חושב לחזור

SupermanZW

Well-known member
בזמן האחרון יש בי כמיהה לחזור בתשובה. הדאיג אותי שיש הגבלות בדת שיכולות לפגום ברוחניות שלי שהיא הסיבה העיקרית לרצון לחזור. סביר שאבחר להיות מתון ולא קיצוני וידוע לי שיש הקלות ופירושים שונים. חשוב לי שאוכל לצייר ולפסל ואמרו לי שאם לא מדובר באלילים אז מותר. חשוב לי להקשיב לשירת אישה ודתייה אחת אמרה לי שיש הקלות כמו שאם האישה נראית רק בתמונה מותר להקשיב לשירתה. המורה לפיתוח קול עושה לנו קונצרטים ביישוב שלי עם כל תלמידיו ביחד ואני עלול לשמוע שירת תלמידה וכמובן לא ארצה להפסיק ללמוד אתו, ולפעמים מביאים לכפר זמרים וזמרות והדת עלולה למנוע ממני לבוא להקשיב. ארצה גם לדעת באיזו מידה מותר לצרוך וליצור ספרות ואמנות עם ארוטיקה, אני כותב שירים כתחביב עיקרי וצופה את עתידי כמשורר והרבה משיריי עוסקים במין ואני מניח שאם גם בתורה יש ארוטיקה אז מותר כשהיא עדינה לעסוק בה. גם כמעט בכל הסרטים האמנותיים שיש עכשיו רואים דמות עירום וארצה לדעת כמה זה יוצר בעיה לצפות בסרטים. בנוסף אני לא יודע איך אוכל להתמודד עם הגבלות כמו לצום בלי שתיית מים בכלל ביום חם, אמרו לי שאולי אפשר להגיע לזה בהדרגה ולהתרגל. מבקש דעות מכוונות.
מה גורם לך לחשוב שהיהדות החרדית דווקא מייצגת את רצון אלוהים? מה גורם לך לחשוב שאיזושהי דת אנושית מייצגת את רצון אלוהים? אל תעלב, אבל אני חושב שאתה מאוד מבולבל. אתה צריך לחפש את האמת בעצמך ולא באמונות של אחרים, במיוחד לא כאשר הן מנוגדות לערכיך ולמהותך.
 
אני מטבעי דווקא סולד מעמדות קיצוניות, אבל חיפשתי דרך שתבטא את שאיפותיי הרוחניות בצורה מזוקקת וטהורה ככל האפשר כדי להרגיש יותר נעלה. חיפשתי דרך שבין חרדי לרפורמי, למשל לצייר רק מופשט. אין איסור על ציור מופשט, כתוב: פסל וכל תמונה אשר בשמיים מעל וגו', כלומר תמונה מהמציאות. מעבר לזה שהכתיבה אמנות יותר חשובה מציור כי היא מופשטת וטהורה, בציור הדמות לא חשובה אלא הכלים האמנותיים. בעזרת הדת חשבתי שאצליח למצוא תשובה לרוחניות העצומה שממלאת אותי. עכשיו, שהבנתי שאם אנהל את הדיבור שלי יותר בטבעיות לא אצטרך לבטא את הרוח בצורה ממוסדת, חזרתי להיות חילוני. העיקר מצוות בין אדם לחברו ולהיות אדם טוב ומוסרי, ואני מתעניין בתורה וביהדות אבל לא צריך טקסים. אני קצת מטפיזי ואולי יש משהו כמו אלוהים.
 
כמו שעניתי לסופרמן, אני אדם חופשי לגמרי בדעותיי ולא כופה על עצמי דברים, אבל בזמן האחרון הרגשתי שהרוחניות שבי כל כך מתחזקת שאני צריך להיעזר בכוח ממוסד לבטא אותה. חשבתי על דרך ביניים כמו לצייר רק מופשט ולעסוק בעיקר בכתיבה שזו ממילא אמנותי העיקרית. כשהבנתי שאני צריך לנהל את התקשורת בטבעיות במקום לנהל את הרוחניות באופן ממוסד, ושהעיקר מצוות בין אדם לחברו ולא טקסים, חזרתי שוב בשאלה.
 
חכם בלילה


רוצה לחזור? מהיכן ולאן?

איך תדע להיכן לשוב, מבלי לדעת לקרוא את המפה, ומבלי לקחת בחשבון את השלכות מעשיך?


בימינו, העולם השתגע עקב נגיף שזמן הדגירה שלו כשבועיים, עד שמתחילים להופיע סממני המחלה. אז איך לעזזאל הינך מכניס את עצמך למיטה חולה, שאת השלכות מעשיך תקבל רק בעוד כמה עשורים?


כולנו גדלנו על המשל של אמנון יצחק במפגש בגהינום באמצע ההפסקה, טרם היכנס ראשם לתוך הח'רה. אם יעלה על הדעת שאי מי יצליח לפתותך לבחור בגהינום, בגלל שלעת עתה הינם נהינים? אז מעניין איזה טריפ לקחת על כי בחרת בגהיני-גהינום?

שירת נשים מפריעה לך?
לו רק תחזור בתשוקה, ושירת הנשים תהיה הקטנה שבדאגותיך.

"זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דּוֹר־וָד֑וֹר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃"
אין לי מושג מהו גילך, ואין זה מענייני. אך שאל נא את הבוגרים והזקנים, האם נהייתה כזו שערוריה בקרב הארץ של מעשה בהמה? יעיד על כך הרב שך, על אותם בועלי שפנים ואוכלי נידות שממזרח שמש ועד מבואו, מהשומר הזקן ועד השומר הצעיר אשר אחר הריחיים, מהצפונפונים ועד לאנשי הבהמה כמו אורי זוהר מהמציצים, שכולם כולל כולם היו רודפי שמלות. וכל סקרנותם הייתה מסתכמת בהצצה לשירותי הבננות. אז במה חטאנו שזכינו לחסימת עורקים ראשיים כל שני וחמישי מצד בועלי זרגים?

איך אפשר להתעלם מזעקת הרב עוזי משולם כלפי היודונאצים שחטפו עוללים מזרועות אימותם, וַיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ׃ ואעפ"כ אין נודד כנף ופוצה פה ומצפצף על אותם מסיונרים המזנבים במחנה החל משנות החמישים, ומפתים בחלקת לשון את צעירי הצאן להיכנס לעולם הישיבות שפרחו כפטריות אחר הגשם.

בזמן שכל בני גילו רדפו שמלות, הילד המסכן נכנס למערכת המסרסת אותו לחלוטין מבנות המין היפה. אך בהגיע הילד לבגרות עם הגיעו לגיל המצוות, עת הגיח לעולם יצר הטוב הלוא הוא יצר המין, אז דיי בבחור אחד מיתוך 200 בחורים שלא יעמוד בפיתויי, שיתחיל להתנסות במדידת חום לבני גילו. שהלוא צריכים שניים למנגו. ועד שהלה ייתפש, השד יודע כמה חום הוא הספיק למדוד. ויש לקחת בחשבון. אילו אותו נאלח היה נשאר בסביבתו הטבעית, או אז הוא היה רודף שמלות ככל בני גילו.

נו, סוף סוף אותו נאלח נתפש על חם, והועף ביעף מהישיבה שנותרה חיצונית בקדשה וטהרה. אבל לאן לעזאזל שילחו את אותו צעיר המשתלח באשמיו? מסתמא הוא ינודה מביתו ומסביבתו. וההכרח לא יגונה שחלקם ימצא איזו זולה להתגורר בה, ויתדרדרו לסמים. ויתרם, יצנחו לארץ שנער לת"א רבתי, מקום שכל נפלטי הישיבות נקבצו שם, ויכנסו לבי"ס חולני. אך מה לילוד אישה רודף זרגים, בין אוכלי הנידות ובועלי השפנים רודפי השמלות? כך שההכרח לא יגונה שאותו נאלח יתאמן במדידת חום לבני גילו. שהלוא, צריך שניים למנגו. ומיתוך שרצה הקב"ה לזכות את ישראל במצעדי גאווה. לפיכך הרבה להם ישיבות. ודיי שכל ישיבה תתרום לעולם החולני אוכלי הנידות ובועלי השפנים רודפי השמלות שני בחורים, עד שכעבור כמה עשורים נזכה לחסימת כבישים מטעם אוכלי הזרגים.

"מנין שלא היתה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותר מן המצריים? תלמוד לומר... מנין לדור אחרון שהתעיבו מעשיהם יותר מכולם? תלמוד לומר... ומנין למקום שישבו בו ישראל שהתעיבו מעשיהם יותר מכולם? תלמוד לומר... ומנין שישיבתם של ישראל גרמה להם לכל המעשים הללו? תלמוד לומר "אשר ישבתם בה לא תעשו".

ומנין שלא היתה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותר מן הכנענים? תלמוד לומר... ומנין לדור אחרון שהתעיבו מעשיהם יותר מכולם? תלמוד לומר... ומנין למקום שבאו בו ישראל וכבשו שהתעיבו מעשיהם יותר מכולם? תלמוד לומר... ומנין שביאתם של ישראל גרמה להם לכל המעשים הללו? תלמוד לומר "אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו".

מטיבם של הקרובים, הנך יכול לעמוד על טיבם של הרחוקים.
אמת ויציב שהחינוך החרדי הינו לכאורה מושלם לצופה מהצד, לעומת החינוך החולני. וזה רק אם כבודו מוכן להמר על יוצאי חלציו. ועדיף שתשאל על ההשלכות של פליטי הישיבות השבאבניקים, הממררים את חיי הוריהם החרדים. וכמעט שאין בית אשר אין שם מת. אך לבני בעלי התשוקה שהינם סוג ז' היותר גרועים מהערבים בעיני החרדים, להללו לא תהייה הפריוולגיה לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית. ואותם יתלו כמו המן בכיכר המרכזית. ומה לך ולצרה הצרורה הלזו?

אילו הייתה כת שחניכיה נתפתו כמו אחוזי אמוק בדרום ת"א, ואפילו פקודת ההרג לא הצליחה להועיל עבור העם החרמן. האם היית שולח את בניך להתחנך בכת שכזו אם ראש הכת הוא משה בכבודו ובעצמו? הלוא זוהי תוצאות חינוכו של משה כעבור 40 שנה. שהמירו את אלהיהם לא בעגל מזהב. אלא בצואת הפעור! בזכות בנוות מואב ומדיין.

תכליס
חז"ל מודים הם, שישראל הם הללו שזכו לקלקל את עמי מצרים וכנען. ואם כבודו עדיין חושק לחזור בתשוקה ללא ידיעת התנ"ך, אז כנראה מצא מין את מינו.
 
אני מעדיף את הדת הרפורמית והפחות קיצונית. אני מנסה להשתמש בדת לבטא את הרוחניות החזקה שלי בדרך יותר ברורה. הטקסים פחות חשובים אף שכדאי לבצע גם אותם לפחות חלקית כדי להשלים את תחושת הנעלות, והעיקר להגיע להשלמה ונעלות מוסרית ורוחנית עם עצמי ועם הסביבה. בעבר הגשמתי את זה בלי הדת, בזמן האחרון אני מרגיש שהחלק הזה בי כל כך התחזק שמיסוד יעזור לי לבטא אותו היטב. אני משוחח בעניין על דברים שאוהבים לעשות, מדבר בשפה יפה, עוזר היטב לאנשים בפורומים, מחפש דרכים חכמות לשפר את הדיבור, נותן הרבה מאוד אהבה ודאגה כנה לחברים, ושומר על התנהלות רוחנית כמו לא לדבר רעות על אנשים ולהמעיט בדיבורים חומריים. רוחניות נותנת תחושת נעלות ויכולה לשפר את המוסר ואת החכמה. אני אדם טוב, מצליח ויוצר ויש לי חיים טובים. חשוב לי לעשות מעשים טובים לאנשים, לאהוב, ליצור דברים מעניינים ולהמציא רעיונות מעניינים ויפים. אני כותב שירים וסיפורים, ממציא שפות, מתרגם פזמונים, כותב מאמרים פילוסופיים ובלשניים, מתכנת, שר ומצייר.
 
נערך לאחרונה ב:
אין לי ספק שאופיר צודק שאף פעם לא צריך להיות שמרן וקיצוני, אני אדם מאד סובלני בדעותיי וארצה לבשר שחזרתי בתשובה ואני בהתחלת התהליך וזה מהנה מאד. אני שוכח הרבה פעמים לברך ולקיים מצוות שונות כי אני לא רגיל עדיין. הדת מטהרת רוחנית ויוצרת הרגשה טובה של זיכוך וטוהר. כשסיפרתי לאבי שאל אותי במה אני מאמין, ועניתי שאלוהים הרוח שיצרה מתוכה את החומר והיא קשורה לחשמל, לאור ולאש והיא גם המצפון שמקשר בין כל המודעויות. בתגובה ענה שאף פעם לא יוכלו להוכיח או להפריך את דבריי, ועניתי לו שאף פעם לא יוכלו לדעת ולהוכיח אם יש אלוהים וזה עניין של אמונה. העובד הסוציאלי שמחליף את שלי שיצאה לחופשת לידה ותחזור בקרוב, דתי ועוזר לי בתהליך וגם שותפי לדירה דתי ועוזר לי להתקדם. השותף דתי קיצוני יותר, אבל העדפתי להיות רפורמי כדי שאוכל לבטא את הרוחניות שלי בדרך יותר מורכבת ומעניינת כמו לצייר, לפסל ולשמוע נשים שרות.
 

SupermanZW

Well-known member
אין לי ספק שאופיר צודק שאף פעם לא צריך להיות שמרן וקיצוני, אני אדם מאד סובלני בדעותיי וארצה לבשר שחזרתי בתשובה ואני בהתחלת התהליך וזה מהנה מאד. אני שוכח הרבה פעמים לברך ולקיים מצוות שונות כי אני לא רגיל עדיין. הדת מטהרת רוחנית ויוצרת הרגשה טובה של זיכוך וטוהר. כשסיפרתי לאבי שאל אותי במה אני מאמין, ועניתי שאלוהים הרוח שיצרה מתוכה את החומר והיא קשורה לחשמל, לאור ולאש והיא גם המצפון שמקשר בין כל המודעויות. בתגובה ענה שאף פעם לא יוכלו להוכיח או להפריך את דבריי, ועניתי לו שאף פעם לא יוכלו לדעת ולהוכיח אם יש אלוהים וזה עניין של אמונה. העובד הסוציאלי שמחליף את שלי שיצאה לחופשת לידה ותחזור בקרוב, דתי ועוזר לי בתהליך וגם שותפי לדירה דתי ועוזר לי להתקדם. השותף דתי קיצוני יותר, אבל העדפתי להיות רפורמי כדי שאוכל לבטא את הרוחניות שלי בדרך יותר מורכבת ומעניינת כמו לצייר, לפסל ולשמוע נשים שרות.
למה חשוב לך להגדיר את עצמך כחוזר בתשובה?
למה אתה חושב שאורתודוכסים יעזרו לך להפוך לרפורמי?
איזה קשר אתה מוצא בין הרוחניות שלך לבין להיות דתי?
 
אני עברתי בחיי הרבה תהליכים רוחניים קשים במיוחד, ועכשיו אני מרגיש שהרוחניות כל כך התחזקה בי שהיא כמעט מתפוצצת מתוכי ואני צריך מיסוד כדי לבטאה באופן שיאפשר לי להתמודד אתה. אני גם רוצה לשכוח את העבר בעזרת דרך טהורה וחדשה. אני צריך הגדרה חדשה לזהות שלי שקצת אבדה במהלך השנים, ומיסוד רוחני ברור אולי יעזור לי להחזירה. יש לי גם נטייה למטפיזיקה ולמופשט ולא מובן וכתבתי ולמדתי הרבה דברים על התורה, על התנ"ך ועל היהדות. אני מאד רוחני ולפעמים אני מרגיש שיש לי שליחות לשפר את העולם בעזרת כוח רוחני מיוחד שיש בי. כל התנהלותי בחיים רוחנית ומיוחדת. האורתודוכסים אינם טיפשים, הם יכולים לאהוב גם את הרצון להיות רפורמי בהתחשב בכך שזה דתי והם פשוט קיצוניים מדי ולא חושבים בדרך מספיק נכונה על הדת לדעתי. אני לא פוסל אותם אבל גם לא מאמין בגישתם ואנשים יודעים שיכולות להיות רמות שונות בתחומים שונים.
 

SupermanZW

Well-known member
אני עברתי בחיי הרבה תהליכים רוחניים קשים במיוחד, ועכשיו אני מרגיש שהרוחניות כל כך התחזקה בי שהיא כמעט מתפוצצת מתוכי ואני צריך מיסוד כדי לבטאה באופן שיאפשר לי להתמודד אתה. אני גם רוצה לשכוח את העבר בעזרת דרך טהורה וחדשה. אני צריך הגדרה חדשה לזהות שלי שקצת אבדה במהלך השנים, ומיסוד רוחני ברור אולי יעזור לי להחזירה. יש לי גם נטייה למטפיזיקה ולמופשט ולא מובן וכתבתי ולמדתי הרבה דברים על התורה, על התנ"ך ועל היהדות. אני מאד רוחני ולפעמים אני מרגיש שיש לי שליחות לשפר את העולם בעזרת כוח רוחני מיוחד שיש בי. כל התנהלותי בחיים רוחנית ומיוחדת. האורתודוכסים אינם טיפשים, הם יכולים לאהוב גם את הרצון להיות רפורמי בהתחשב בכך שזה דתי והם פשוט קיצוניים מדי ולא חושבים בדרך מספיק נכונה על הדת לדעתי. אני לא פוסל אותם אבל גם לא מאמין בגישתם ואנשים יודעים שיכולות להיות רמות שונות בתחומים שונים.
אם אתה רוצה להיות רפורמי לך לבית כנסת רפורמי. אם תספר לאורתודוכסים שאתה רוצה להיות רפורמי הם ימררו לך את החיים, אל תכניס ראש בריא למיטה חולה.
אתה צריך ללכת למה שמתאים למצבך, כמו שבשביל להסתפר הולכים לספר ובשביל לתקן מכונית הולכים למוסך, ללכת לאורתודוכסים כדי להפוך לרפורמי זה כמו להסתפר אצל מכונאי ולתקן את המכונית אצל הספר.
 
בינתיים עוזרים לי בתהליך ואני מתקדם יפה. למזלי יש אנשים קרובים שהם דתיים כמו השותף והעובד הסוציאלי שיכולים לעזור. הם מכירים אותי ומסכימים לשתף אתי פעולה כאדם בין אם אהיה חילוני גמור ובין אם אהיה חצי דתי.
 
זהו, התחזקתי. אני רפורמי חופשי כמובן ולא קיצוני פנאטי אבל אני שומר מצוות. אני מצייר רק מופשט ויותר כותב, כתבתי הרבה שירים לפי התורה. אני לובש כיפה, שומר שבת וכשרות, רוחץ ידיים בנטלה, שם תפילין ומברך. כשבית הכנסת שלנו יפתח מחדש אחרי הקורונה, אחזור להתפלל. אני מרגיש בזמן האחרון שהדת היא הדרך לבטא את הרוחניות שלי בחוזקה. כתבתי במקום אחר שאלוהים הוא הרוח שיצרה מתוכה את החומר, היא קשורה לחשמל, לאור ולאש והיא גם המצפון שמקשר בין המודעויות, ושהתורה מכירה את כל המצבים האנושיים וכיוון שהמצבים האנושיים מקבילים למצבי הטבע כי המודעות קולטת את הטבע, התורה מכירה את כל מצבי הטבע. כל חיי רוחניים, אולי אני האיש הכי רוחני בעולם. אני מאמין בכוח הדיבור ואני מתעניין בתחביבים, מדבר מאד ברור ולעניין בשפה יפה ובמלים פשוטות, שומר על דיוק, נמנע מלדבר רעות על אנשים, מדבר בעיקר על דברים רוחניים ונותן הרבה מאד אהבה ודאגה כנה במלים יפות ובמעשים יפים. כתבתי ולמדתי הרבה דברים על התנ"ך וגם כתבתי מאמר על השפה העברית שהיא לדעתי השפה הכי יפה בעולם כי היא אמתית ולא סתם קוראים לה שפת קודש. אגב, שאלה: השותף שלי לדירה שמנחה אותי אורדותוקסי אז הרב שלו אמר לו שאסור לו לעזור לי הרפורמי לשים תפילין. לי אין תפילין ואני לא זוכר לגמרי איך משתמשים בהם וגם יהיה קשה לקנות בזמן הקורונה. איך אמשיך לשים תפילין?
 
נערך לאחרונה ב:

SupermanZW

Well-known member
זהו, התחזקתי. אני רפורמי חופשי כמובן ולא קיצוני פנאטי אבל אני שומר מצוות. אני מצייר רק מופשט ויותר כותב, כתבתי הרבה שירים לפי התורה. אני לובש כיפה, שומר שבת וכשרות, רוחץ ידיים בנטלה, שם תפילין ומברך. כשבית הכנסת שלנו יפתח מחדש אחרי הקורונה, אחזור להתפלל. אני מרגיש בזמן האחרון שהדת היא הדרך לבטא את הרוחניות שלי בחוזקה. כתבתי במקום אחר שאלוהים הוא הרוח שיצרה מתוכה את החומר, היא קשורה לחשמל, לאור ולאש והיא גם המצפון שמקשר בין המודעויות, ושהתורה מכירה את כל המצבים האנושיים וכיוון שהמצבים האנושיים מקבילים למצבי הטבע כי המודעות קולטת את הטבע, התורה מכירה את כל מצבי הטבע. כל חיי רוחניים, אולי אני האיש הכי רוחני בעולם. אני מאמין בכוח הדיבור ואני מתעניין בתחביבים, מדבר מאד ברור ולעניין בשפה יפה ובמלים פשוטות, שומר על דיוק, נמנע מלדבר רעות על אנשים, מדבר בעיקר על דברים רוחניים ונותן הרבה מאד אהבה ודאגה כנה במלים יפות ובמעשים יפים. כתבתי ולמדתי הרבה דברים על התנ"ך וגם כתבתי מאמר על השפה העברית שהיא לדעתי השפה הכי יפה בעולם כי היא אמתית ולא סתם קוראים לה שפת קודש. אגב, שאלה: השותף שלי לדירה שמנחה אותי אורדותוקסי אז הרב שלו אמר לו שאסור לו לעזור לי הרפורמי לשים תפילין. לי אין תפילין ואני לא זוכר לגמרי איך משתמשים בהם וגם יהיה קשה לקנות בזמן הקורונה. איך אמשיך לשים תפילין?
לך לבית כנסת רפורמי, שם יעזרו לך.
 
אני חי ביישוב קטן, סגור ומנותק מהעולם, ויש בו רק בית כנסת אחד שלא בטוח שהוא רפורמי. יש בו תפילות בזמנים מסוימים בלבד כמו בשבת.
 
אחרי התלבטויות חזרתי בתשובה. ממש כיף להיות דתי. זה נותן הרגשה טובה של זיכוך, טוהר ורוחניות. אתה מרגיש שיש טקס קבוע ששומר עליך, ושיש מישהו שמקשיב לך ומבין אותך. התורה ספר מעניין מאד, אני מקבל ממנה השראה לכתוב ולצייר וגם נהנה לחקור אותה. אני משתדל לצייר רק מופשט שזה מותר וזה ברוח היהדות, וכתבתי שירים לפי התורה. יצרתי ציור מופשט של סיפורי בראשית. עכשיו אני כותב פירוש ספרותי לתורה. אני מרגיש שמתאים לי להיות דתי כדי לבטא את הרוחניות ואת המוסריות שלי. אני מאמין שאלוהים הוא הרוח שיצרה מתוכה את החומר, היא קשורה לחשמל, לאור ולאש והיא גם המצפון שמקשר בין כל המודעויות, ושהתורה מכירה את כל המצבים האנושיים וכיוון שהמצבים האנושיים מקבילים למצבי הטבע כי המודעות קולטת את הטבע היא גם מכירה את כל מצבי הטבע. לפעמים אני מתבלבל ושוכח כמה מצוות, ודאי אזכור בהדרגה ובתרגול. אני קורא כל הזמן ברכות ותפילות, וזה ממלא בהרגשה של המון מלים יפות וחכמות עם רוח אלוהית קדושה שחודרת עמוק לנפש האנושית.
 

SupermanZW

Well-known member
אחרי התלבטויות חזרתי בתשובה. ממש כיף להיות דתי. זה נותן הרגשה טובה של זיכוך, טוהר ורוחניות. אתה מרגיש שיש טקס קבוע ששומר עליך, ושיש מישהו שמקשיב לך ומבין אותך. התורה ספר מעניין מאד, אני מקבל ממנה השראה לכתוב ולצייר וגם נהנה לחקור אותה. אני משתדל לצייר רק מופשט שזה מותר וזה ברוח היהדות, וכתבתי שירים לפי התורה. יצרתי ציור מופשט של סיפורי בראשית. עכשיו אני כותב פירוש ספרותי לתורה. אני מרגיש שמתאים לי להיות דתי כדי לבטא את הרוחניות ואת המוסריות שלי. אני מאמין שאלוהים הוא הרוח שיצרה מתוכה את החומר, היא קשורה לחשמל, לאור ולאש והיא גם המצפון שמקשר בין כל המודעויות, ושהתורה מכירה את כל המצבים האנושיים וכיוון שהמצבים האנושיים מקבילים למצבי הטבע כי המודעות קולטת את הטבע היא גם מכירה את כל מצבי הטבע.
האם לשיטתך אלוהים מקשיב רק לדתיים? לידיעתך, טענה זו מנוגדת לתורה.
לגבי טקס ששומר עליך, על מה אתה מדבר?
 
אלוהים עוזר לכל מי שמוסרי ועושה מעשים טובים. עיקר משמעות הדת להיות מוסרי ורוחני, ואם משתמשים בה נכון ולא בפנטיות משיגים את זה. גם הדתיים אומרים שהמצוות בין אדם לחברו הן החשובות יותר. בעזרת הדת אני מתחזק ומקבל כוח רגשי להיות עוד יותר מוסרי ורוחני ולשמר את התכונות האלה בי היטב. המצוות שדתי עושה במשך היום, כולל ברכות ותפילות, הן טקס קבוע שאפשר מצד אחד להרגיש שהוא מקבע ומצד שני להרגיש שהוא שומר ומגן עליי כי הוא נותן יציבות יפה בחיים. אני קורא שוב ושוב אותן מלים חזקות ויפות ומרגיש מרגע לרגע שנפשי מזדככת, מתוודה בכוונותיה הטובות ונפתחת לקבל הבנה ואהדה אלוהית.
 

SupermanZW

Well-known member
אלוהים עוזר לכל מי שמוסרי ועושה מעשים טובים. עיקר משמעות הדת להיות מוסרי ורוחני, ואם משתמשים בה נכון ולא בפנטיות משיגים את זה. גם הדתיים אומרים שהמצוות בין אדם לחברו הן החשובות יותר. בעזרת הדת אני מתחזק ומקבל כוח רגשי להיות עוד יותר מוסרי ורוחני ולשמר את התכונות האלה בי היטב. המצוות שדתי עושה במשך היום, כולל ברכות ותפילות, הן טקס קבוע שאפשר מצד אחד להרגיש שהוא מקבע ומצד שני להרגיש שהוא שומר ומגן עליי כי הוא נותן יציבות יפה בחיים. אני קורא שוב ושוב אותן מלים חזקות ויפות ומרגיש מרגע לרגע שנפשי מזדככת, מתוודה בכוונותיה הטובות ונפתחת לקבל הבנה ואהדה אלוהית.
האם אתה טוען שהדתי מוסרי יותר מהחילוני? או אולי זה נכון רק לגביך?
 
בשום אופן לא טענתי את זה. אני הייתי מאד מוסרי ורוחני גם כחילוני תמיד. אני רק אומר שאם משמתשים בדת בחכמה, היא עשויה לשמש ככלי שלפעמים יעזור להתקדם מוסרית ורוחנית. לפעמים היא מקלקלת את המוסר. יש עוד תשובות ועוד כלים, וגם חילוני יכול להשתמש בתשובות אחרות מלבד אלוהים ודת כדי להפוך למוסרי, אבל הדת יכולה לעזור לדברים האלה בדרכה.
 

SupermanZW

Well-known member
בשום אופן לא טענתי את זה. אני הייתי מאד מוסרי ורוחני גם כחילוני תמיד. אני רק אומר שאם משמתשים בדת בחכמה, היא עשויה לשמש ככלי שלפעמים יעזור להתקדם מוסרית ורוחנית. לפעמים היא מקלקלת את המוסר. יש עוד תשובות ועוד כלים, וגם חילוני יכול להשתמש בתשובות אחרות מלבד אלוהים ודת כדי להפוך למוסרי, אבל הדת יכולה לעזור לדברים האלה בדרכה.
אתה אומר למעשה, למרות שלא באופן מפורש, שאתה חלש מכדי להתמודד בעצמך ולכן זקוק למסגרת, במקרה זה דת, כדי להתמודד עם חולשותיך הרוחניות. מכיוון שאין מסגרת רשמית לדרך שתבחר לעצמך בעצמך אשר אינה ממוסדת, אתה פונה למסגרת ממסדית שברובה הגדול מנוגדת להשקפת עולמך. יש בכך גם מן החולשה וגם מן הצביעות, אבל אני לא שופט אותך על זה, אני מבין שיתכן שאתה נמצא ב"דרך ללא מוצא" ולכן נאחז במה שאתה יכול. זה עצוב.
 
למעלה