אשמח רק לעדכן שמדיה היא צורת ריבוי של היחיד - מדיום, לכן מדיה אלקטרוניות.שמתי לב שיש אנשים שיש להם טעויות כתיב רק כשהם כותבים מסרון בטלפון ו/או מקלידים במחשב.
בכתב יד אין להם טעויות כתיב.
יש הסבר לתופעה הזו? זה שהם לא רגילים לשימוש במדיה אלקטרונית לא ממש מסביר למה הם טועים.
אישתי מורה ללשון ועורכת לשונית (כלומר, אין כזה דבר טעויות כתיב אצלה) ועובדת כבר לפני הקורונה בתקשוב ומחשב,שמתי לב שיש אנשים שיש להם טעויות כתיב רק כשהם כותבים מסרון בטלפון ו/או מקלידים במחשב.
בכתב יד אין להם טעויות כתיב.
יש הסבר לתופעה הזו? זה שהם לא רגילים לשימוש במדיה אלקטרונית לא ממש מסביר למה הם טועים.
כשאני חושב על זה. אנחנו עדיין עובדים עם מקלדת ומסך, ולגבי חלקנו ההסתכלות על איפה כל מקש גורמת לנו פחות להסתכל על מה שכתוב במסך. בכתיבה על נייר, יש משוב מיידי כיוון שהאזור שבו אנחנו מסתכלים כשאנחנו כותבים הוא גם האזור שבו מופיע מה שכתבנו. אני מניח שיש לזה השפעה.אישתי מורה ללשון ועורכת לשונית (כלומר, אין כזה דבר טעויות כתיב אצלה) ועובדת כבר לפני הקורונה בתקשוב ומחשב,
ובכל זאת מדי פעם יש לה טעויות. והיא בהלם מוחלט כשזה קורה.
זה ברור שהשפעת המדיה על הקשב היא הגורם.
לא יודע באיזה אופן.
בהחלט נושא שראוי למחקר.
כמה פעמים פגשת המרת ת"ו ב- טי"ת בהקלדת המילה כמעט?! ואם כן, מי הוא הטועה, מה מאפיין אותה מבחינת גיל, ילידות, הגירה אל השפה- כמה זמן, וכו' השאלה ששאלת מניחה א-פריורית שבכתיבה באמצעות הקלדה יש יותר טעויות כתיב, ואילו אני בהיותי מורה, שמלמד בתיכון, ואף הורה לילדים יודע שגם בכתיבה בעט או בעיפרון ישנן שגיאות.תודה אבל בהקלדה לא מדובר בהכרח על לחיצה אחת.
מבוגרים שלמשל נטולי סמארטפון וצריכים ללחוץ כמה פעמים על אותו מקש כדי לקבל את האות הרלוונטית. אני מדברת על טעויות למשל בין כמעט לכמעת.
אין פה סמיכות מקשים או משהו שעל-פניו הגיוני שיכול להסביר את זה. וכאמור, בכתיבה הטעויות האלו לא מופיעות.
מסקרן. גם אני לא מצאתי מחקר בתחום לכן העליתי כאן.
איך את יודעת שזה "נטו" השפעת המדיום?במקרים שאני מדברת עליהם מדובר לגמרי באנשים שאין להם טעויות כתיב בכתיבה רגילה. זה נטו השפעה של המדיום.
אני בכלל לא בטוח שהמילה בצפר מגיעה מתוך העדר קריאה (אם כי לא אתפלא אם זה מלווה בהעדר קריאה). לדעתי, זה מגיע מתוך מרדנות מסוימת של ילדים שיודעים כיצד "צריך" לכתוב "בית ספר". לדעתי, (ואמרו לי שגם הבלשן גיא דויטשר טוען כך) התפתחות השפה לא מובלת על ידי אנשים כדוגמת אליעזר בן יהודה, או אנשי האקדמיה ללשון, אלא יותר על ידי בני הדור הצעיר, ובמיוחד ילדים. בהתחלה, מדובר בשיבושי לשון - לפעמים מכוונים. אח"כ זה מתפתח לשפת רחוב, ואח"כ, כאשר הדור הצעיר גדל, זה הופך לשפה המדוברת, ובשלב מסוים - לשפה הספרותית היותר "מתקדמת".... ואילו אני בהיותי מורה, שמלמד בתיכון, ואף הורה לילדים יודע שגם בכתיבה בעט או בעיפרון ישנן שגיאות.
חלקן נובעות מדיסלקציה וחלקן מרשלנות וחלקן מכך שמספיק "איך ששומעים" וזו הגישה, אגב [ בצפר במקום בית ספר] היא נובעת מקריאה כמעט שלא קיימת.
אם כך, שגם אתה, גם אני וגם גלעד צוקרמן [ בטח אתה מכיר את מחקריו על הישראלית ועמדתו העקרונית עד קדימות השפה הטבעית של הילידים על פני השפה ה"פורמלית" ]. גם פרופ' ניר, אללה ירחמהו טען במחקריו שהשפה הילידית תוביל למנייה בנקבה על פני הזכר. הבצפר זו דוגמה נהדרת מפני שלטעמי היא העתקה כמעט מושלמת של דיבור ילידי, שאינו מבדיל בין הת"ו לבין -סמ"ך ויוצר צליל של צד"י, ושימוש בו אינו "מחאתי" אלא משקף חוסר התאמה בין המילה שהם רואים "בית הספר" לבין כתיבתהּ. [ במחשבה שניה - אולי דווקא כן מחאתי ] כמו שכיום כותבים כדורגל, משתיקול.. ההלחם נובע מדיבור שאינו מבחין בין שני עיצורים אלא מאחדם. [ מענין אם בניקוד המילה משתיקול, יופיע דגש חזק בקו"ף כסימן להכפלת העיצור, למרות שזה בניגוד לכללי הניקוד ].אני בכלל לא בטוח שהמילה בצפר מגיעה מתוך העדר קריאה (אם כי לא אתפלא אם זה מלווה בהעדר קריאה). לדעתי, זה מגיע מתוך מרדנות מסוימת של ילדים שיודעים כיצד "צריך" לכתוב "בית ספר". לדעתי, (ואמרו לי שגם הבלשן גיא דויטשר טוען כך) התפתחות השפה לא מובלת על ידי אנשים כדוגמת אליעזר בן יהודה, או אנשי האקדמיה ללשון, אלא יותר על ידי בני הדור הצעיר, ובמיוחד ילדים. בהתחלה, מדובר בשיבושי לשון - לפעמים מכוונים. אח"כ זה מתפתח לשפת רחוב, ואח"כ, כאשר הדור הצעיר גדל, זה הופך לשפה המדוברת, ובשלב מסוים - לשפה הספרותית היותר "מתקדמת".
כמובן שאני לא טוען שאין מקום ללמוד שפה "תקנית", כחלק מהתרבות שלנו. אבל שמרנים שנלחמים נגד ה- "תת תרבות" (ואני מנסה להיגמל מזה, והפסקתי כבר להעיר לאנשים כאשר הם אומרים לי "שלוש ילדים"), דינם לדעתי להיכשל. אם מישהו מהסטודנטים שלי ידבר איתי וישתמש בשפה ספרותית, זה יראה לי ארכאי, ובהחלט אחשוד שיש לו בעיות חברתיות.
לא ממש מכיר את התחום, אבל בעקבות המכתב שלך קראתי מעט עליו, וגם על פרופ' רפאל ניר ז"ל (אני מניח שהתכוונת אליו). התחום של בלשנות באופן כללי אינו נושא שאני בקיא בו יותר מדי. יש שם הרבה סוגיות מעניינות, אבל יש לי נטייה להתפזר על המון תחומים, עם נטייה לפיזיקה, מתמטיקה, פסיכולוגיה, ורפואה, ואני מניח שאגיע מתישהו לספר של גיא דויטשר, ואולי גם לתכנים של צוקרמן, ושל ניר.... וגם גלעד צוקרמן [ בטח אתה מכיר את מחקריו על הישראלית ועמדתו העקרונית עד קדימות השפה הטבעית של הילידים על פני השפה ה"פורמלית" ].
כן... זה קצת spin off, אבל אני מניח שלא נורא.אבל הדיון שלנו אינו משיק לשאלה על שגיאות כתיב בהקלדה כשאנחנו נעזרים במקלדות וירטואליות או מוחשיות בהשוואה לכתיבה באמצעות כלי כתיבה מסורתיים יותר, כעט או כעיפרון.
אז קראת את המאמר הזה של שזירת קוונטים? אני בטוח שתהנה מכל רגע, כמוני: https://www.hayadan.org.il/חוקרים-ה...8lhBoj-cW5xmN_89vHueBJLoknXAWeMPMliRJGDl-NlgYלא ממש מכיר את התחום, אבל בעקבות המכתב שלך קראתי מעט עליו, וגם על פרופ' רפאל ניר ז"ל (אני מניח שהתכוונת אליו). התחום של בלשנות באופן כללי אינו נושא שאני בקיא בו יותר מדי. יש שם הרבה סוגיות מעניינות, אבל יש לי נטייה להתפזר על המון תחומים, עם נטייה לפיזיקה, מתמטיקה, פסיכולוגיה, ורפואה, ואני מניח שאגיע מתישהו לספר של גיא דויטשר, ואולי גם לתכנים של צוקרמן, ושל ניר.
כן... זה קצת spin off, אבל אני מניח שלא נורא.
לא הכרתי את המחקר שלהם, אבל זה כבר מתרחק לא רק מנושא השרשור, אלא גם מנושא הפורום.אז קראת את המאמר הזה של שזירת קוונטים? אני בטוח שתהנה מכל רגע, כמוני: https://www.hayadan.org.il/חוקרים-הצליחו-לשזור-קוונטית-ארבעה-פוט?fbclid=IwAR39NVD3wWyJZ38lhBoj-cW5xmN_89vHueBJLoknXAWeMPMliRJGDl-NlgY
זה לא נמסר לצורך דיון, אלא ובעיקר כיוון שכתבת שפיזיקה הוא תחום ענין שלך.לא הכרתי את המחקר שלהם, אבל זה כבר מתרחק לא רק מנושא השרשור, אלא גם מנושא הפורום.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.