מביט בראי

נדב143

Active member
חופף ומנגב את השיערי הרטוב.
בזווית העין, הדמות במראה
מחקה אותי מנגבת שערה.
אני מסב פניי אליו. הוא מחייך אלי.
כן, כן חייך, אל תפסיק. אתה יפה.
'איך קוראים לך?
נכון, אני יודע.
"למה הפסקת לחייך?"
"מפחד?
"מימה?"
'מהמחר'
"מה עומד לקרות מחר"?
'לא יודע?'
"אז למה לפחד?"
'לא יודע?'
'אתה שואל מה אעשה מחר?
אעשה מה שמזה שנים אני עושה.
'שותה את החיים בלגימות גדולות
ולא מרווה צימאוני'.
"למה אני שותה את החיים?"
ככה, לא יודע . בעצם יודע'.
"אז תגיד, תגיד".
'אז ככה, היום, בן עשרים, אתה מבין?'
מחר אולי בן שבעים אתה מבין?
מחרתיים בן שמונים'
"אז מ, אתה שואל?"
אז זהו, אתה תחייך אלי
ולא אזכור איך קוראים לך
אתה מבין? לא אזכור...
 
נערך לאחרונה ב:

נדב143

Active member
אתה תחייך אלי ולא אזכור איך קוראים לך.
(בינתיים בן 82, אך עדיין זוכר איך קוראים לי. חיוך).
 

נדב143

Active member
אתה תחייך אלי ולא אזכור איך קוראים לך.
(בינתיים בן 82, אך עדיין זוכר איך קוראים לי. אולי כשאהיה בן תשעים, לא כזכור? חיוך).
 
למעלה