יש לי שאלה לכולכם..

[למעלה מן הזמן]

יש לי שאלה לכולכם..

אני אישית לא בדיוק חוזרת בתשובה..אבל משהו בסגנון..ןתמיד כשאני פוגשת אנשים שחזרו בתשובה אז השאלה ששואלים אותם זה- איך חזרתם בתשובה? או מה הוביל אתכם לזה וכו.. וזה בעצם מה שאני שואלת אתכם..איך פתאם בן אדם קם בבוקר ובמקום ללכת כרגיל לעבודה הוא מחליט שבא לו פתאם לעזוב הכל ולעשות כל מיני מנהגים מוזרים ןלקיים מצוות? אני יודעת שזה לא עניין של יום אחד..אבל איך זה מתחיל? מה זה מחשבות שנמצאות אצלכם תמיד בנושא או שזה בעקבות איוע מסויים... אני פשוט מסוקרנת... אחותי אומרת שכל פעם ששואלים אותה איך היא חזרה בתשובה היא עונה תשובה אחרת..כי יש כל כך הרבה סיבות...זה נכון גם לגביכם?

 

[דודי 10]

בחסידות מובא

שהנשמה שומעת את הכרוזים העליונים בת קול שמכריזה "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה " וכו ואז כשהנשמה זוכה לשמוע את זה האדם מתעורר פתאום לתשובה ואינו מבין מה פתאום כעת ומדוע... שכן זה יכול לקרות לו באמצע סתם עסקים וענינים בכלל לא במקום ובזמן של קדושה...

 

[giingiit]

שאלה קשה. אצלי למשל קריאת מאמרי

חז"ל עוררה בי ענין ולאט לאט נסחפתי לתוך זה. צריך להבדיל בין התעוררות ובין חזרה בתשובה. לא כל מי שמתעורר חוזר בתשובה. הרבה אנשים לומדים יהדות בכל מיני צורות ומקומות כלומר, היתה להם התעוררות וענין ביהדות (גם אם לשלילה לפעמים). השאלה הגדולה, זו שמפרידה בין בעל תשובה לסתם סקרן זה מה התהליך שהביא לתשובה. לאחר ההתעוררות התהליך לתשובה הוא מורכב מהרבה בחירות קטנות ונקודתיות. כן ללכת להרצאה, לא ללכת להרצאה. אין בבחירות נקודתיות אלו משום הבנת העתיד והסתכלות ארוכת ורחבת טווח. אולם עם הזמן, או שאדם נשאר בגדר "מתענין", ומסדר את האמת שתתאים לצרכיו כפי שכבר דיברנו על כך (למשל אומר לעצמו שבורא עולם לא היה רוצה שהוא יעשה משהו שלא טוב לו וכולי), או שהוא עושה את הבחירה להמשיך ולהתקדם. הבחירות הנקודתיות מתחילות להשתנות ולהתרחב קצת. כן לשמור שבת לא לשמור שבת. פה כבר נכנס תהליך המחשבה העתידית - מה יגידו השכנים? מתי אוכל לראות את הורי? פה כבר יש מחשבה רחוקת טווח יותר, מבררת יותר, עתידית יותר. לאחר שאדם מרגיש ששמירת מצוות זו הדרך שבה הוא רוצה להמשיך, הבחירות הופכות מנקודתיות, לכלליות יותר. אם אעשה כך, מה תהיה ההשפעה של זה על סיכויי להנשא? אם אתן צדקה לישיבה הזו, האם יגידו קדיש על הורי בזמן? אז הייתי אומרת שלהיות בעל תשובה זה תהליך ארוך שמתחיל מהסתכלות מאד קצרת טווח ומאד אנוכית להסתכלות רחבה יותר וארוכת טווח ופחות אנוכית. מקווה שהצלחתי להבהר תחושות ומחשבות שלא תמיד מסודרות אצלי בצורה ברורה.

 

[giingiit]

ושכחתי להוסיף כמובן

שהתהליך בסופו של דבר מגיע לשלב של הבחירה בין עשיית חסד זה או אחר כלומר, הבחירה אינה אנוכית כלפי עצמי, אלא הופכת להיות בחירה ותכנון של עתיד כחלק מכלל עם ישראל. אדם הופך מאינדיבידואל, לחלק מעם ישראל ומשקיע בכלל ולא רק בעצמו.

 

[בת יפתח]

אממממממממממממ

בעיקרון ... נדרתי נדר . אבל הנדר היה שאני רק אקפיד קצת יותר . קראתי הרבה ספרים בעניין ופגשתי הרבה אנשים ששינו אותי ... ובאמת יש הרבה סיבות ...

 

[בת יפתח]

וגם...

זה לא שקמתי יום אחד והחלטתי ... זה לקח לי 4 שנים להגיע למסקנה הזאת שזה מה שזה ....

 

[giingiit]

כל אחד בקצב שלו בת יפתח

ואני עדיין מלאת סקרנות לסיפור על כיצד הגעת לנדור נדר. אם תרצי, תפרטי רק תיזהרי מלחשוף יותר מדי פרטים אישיים.

 

[בת יפתח]

אם את רוצה...

אני אשלח לך מסר ... מאוחר יותר אני חייבת לרוץ ! ביי

 

[אריאלה ב.]

ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo24.gif

אז איך חזרתי בתשובה? אני חושבת שסיפרתי את זה כבר פעם אחת, לא?

אני אף פעם לא אמרתי לעצמי שאני רוצה לחזור בתשובה. אני אפילו לא שמתי לב איך זה הגיע לפתע פתאום. זה התחיל מקריאת תהילים באוטובוס. למה? סתם ככה בא לי

אח"כ קמתי יום שישי אחד והחלטתי שבא לי לשמור שבת. למה? שוב פעם - סתם! אח"כ החלטתי שאם אני כבר שומרת שבת אין מה לעשות אז אני אנסה להתפלל. אחרי כמה זמן החלטתי לא ללבוש יותר מכנסיים אלא לעבור לחצאיות - למה? גם הפעם התשובה: כי ככה התחשק לי. אין שום סיבה אחרת. נגמר החורף והגיע האביב. החלטתי לא להחליף את המלתחה ולהמשיך ללכת עם השרוולים הארוכים ולהשאר עם הגרביונים. יום שישי אחד, כשהלכתי לשיעור הנה"ח סוג 3 בבית ספר "גינת, בת"א, עלתה במוחי המחשבה הבאה. הלכתי ברגל מהתחנה המרכזית הישנה עד לבית ספר. הלכתי והסתכלתי על העוברים ושווים. לפתע השתקפה הדמות שלי מול איזה מראה וראיתי את עצמי. הסתכלתי על העוברים ושווים שוב, והחזרתי את המבט אלי ואמרתי לעצמי: שששששיו, אריאלה, את השתנית לחלוטין מן הקצה אל הקצה. הייתי בהלם. חזרתי בתשובה ולא שמתי לב אפילו. מה עשיתי בסה"כ? "כולה" עשיתי מצווה ואח"כ עוד מצווה ואח"כ צירפתי לזה עוד מצווה.

 

[למעלה מן הזמן]

"מן הקצה אל הקצה...."

קודם כל ממש תודה על התשובות..זה ממש מעניין לשמוע את כל הסיפורים האלה מהפה של האנשים ולא כמו תמיד מסיפורים.. ג´ינג´ית- ממש אהבתי את מה שכתבת.זה כל כך נכון..אני חושבת שבאיזשהו מקום גם אדם שדתי מבית עובר את השלבים האלה..כי בהתחלה אתה עושה דברים כי ככה אתה רגיל ובאיזושהי נקודה בחיים שלך אתה מתחיל לתהות על המשמעות של מה שאתה עושה וצצות לך כל מיני מחשבות שמעלות סימני שאלה...ואחרי התתעוררות הזאת אתה מתחיל לברר לעצמך את המקום האמיתי שלך..ומגיע לאט לאט למקום שלך האמיתי. אני מכירה מלא אנשים שהם האנשים אולי הכי מאמינים שפגשתי שהם רוחניים ובאמת אוהבים את הקב"ה בכל הלב..אבל הם לא הגיעו עדיין לשלב של להוציא את זה לפועל..היתה להם את ההתעוררות להאמין אבל הם פשוט נשארו תקועים במקום שלהם..בלי להתקדם וגם לשמור מצוות. ואף פעם לא הבנתי למה..הרי אתה כבר כל כך מאמין ואוהב את זה אז למה לא להשקיע עוד מאמץ וללכת עד הסוף עם זה? אבל אני מניחה שהכל בא בשלבים..ובע"ה גם זה יגיע..