הפרש ריביות.

[Nir Sagi Economist]

הפרש ריביות.

מה לדעתכם צריך להיות הפרש הריביות שיהווה ש"מ יציב בין ישראל לארה"ב? הפרש שיגרום לשער הדולר (מול השקל) להיות יציב. ובנוסף, איך אתם מכניסים לכאן את החוב (הפנימי והחיצוני) התופח של ארה"ב? האם יכולה להגיע עת שבה נשכנע משקיע זר שהשקל פחות מסוכן מהדולר? האם מטבע חזק מטיב עם האזרחים או מרע?

 

[אסף אמיר1]

עניין סיכון השקל מול הדולר....

יכול להיות שבעתיד כל שהוא (כן יבוא במהרה) מבחינה כלכלית טהורה המשק הישראלי יהיה יציב יותר וצומח יותר מהמשק האמריקאי. אני שומע כאן אבל מתקרב....... אבל........... הסיכון בהשקעה במטבע או במדינה מסויימת אינו מושפע רק ממדדים כלכליים טהורים (צמיחה, ריבית, עתודות מט"ח ועוד). הסיכון נובע גם מהיציבות הגיאו - פוליטית של אותה מדינה. לכן כל עוד אנו חיים במדינה בה קיימת אפשרות לחוסר יציבות שכזה (חמאס, בן לאדן בחירות כל יומים ועוד מריען כאלו) יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשכנע משקיע זר כי השקל פחות מסוכן מהדולר. יציבות כלכלית קשורה קשר בלתי ינתק מיציבות בטחונית ופוליטית. לכן כל עוד המזרח התיכון לא יהפך לאירופה, השקל יחשב למטבע מסוכן יותר מהדולר.

 

[בלארט]

נדמה לי שהשאלה מכילה סתירה

שיווי משקל יציב קיים בעיקר בספרי הלימוד. כבר בתיאור השאלה אתה מכניס דינמיקה של התפתחות החוב שיש אי ודאות לגבי האופן שהוא יתפתח. בנוסף קיימים אינספור משתנים כלכליים טהורים וחצי כלכליים כך שקשה מאוד לדבר במערכת כזאת על יציבות.

 

[Nir Sagi Economist]

קשה לענות על שאלה כזו...

מכיוון שקשה "למדל" אותה. בסופו של דבר יש שיווי משקל שכזה והמשק ישאף אליו. זו שאלה פרקטית ולא תיאורטית. כלכלן צריך לדעת לקבל החלטות על סמך הנתונים שקיימים ברשותו. לא בכל שאלה או פרוייקט ימצאו תמיד כל הנתונים שדרושים לפתרון (בניגוד לשאלות שהוא נתקל בהן בהיותו סטודנט), במציאות צריך לספק את המידע גם אם "חסר" נתון. ושוב אני חוזר... חייב להיות ש"מ יציב, הקושי הוא לאמוד אותו מראש.

 

[בלארט]

המממ

עכשיו אני מבולבל. אם אני אמור לספק תשובה, ואין מספיק נתונים אז על סמך מה אני נותן את התשובה ? ולגבי המשפט האחרון: ואם שום דבר לא יציב, למה ששיווי המשקל יהיה יציב ?

 

[drshy]

כן