשירה, ריקודים ועיסוקי פולחן וכישוף שונים; השחקנים לא משחקים אלף "אמיתי" אלא צאצא שלו שהושאר בעריסת בני-אנוש כאשר האלף גנב תינוק אנושי. באופן כללי מעמדם של החליפאים בעיר נמוך, ויש להם מוניטין מפוקפק, וכן הדת החדשה לא מאוד אוהבת אותם (אם כי על פי רוב הם לא נרדפים - לפעמים כן). גם זוטונים וננסים הם חליפאים - צאצאים של פיות אחרות שהושמו בעריסות-אנוש. באופן כללי, בחברה "מהוגנת" יעקמו את האף על אלפים, זוטונים וננסים כי יש בהם משהו "לא טבעי". הם נפוצים במשכנות-העוני. גמדים, לעומת זאת, הם גזע גווע, שבזמנו שלט באימפריה אדירה מתחת להרים, אבל כיום כמעט כל עריו הנפלאות נכבשו בידי פלצויות למיניהן ומעט הגמדים מסתגרים במאחזים שנותרו, וכן ברובע הגמדי הקטן, אך היפהפה, בעיר. לגמדים יש מעמד טוב יחסית בעיר, בייחוד כי הדת החדשה מקורה בגמדים. אורקים, לעומת זאת (בעולם זה גזע "חצי האורק" הוא אורק של ממש) הם דמוייי-אנוש פראיים מהספר, שנחשבים לברברים, אך עקב כוחם הפיז העדיף ומהירות ההתרבות שלהם מצאו עצמם עובדים בעיר כפועלים פשוטים בשכר-רעב, והם נפוצים יחסית במשכנות העוני. זדים הם הכלאה של אדם עם "שדים" (אלילים זוטרים של הדת הישנה); בכמה בתי אצולה יש היסטוריה של כל מיני בריתות עם יצורים "מהעולם שמעבר". זה לרוב סוד שמנסים להסתירו, אבל יש בתי אצולה שבהם כולם זדים. הדת החדשה שונאת את זה, אבל כל עוד משפחתו של הזד חזקה, אין לכמרים הרבה מה לעשות נגדה. לבסוף, דמי-דרקון הם סוחרים אקזוטים מארץ-הדרקון שמעבר לים; הם מצויים בעיקר ברובע הנמל, וזוכים להילה אקזוטית-משהו, אך בעיר הם נחשבים לזרים.
מכשפים (הכוונה במונח זה כל מטילי הקסם הארקאני) משתייכים בעיקר לשני זרמים - המסדרים היסודניים, שלהם נטייה אקדמית ופילוסופית והתמחות ביסוד קלאסי אחד, ובעלי-האוב, האסורים על פי חוק אך הנפוצים יחסית, שעוסקים בקסמי תאובה. ישנם כמובן גם מכשפים עצמאים, ובפרט בעולם התחתון.
אז מה עושים במערכה? מזימות, פשע ותככים. בית אצולה מול בית אצולה, הדת החדשה מול הישנה, גילדה נגד תעשייין או גילדה, תעשיין נגד תעשיין או בית אצולה או גילדה, פשע מאורגן, חתרנים ומהפכנים נגד הסדר החברתי הישן וכן הלאה. זה מתאים במיוחד לדמויות נכלוליות המוכנות לעבוד עבור המרבה במחיר, אבל כמובן שיש אפשרות למשמר העיר (החלש והמושחת) כבסיס למערכה, או RETAINERS של בית אצולה, או חתרנים ומהפכנים באגודה סודית או אף חבורה של כוהני דת ופלאדינים.
מקורות השראה:
אירופה בראשית העת החדשה ובתחילת המהפכה התעשייתית
נצרות VS פגאנים הרבה לפני העת החדשה
מיתולוגיה צפון-אירופית (בייחוד לגבי אלפים, פיות וגמדים)
משחק המחשב Thief: Dark Project
משחק המחשב Arcanum
מרוצללים
והעולם הזה הוא אולי תחליף למה שאהבתי ב"מרוצללים" בלי הקטעים המעצבנים של "מרוצללים". הרעיון הוא כזה: מערכה בעיר גדולה מאוד, ומפותחת יחסית מבחינה טכנולוגית, ברמת הסטימפאנק. העיר נשלטת בידי נסיך, אך יש בה בתי אצולה מרובים מאוד, ולבתי האצולה יש זכויות-יתר שהנסיך לא הצליח להפקיע מהם, כולל הזכות להחזיק בנשק ובמשמר פרטי משלהם (שבמקרה של בתי אצולה גדולים, גובל בצבא פרטי קטן). בנוסף לכך, בעשורים האחרונים העיר עברה תיעוש, מה שהעשיר מאוד כמה מהסוחרים בעיר, שחלקם פשוט קנו לעצמם תארי אצולה - האצילים הותיקים מעקמים על זה את האף, אבל מה לעשות, הרבה מהאצילים בחובות, ותעשיין או בנקאי שהתעשר יכול פשוט לעקוף אותם בסיבוב מבחינת כוח ומותרות. חלק מהייצור בעיר עדייין נשלט בידי גילדות, שהחשובה בהן היא גילדת המוכנאים, שיש לה מונופול חלקי על פיתוח מכונות קיטור וגלגלי-שיניים, משעונים ועד לגלמי מתכת, שמעניקים לעיר את כוחה אל מול ערים מתחרות. כמה מהתעשיינים קוראים תגר על מערכת הגילדות המיושנת, אך כמה מהגילדות עדיין חזקות מאוד.
בעיר יש שתי דתות - הדת הישנה, הפגאנית, שסגדה לטבע הפראי, והדת החדשה (שתפסה שליטה לפני כמה מאות שנים), הסוגדת לרב-הנפחים, אל הציביליזאציה והמלאכה. מעמדה של הדת הישנה נמוך ואילו הדת החדשה בעלת עוצמה רבה, ולעיתים אף רודפת את הפגאנים בני הדת הישנה. הרבה מהפיתוח הטכנולוגי מקורו במנזרים של הדת החדשה, שכן מלאכת-מחשבת היא אקט פולחני בדת זו, והנזיר עשוי לשבת שעות על גבי שעות כשהוא בונה גלגלי שיניים או לעמוד שעות כשהוא מחשל פלדה. באופן כללי, הדת הישנה היא תוהנית והחדשה היא סדרית, והקונפליקט בעולם הזה הוא בין תוהו (וקסם וטבע פראי) לבין סדר (וציביליזאציה טכנולוגית); טוב מול רע זהו קונפליקט משני בהרבה. כוהני הדת הישנה הם דרואידם, כוהני הדת החדשה הם כוהנים ופלאדינים.
העיר היא אנושית מקורה ורוב אוכלוסייתה אנושית. ישנם, עם זאת, כמה גזעים אחרים בעיר. הנפוצים ביותר הם החליפאים - תינוקות של אלפים שהושמו בעריסותיהם של תינוקות-אנוש שנגנבו ביד בני-הפיה. גזע ה"אלף" בספר השחקן מתאר בעולם זה את החליפאי - למעשה בן-פיה שגודל בידי בני אדם. אלף "אמיתי" הוא יצור של תוהו וקסם, כמעט בן-אלמוות, שחי ביערות ומבלה את זמנו בשירה, ריקודים ועיסוקי פולחן וכישוף שונים; השחקנים לא משחקים אלף "אמיתי" אלא צאצא שלו שהושאר בעריסת בני-אנוש כאשר האלף גנב תינוק אנושי. באופן כללי מעמדם של החליפאים בעיר נמוך, ויש להם מוניטין מפוקפק, וכן הדת החדשה לא מאוד אוהבת אותם (אם כי על פי רוב הם לא נרדפים - לפעמים כן). גם זוטונים וננסים הם חליפאים - צאצאים של פיות אחרות שהושמו בעריסות-אנוש. באופן כללי, בחברה "מהוגנת" יעקמו את האף על אלפים, זוטונים וננסים כי יש בהם משהו "לא טבעי". הם נפוצים במשכנות-העוני. גמדים, לעומת זאת, הם גזע גווע, שבזמנו שלט באימפריה אדירה מתחת להרים, אבל כיום כמעט כל עריו הנפלאות נכבשו בידי פלצויות למיניהן ומעט הגמדים מסתגרים במאחזים שנותרו, וכן ברובע הגמדי הקטן, אך היפהפה, בעיר. לגמדים יש מעמד טוב יחסית בעיר, בייחוד כי הדת החדשה מקורה בגמדים. אורקים, לעומת זאת (בעולם זה גזע "חצי האורק" הוא אורק של ממש) הם דמוייי-אנוש פראיים מהספר, שנחשבים לברברים, אך עקב כוחם הפיז העדיף ומהירות ההתרבות שלהם מצאו עצמם עובדים בעיר כפועלים פשוטים בשכר-רעב, והם נפוצים יחסית במשכנות העוני. זדים הם הכלאה של אדם עם "שדים" (אלילים זוטרים של הדת הישנה); בכמה בתי אצולה יש היסטוריה של כל מיני בריתות עם יצורים "מהעולם שמעבר". זה לרוב סוד שמנסים להסתירו, אבל יש בתי אצולה שבהם כולם זדים. הדת החדשה שונאת את זה, אבל כל עוד משפחתו של הזד חזקה, אין לכמרים הרבה מה לעשות נגדה. לבסוף, דמי-דרקון הם סוחרים אקזוטים מארץ-הדרקון שמעבר לים; הם מצויים בעיקר ברובע הנמל, וזוכים להילה אקזוטית-משהו, אך בעיר הם נחשבים לזרים.
מכשפים (הכוונה במונח זה כל מטילי הקסם הארקאני) משתייכים בעיקר לשני זרמים - המסדרים היסודניים, שלהם נטייה אקדמית ופילוסופית והתמחות ביסוד קלאסי אחד, ובעלי-האוב, האסורים על פי חוק אך הנפוצים יחסית, שעוסקים בקסמי תאובה. ישנם כמובן גם מכשפים עצמאים, ובפרט בעולם התחתון.
אז מה עושים במערכה? מזימות, פשע ותככים. בית אצולה מול בית אצולה, הדת החדשה מול הישנה, גילדה נגד תעשייין או גילדה, תעשיין נגד תעשיין או בית אצולה או גילדה, פשע מאורגן, חתרנים ומהפכנים נגד הסדר החברתי הישן וכן הלאה. זה מתאים במיוחד לדמויות נכלוליות המוכנות לעבוד עבור המרבה במחיר, אבל כמובן שיש אפשרות למשמר העיר (החלש והמושחת) כבסיס למערכה, או RETAINERS של בית אצולה, או חתרנים ומהפכנים באגודה סודית או אף חבורה של כוהני דת ופלאדינים.
מקורות השראה:
אירופה בראשית העת החדשה ובתחילת המהפכה התעשייתית
נצרות VS פגאנים הרבה לפני העת החדשה
מיתולוגיה צפון-אירופית (בייחוד לגבי אלפים, פיות וגמדים)
משחק המחשב Thief: Dark Project
משחק המחשב Arcanum
מרוצללים
