חברים אחרי התיכון.... איפה?

[TopTake]

חברים אחרי התיכון.... איפה?

המצב הוא כזה, סיימתי את התואר ועכשיו אני בצבא (כן אני עתודאי) ואני בבעיה. החברים מהתיכון בחו"ל, החבים מאונ' נשואים אז לא כזה תענוג להסתובב איתם בערב, החברה מהצבא הם או ילדות בנות 18 או לא בסביבה, ככה שנותרו רק אני ואנוכי. אז אחרי שחרשתי חצי ספרייה, כל מה ששוה צפייה בVOD ואפילו יצאתי לטיולים ומסיבות לבד נשבר לי. הבעיה היא שזה פשוט ממש קשה להשיג חברים אחרי התיכון ונראה לי (יכול להיות שאני טועה) שלבנים הבעיה קשה כפליים. אני לא בן אדם בעייתי מבחינה חברתית וגם להשיג דייטים אין לי בעיה מיוחדת, קיצר בחור ממוצע רק נטול חבר'ה. אז השאלה שלי היא כזאת איך מקימים חבורות אחרי התיכון איך מצליחים לארגן יציאה מאורגנת משברי חברים, ואיך ככה לגרום לאנשים שאתה פוגש ברחוב להצטרף אליך לאיזה סבב ברים בערב?

 

[personaaa]

אמרת את זה הכי יפה שיש

אני חושבת שזו בעייה כללית שיש לכולנו כי גם אלו שכביכול יש להם חברים מוצאים עצמם הרבה פעמים בהרהורים על אופי וטיב החברות. חבר זה מלשון חיבור כך שאם יש לך תחומי עניין ו/או תחביבים מסויימים כמו נסיעה באופניים או טיולים אתה יכול להצטרף לקבוצות שעוסקות בזה והוקמו סביב נושא משותף זה. הרי מה שמחבר בין בני אדם היא מטרה משותפת. הייתי מוסיפה ומציעה לך לבחור את סביבתך בקפידה כי סובביך הם אתה בעתיד. הסביבה משפיה עלינו בכל תחום שהבחר אם נרצה ואם לא ולכן אתה הוא הסביבה אליה תשייך עצמך. בהצלחה וחג חירות שמח ומאושר

 

[maiodo]

זו בעיה קשה ומוכרת

אני עצמי נתקלתי בה לא פעם ואחרי אבחון רציני של המצב הגעתי למסקנה שרק במסגרת בה אתה נמצא תוכל למצוא חברים - וגם זה אם אתה אדם חברותי וזורם מטבעך בעבודה, חדר כושר, לימודים וכו וזה גם תלוי מאיפה אתה בארץ כי בתל אביב \ה קשה כיפליים בהצלחה - ספר איך הלך

 

[Personale]

אכן בעיה קשה

בגילאים האלה אנשים משתנים המון, חלקם לבלי הכר. מה שהיה טוב לך פעם עכשיו כבר לא, וכך חברויות פשוט דועכות. שנות העשרים בחייו של אדם הן קריטיות, כי בשנים האלה האופי האמיתי מתגבש והבגרות האמיתית מגיעה, אישית ומקצועית. שלא לדבר על עשור מעליך בגיל, שמה בכלללל חבל על הזמן. כל אחד עסוק בשלו, בבית\ילדים\עבודה, לעיתים הפרנסה לוחצת, אין כוח ו\או תקציב לצאת בכלל, נוחתת מן פלגמטיות כזו שבלתי-אפשרי לצאת ממנה ואחרי שכושלים הנסיונות להפגש פשוט מוותרים על זה. את החברים המיתולוגים שלי, אלה עוד מהגן, קשה לי מאוד לפגוש. כשאני מתקשר הם תמיד "גמורים מעייפות" או "עסוקים נורא", הכבדות משתלטת על כל חלקה טובה. זה כואב, זה מאכזב. זה לא אומר שאי-אפשר למצוא חברים חדשים, אבל זה מאוד מאוד קשה. אני הכרתי כמה אנשים נפלאים בשנים האחרונות - שאגב חלקם לא נופלים לתבנית הכל-כך רגילה של חיים בארץ, אולי בגלל זה אנחנו מצליחים להפגש יותר, אפילו שהם עובדים ואף עובדים קשה. יש פה הרבה עניין של יוזמה ורצון טוב. אסור אסור אסור לוותר על חברים.

 

[tsiporganeden]

לגמרי אורחת בפורום הזה, אך בכל זאת החלטתי

להביע דעה ולתת עצה, אם יורשה לי, אפשר בשלב הזה לסגור ולהמשיך הלאה. חברים: גם אם גדלת עם מישהו מהגן במשך 40 שנה אתה עדיין אינך יודע אם מדובר בחבר של אמת, כי חבר טוב ניכר בכוסו, כיסו וכעסו. לדעתי טוב שיש חברים של יום יום, לא לקחת אותם ברצינות רבה מדי כי אחרת מתאכזבים מאוד, חברים כאלה אפשר לעשות בקאנטרי, בעבודה, ובכל מקום הומה אנשים, לא לקחת ברצינות רבה מדי אתה לא תתאכזב, כי אנשים מטבעם נוטים להיות אגוצנטרים, נותנים פחות ודורשים יותר, תן כפי יכולתך, אל תתאמץ יותר מדי, אף אחד לא שווה את זה, אל תדרוש יותר מדי מחבר, קבל אותו כמו שהוא, ותחיה עם זה בשלום. הבדידות היא אכן אם כל הצרות, וצריך כמה שפחות להיות במחיצתה, להשתדל לפחות, מאידך אם חברים הם לא לרוחנו עדיף לבד מאשר בחברה רעה. אני לבד מבחירה, וטוב לי כך, וזה אחרי הרבה מאוד אכזבות מחברים, אז אין חכם כבעל ניסיון.

 

[naty3]

יש את אתר "ספונטני", תנסה שם להכיר אנשים

 

[Master Stav]

תתעורר....

לטעמי לפחות אתה צריך להגדיר לעצמך מה אתה מחפש .... מהם חברים בעיניך ועד כמה אתה מוכן הלשקיע בקשר בכדי לשמר אותו לא תמיד הסביבה הקרובה היא זו ממנה נוצרות חברויות לעיתים דווקא הרחוקה ....והדוגמא הטובה ביותר היא אינטרנט והנה דוגמא : אני מנהל את פורום הקרניבורים בתפוז , זהו פורום של חובבי בשרים שהתקבצו מכול חלקי הארץ החל באיזור הדרוםה הרחוק ( יש לנו מאילת יוטבתה וכאלו ) וכלה בצפון הרחוק מטולה , צפת הגליל ורמת הגולן .... אנחנו ניפגשים 3-4 פעמים בשנה במפגשים מאורגנים ומעבר לכך שלא בקבוצה גדולה מפעם לפעם נצורו חברויות מדהימות ....

 

[yaeli008]

זה שאתה מודע לבעיה זה כבר טוב

יש לך פייסבוק?טוויטר? מקושרים? משהו? אם יש לך- תנסה לחדש קשר עם חברים /חברות מהפייסבוק, ואם לא אז תצטרף לקבוצות שמעניינות אותך, תציג את עצמך. לא פשוט אבל יעיל. עוד דבר- פשוט תתזכר מדיי פעם לחברים שלך שאתה אוהב לבלות , שאתה תשמח לצאת איתם. הרבה מהחברים שלי הכרתי כשהם למעשה חברים של חברים, בכל מיני מסיבות , חגים וכו'. מה גם שגברים פחות טובים בלשמור על קשר. מה שאני ממליצה זה פשוט מדיי פעם להתקשר לחברים גם מהמעגל היותר רחוק להגיד חג שמח וכאלה, ולהגיד באגביות ש"אם אתם יוצאים וזה.. אני אשמח". בהצלחה!

 

[try me1]

כל כך מסכים איתך

מרגיש בדיוק אותו הדבר

 

[BrokenDream103]

../images/Emo45.gif

בדיוק באותו מצב לצערי...

 

[sivan24k]

זו טעות...

זה עניין של תפיסה, נכון שבתיכון היה גורם מאוד מכריע ביצירת קשרים, ההפסקות, הלמידה ביחד, המפגש היום יומי אחרי הלימודים, מפגשים חברתיים.. אבל כשהתיכון הולך תמיד בא משהו במקומו ואפילו הייתי אומרת, שלפעמים מוצאים משהו יותר טוב, כי מבוגרים יותר אחראיים למעשייהם, אתה יודע יותר מה אתה רוצה מעצמך היום. שמור על רוח הנעורים, אפשר לעשות את אותן שטויות שעשית כנער אבל עם הרבה יותר שכל ישר... דבר נוסף, אם אלו שהיו בתיכון היו באמת חברים טובים, אני לא רואה שום בעיה להרים אליהם טלפון ולארגן איזשהו מפגש - איחוד מחודש

 

[שמש ים1]

צודק

תוכל ליצור עימי קשר אולי נהיה חברים [email protected]

 

[פטרה10]

תצטרף לאיזה פורום שמבחינת התכנים הוא לטעמך.

או מבחינת הגיל מתאים לך למשל 20+ ויש גם המון קומונות הם יוצרים מפגשים , לא תמיד כולם ישאו חן בעינך, והרי אתה לא חייב להיות חבר של כולם , אך בהחלט תוכל לצאת איתם לטיולים, פקניקים ויש גם קומונות וכך מכירים אנשים חדשים.

 

[נר דקורטיבי]

גם אני שואלת את השאלה הזו

 

[כנרת יפה שלי]

חברים של מבוגרים הם חברים לעניין משותף.

ככל שיהיו לך יותר תחומי עניין, יהיו לך יותר חברים.