מטרופולין במעבדה
הגעתי למעבדה בזמן, על הבמה היה מקרן גדול והשם של מטרופולין התנוסס , על הבמה, עופר מאירי האיש שמאורי מטרופולין מאחרוי עמדת מחשב, מתופף(שאין לי מושג את שמו), גיטריסט ובסיסט, ושתי זמרות , האחת אפרת גוש המוכרת , השניה אמילי קרפל שהשתתפה בדיסק. ההופעה מתחילה בפתיחה אלקטרונית מגניבה והם ממשיכות עם חזירים, מאחורהם על הבמה יש כל הזמן קפילים וסירטונים רובם קשורים בדוריתי הנקוסם מארץ עוץ - ממש מיצג, זה הרבה יותר מהופעה, הםפ ממשיכים עם כתמים בשמש מהדיסק, עם סימפול מגניב של מאיה מאירי, ממשיכים עם תוך דקה, ולידון בלי חלום(כמה דנה ברגר חסרה לי פה), איזה עתיד, יפן (עם קליפ מדהים מאחורה) בביצועה של אפרת לבדה , עם הרבה הרבה פוזה בקדמת הבמה, אפרת ממשיכה לשיר שלה - תמיד שאתה בא, ויורדת במקומה עולה אמילי קרפל ועשה רולינג סטונס, ואחרהם עוד קאוור של שנות השמונים (אני לא זוכרת מי הלהקה אבל לשיר קוראים I RAN), לא אומרת כלום בביצועה המדהים של שרונה נסטוביץ' שעולה רק לשיר הזה, עם רעמתשיער אדומה וחולצה של רוק סטאר, הם אומרים שהם יורדים לתות מים וכבר חוזרים , ולכן אף אחד לא מוחא להם כפים, שהם חוזרים , אפרת גוש אומרת לנו שהם קצת נעלבו, אבל הם עושים את מלאכים (אחד השירים האהובים עלי, למרות שעל אפרת אני לא מתה - בגלל הפוזה), כל דבר קטן, ותעצמי את העיינים, הם יורדם והקהל שכבר הסםיק להתחמם ולרדת לרחבה שמול הבמה , לא מפסיק למחוא כפיים, החברה עולים שוב ועושים שוב את חזירים, יורדים והקהל לא מוותר, כולם כבר במעיין אקסטזה, הם עושים לנו שוב את לישון בלי חלום ואת מלאכים וזהו. הופעה מרשימה , מזכירה קצת חו"ל, קצת את אייר, אבל היה חסר לי משהו, אולי דנה ברגר, אולי אפרת גוש קצת היתה עם יותר מידי פוזה(יש לי בעיה איתה, יש עליה המון פוזה), והיה איז הקטע לא מובן בין שתי הזמרות(האם הם זוג??? - או שזה רק בשביל השואו) בקיצור, חוויה מעניינת ביותר, מומלץ לנסות ולחוות את תל אביב באור אחר, כי ככה זה מרגיש.
הגעתי למעבדה בזמן, על הבמה היה מקרן גדול והשם של מטרופולין התנוסס , על הבמה, עופר מאירי האיש שמאורי מטרופולין מאחרוי עמדת מחשב, מתופף(שאין לי מושג את שמו), גיטריסט ובסיסט, ושתי זמרות , האחת אפרת גוש המוכרת , השניה אמילי קרפל שהשתתפה בדיסק. ההופעה מתחילה בפתיחה אלקטרונית מגניבה והם ממשיכות עם חזירים, מאחורהם על הבמה יש כל הזמן קפילים וסירטונים רובם קשורים בדוריתי הנקוסם מארץ עוץ - ממש מיצג, זה הרבה יותר מהופעה, הםפ ממשיכים עם כתמים בשמש מהדיסק, עם סימפול מגניב של מאיה מאירי, ממשיכים עם תוך דקה, ולידון בלי חלום(כמה דנה ברגר חסרה לי פה), איזה עתיד, יפן (עם קליפ מדהים מאחורה) בביצועה של אפרת לבדה , עם הרבה הרבה פוזה בקדמת הבמה, אפרת ממשיכה לשיר שלה - תמיד שאתה בא, ויורדת במקומה עולה אמילי קרפל ועשה רולינג סטונס, ואחרהם עוד קאוור של שנות השמונים (אני לא זוכרת מי הלהקה אבל לשיר קוראים I RAN), לא אומרת כלום בביצועה המדהים של שרונה נסטוביץ' שעולה רק לשיר הזה, עם רעמתשיער אדומה וחולצה של רוק סטאר, הם אומרים שהם יורדים לתות מים וכבר חוזרים , ולכן אף אחד לא מוחא להם כפים, שהם חוזרים , אפרת גוש אומרת לנו שהם קצת נעלבו, אבל הם עושים את מלאכים (אחד השירים האהובים עלי, למרות שעל אפרת אני לא מתה - בגלל הפוזה), כל דבר קטן, ותעצמי את העיינים, הם יורדם והקהל שכבר הסםיק להתחמם ולרדת לרחבה שמול הבמה , לא מפסיק למחוא כפיים, החברה עולים שוב ועושים שוב את חזירים, יורדים והקהל לא מוותר, כולם כבר במעיין אקסטזה, הם עושים לנו שוב את לישון בלי חלום ואת מלאכים וזהו. הופעה מרשימה , מזכירה קצת חו"ל, קצת את אייר, אבל היה חסר לי משהו, אולי דנה ברגר, אולי אפרת גוש קצת היתה עם יותר מידי פוזה(יש לי בעיה איתה, יש עליה המון פוזה), והיה איז הקטע לא מובן בין שתי הזמרות(האם הם זוג??? - או שזה רק בשביל השואו) בקיצור, חוויה מעניינת ביותר, מומלץ לנסות ולחוות את תל אביב באור אחר, כי ככה זה מרגיש.
