לא ממש חזרה בתשובה
בעצם רק סוג של התחזקות. בתיכון הייתי עם הוריי בשליחות שנתיים בפריז שם היה בית ספר ישראלי ובו למדתי. הייתי שם בכיתות ט-י והייתי הדתי היחיד בכיתה. וזה גם לא היה בארץ. היו לא מעט קשיים של התאמה והתחשבות מהכיתה. למשל ביום ראשון ללימודים הושיבו אותי ליד בת והייתי אחרי שנתיים של ישיבה תיכונית (ז-ח) הייתי בשוק לא ידעתי איך לאכול את זה. נתקלתי בשאלות מצד חברים שרצו או לדעת או לקנטר ולי בגילי אז לא היו התשובות. זה אילץ אותי להתכתב עם הרב גורן זכר צדיק לברכה ולקבל ממנו תשובות. זה חיזק אותי אמונית בגלל ההתמודדות היום יומית שאם הייתי נשאר בארץ במסגרות דתיות לא בהכרח הייתי נתקל בהם. בזכות זה אולי אחרי התיכון 0חזרתי לישיבה תיכונית) הלכתי לישיבת הסדר ולא לצבא רגיל. ולולא זה אולי הייתי דתי פושר. תשאלו איפה היו ההורים בסיפור? לא רציתי לחשוף בפניהם את ההתמודדות היום יומית שלי גם ככה בהתחלה להם לא היה קל להתארגן בשליחות.
בעצם רק סוג של התחזקות. בתיכון הייתי עם הוריי בשליחות שנתיים בפריז שם היה בית ספר ישראלי ובו למדתי. הייתי שם בכיתות ט-י והייתי הדתי היחיד בכיתה. וזה גם לא היה בארץ. היו לא מעט קשיים של התאמה והתחשבות מהכיתה. למשל ביום ראשון ללימודים הושיבו אותי ליד בת והייתי אחרי שנתיים של ישיבה תיכונית (ז-ח) הייתי בשוק לא ידעתי איך לאכול את זה. נתקלתי בשאלות מצד חברים שרצו או לדעת או לקנטר ולי בגילי אז לא היו התשובות. זה אילץ אותי להתכתב עם הרב גורן זכר צדיק לברכה ולקבל ממנו תשובות. זה חיזק אותי אמונית בגלל ההתמודדות היום יומית שאם הייתי נשאר בארץ במסגרות דתיות לא בהכרח הייתי נתקל בהם. בזכות זה אולי אחרי התיכון 0חזרתי לישיבה תיכונית) הלכתי לישיבת הסדר ולא לצבא רגיל. ולולא זה אולי הייתי דתי פושר. תשאלו איפה היו ההורים בסיפור? לא רציתי לחשוף בפניהם את ההתמודדות היום יומית שלי גם ככה בהתחלה להם לא היה קל להתארגן בשליחות.