כתבי שיר

שירה כמים 1959

Well-known member
כתבי שיר
כתבי שיר
כתבי שיר
ואולי יהיה טיפה יותר בהיר
כתבי שיר
כתבי שיר
הגשם לא מוכרח לבעוט
כתבי שיר
כתבי שיר
משהו עוד יעטוף
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אני נחום נופל תקום
תקום לאט לאט
לא בבת אחת
שלא תהיה לך סחרחורת משוגעת
נחום נופל תקום
לאט לאט לאט
עם השמש לא בעיניים לא בידיים לא ברגליים
השמש רק בזיכרון
נחום נופל תקום
 

שירה כמים 1959

Well-known member
נחום
נפלת
קמת
אתה זוכר
שאמרת
לה
אני בובת נחוך תקום שלך
המפעילה שלך היא הייתה
והיא הייתה מחייכת
עכשיו
מי מפעיל אותך
מי מפיל אותך
מי מקים אותך
נחום תקום
אתה לא רק בובה
אל תסכים
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אחר כך אכלתי שוקולדים
מלא מלא שוקולדים
כמובן שהתחרטתי
הבטן כאבה
העיניים בערו
מישהו עוד לחש
שיש תקווה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
מכלא לכלא
שרועה על המיטה הצרה בתא כלאך
את צופה במסך מהמחשב המונח על בטנך
בתא כלא
בארץ זרה
בצינוק
את קצת מתקשה לנשום
רק קצת, להפתעתך
 

שירה כמים 1959

Well-known member
מזמן מזמן אמרתי
הייה שלום יו
מזמן מזמן ישבתי
שבעה על כולם
אבל בתאי הצר
בבית האסורים
הם באים ומתכרבלים ךצדי סביבי במיטתי הם חונקים אותי הם כאן והם לא כאן הם לא אוהבים אותי יותר אני
מנסה לגעת בהם אני מנסה להתחנן שיהיו אמיתיים אבל הם לא מוכנים הם ממשיכים להיות דמיון ובמיטה הצרה הצפופה
עד אפס מקום
אפס
 

שירה כמים 1959

Well-known member
מהצינוק אני קוראת
סוהר סוהר
אני אוחזת בסורגי התא ומטלטלת את גופי
הסוהר לא מתקרב
הוא מהלך קשוח
במרחק
סוהר סוהר
אני קוראת שוב
הוא מסתכל עלי
העיניים שלו, בתוכן יש,
העיניים של כל העולם
כמעט
של כל מי שהיה
והוא לא מתקרב אלי
העיניים שלו אומרות בבירור
תרצי את עונשך בשקט
העיניים שלו אומרות בבירור
בהמון קולות של כולם
כל מי שהיה קרוב אלי
כל מי שהלך
העיניים שלו אומרות בבירור
שאין לי תקווה, אבל אני ממשיכה
וקוראת
סוהר, סוהר
בוא מהר
בוא מהר
אני ממשיכה וזוחלת אל ארגז החול.
הפעם, כשיושיטו לי כף מלאה,
אסרב.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
דרך הסורגים
תזרקי החוצה את האבל
תזרקי החוצה את הסבל
תזרקי החוצה את ההרגשה
שאת לא אהובה שאין אמא שזרקו אותך כל השיט הישן
דרך הסורגים תזרקי
ותחייכי יפה מאוד
אל הימים המתקצרים
תחכי לעדינות
 

שירה כמים 1959

Well-known member
העדינות לא תבוא
תהיי עדינה לעצמך
הליטוף לא יבוא
תלטפי את עצמך
אולי העדינות תבוא
אולי הליטוף יבוא
אולי תהיי עדינה לעצמך
 

שירה כמים 1959

Well-known member
כן, גם זאת תקופה איומה להיוולד.
(כמו כל תקופה לאורך ההסטוריה?)

מישהו בחוץ באיזשהו מקום בעולם מנכש את העשב
מישהו מבשל מרק
אי שם מישהו מדליק קטורת ולוחש לעצמו
אני מחכה לך אהובתי
והוא לא יודע שאני כאן אומרת לעצמי
כן, זאת תקופה קשה להיוולד בה אבל מישהו
במרחקים לוחש לי
אני מחכה לך אהובתי
 
למעלה