דילמה של החיים
שמי רן (שם בדוי), בן 37 ועל פניו סימנתי וי בכל הדברים הרצויים בחברה המודרנית (יש לי דירה, רכב, בעל תואר שני, עבודה טובה ובריא). חי חיים די בורגניים בעיר הגדולה ויש לי רכוש. בפועל אני נווד בנשמתי.חולה על טבע ונופים בחו"ל, אוהב חיי פשטות והרפתקאות במזרח ודרום אמריקה. אוהב מאוד לחלום בהקיץ וליהנות מרוגע ושלווה מול נופים עוצרי נשימה. אף פעם דברים גשמיים לא דברו אלי (דירה יפה, אוכל טוב, מכונית מהירה וכו...) החלום שלי הוא לנדוד ולחיות חיי פשטות וסגפנות במזרח ודרום אמריקה, לחיות חיים שלווים עם אנשים שאמצע באמצע הדרך וכו... הדבר היחיד שעוצר אותי הוא הבן שלי. אני גרוש ויש לי בן בן 6. בעקבות גירושים סוערים, נסעתי שנה שעברה לתאילנד לחודש והמרחק מהבן השפיעו עליו וגם עלי מאוד. האם נגזר עלי, לחיות חיים לא שלי, עד שהבן יהיה בן 18 ? האם לוותר על צורת חיים שלמה רק בגלל הבן ? הנושא מעסיק אותי מאוד ואני נוטה לוותר על חלומותי לעוד 12 שנים. אשמח לשמוע תגובות
שמי רן (שם בדוי), בן 37 ועל פניו סימנתי וי בכל הדברים הרצויים בחברה המודרנית (יש לי דירה, רכב, בעל תואר שני, עבודה טובה ובריא). חי חיים די בורגניים בעיר הגדולה ויש לי רכוש. בפועל אני נווד בנשמתי.חולה על טבע ונופים בחו"ל, אוהב חיי פשטות והרפתקאות במזרח ודרום אמריקה. אוהב מאוד לחלום בהקיץ וליהנות מרוגע ושלווה מול נופים עוצרי נשימה. אף פעם דברים גשמיים לא דברו אלי (דירה יפה, אוכל טוב, מכונית מהירה וכו...) החלום שלי הוא לנדוד ולחיות חיי פשטות וסגפנות במזרח ודרום אמריקה, לחיות חיים שלווים עם אנשים שאמצע באמצע הדרך וכו... הדבר היחיד שעוצר אותי הוא הבן שלי. אני גרוש ויש לי בן בן 6. בעקבות גירושים סוערים, נסעתי שנה שעברה לתאילנד לחודש והמרחק מהבן השפיעו עליו וגם עלי מאוד. האם נגזר עלי, לחיות חיים לא שלי, עד שהבן יהיה בן 18 ? האם לוותר על צורת חיים שלמה רק בגלל הבן ? הנושא מעסיק אותי מאוד ואני נוטה לוותר על חלומותי לעוד 12 שנים. אשמח לשמוע תגובות