מה משותף בין חומריו האפלים לנוצרות?
הגנוסיס (גנוסטיקה) הם זרמים חתרניים בנוצרות. לפי התפיסה שלהם אלוהים הוא השטן, אני מצוטטת מויקיפדיה: "באמונה הגנוסטית, השטן - הדמיורגוס - הוא למעשה ה' אלוהי היהדות, שברא את העולם הזה. הוא האל שנוצר בבריאת עולם הספירות (קרוי גם 'ילדבאות' או 'יהווה-צבאות'), ומשום שהוא חושב שהוא האחד והיחיד ואין עוד מלבדו הוא קרוי גם סמאל - האל הסומא שאינו רואה את סופיה (חוכמה) ואת האינסוף שבראו אותו (כתבי הדת הגנוסטית מצויים בספריית נאג' חמאדי), ומאוחר יותר גם נקרא שטנאל. הסיומת "אל" מעידה על כוחו העליון של השטן. בניגוד ליהדות בה השטן מופיע בדרך כלל כמלאך שסר למרותו של אלוהים, בברית החדשה השטן מופיע כרשע ושד המורד באל ובאנושות, ומנהל נגדו מלחמה על נפשות בני האדם ועל שליטה בעולם. בותיקן היה נהוג תפקיד בשם "פרקליט השטן", ותפקידו היה לטעון נגד קאנוניזציה, על ידי הצגת חסרונותיו ושגיאותיו של המועמד לקדושה." התיאור של האל הוא האל : "נוצר בבריאת עולם הספירות (קרוי גם 'ילדבאות' או 'יהווה-צבאות'), ומשום שהוא חושב שהוא האחד והיחיד ואין עוד מלבדו הוא קרוי גם סמאל - האל הסומא שאינו רואה את סופיה (חוכמה) ואת האינסוף שבראו אותו" התיאור הזה מזכיר לי מאוד את תיאור האל של פולמן.
הגנוסיס (גנוסטיקה) הם זרמים חתרניים בנוצרות. לפי התפיסה שלהם אלוהים הוא השטן, אני מצוטטת מויקיפדיה: "באמונה הגנוסטית, השטן - הדמיורגוס - הוא למעשה ה' אלוהי היהדות, שברא את העולם הזה. הוא האל שנוצר בבריאת עולם הספירות (קרוי גם 'ילדבאות' או 'יהווה-צבאות'), ומשום שהוא חושב שהוא האחד והיחיד ואין עוד מלבדו הוא קרוי גם סמאל - האל הסומא שאינו רואה את סופיה (חוכמה) ואת האינסוף שבראו אותו (כתבי הדת הגנוסטית מצויים בספריית נאג' חמאדי), ומאוחר יותר גם נקרא שטנאל. הסיומת "אל" מעידה על כוחו העליון של השטן. בניגוד ליהדות בה השטן מופיע בדרך כלל כמלאך שסר למרותו של אלוהים, בברית החדשה השטן מופיע כרשע ושד המורד באל ובאנושות, ומנהל נגדו מלחמה על נפשות בני האדם ועל שליטה בעולם. בותיקן היה נהוג תפקיד בשם "פרקליט השטן", ותפקידו היה לטעון נגד קאנוניזציה, על ידי הצגת חסרונותיו ושגיאותיו של המועמד לקדושה." התיאור של האל הוא האל : "נוצר בבריאת עולם הספירות (קרוי גם 'ילדבאות' או 'יהווה-צבאות'), ומשום שהוא חושב שהוא האחד והיחיד ואין עוד מלבדו הוא קרוי גם סמאל - האל הסומא שאינו רואה את סופיה (חוכמה) ואת האינסוף שבראו אותו" התיאור הזה מזכיר לי מאוד את תיאור האל של פולמן.