בעיניין הדת
שלום לכולם. אני לא בטוח שזה המקום להעלות את זה, אבל חשבתי על זה מעט, ומצאתי דרך מאוד הגיונית להסביר איך נוצרה הדת, אשמח לשמוע מה דעתכם... (ראיתי שיש שרשור בנושא, אבל הוא על דרך לוגית למצוא הוכחות לדת ולדעתי לא היה מתאים לשרשר את זה שם) דבר ראשון, נחזור אחורה כי דת התפתחה בעיקר בתרבויות הקדומות יותר וזמנים של מצוקה(אולי זה פשוט כי היום היו דוחים התפתחות של דת בגלל חוסר ההיגיון). כשבן אדם נמצא במצוקה, כל מצוקה שהיא, הוא חייב לעשות משהו בנידון. אבל יש מצבים שבהם אי אפשר לעשות כלום.. לדוגמה, אישה בתקופה הקדומה, שבניה ובן זוגה יצאו למלחמה, והיא יודעת שאם הם לא יחזרו, מצבה יהיה חמור בנוסף לעובדה שתאבד אנשים שחשובים לה כל כך. אבל לאישה אין שום דבר לעשות בנידון. היא מרגישה שהיא חייבת לעשות משהו אבל אין שום דבר ממשי שהיא יכולה לעשות.. היא רק רוצה שמישהו יעזור להם לחזור בשלום... אז היא תוהה אם יש מישהו כזה, ומקווה שאם כן, שיעזור להם... ככה נוצר האלוקים\אלילים\ישיות עליונויות שונות. עוד דוגמה היא בצורות וחוסר במים, שיצרו בתרבות אחת את התפתחות אל המים ובתרבות אחרת כל ה"אחריות" היא על אלוקים אחד. אבל שוב, שימו לב איך הרבה מהאלים הם סה"כ אלים של צרכים אנושיים(אהבה, אש, מים..). עכשיו גם היום בהרבה מצבים אנחנו צריכים מישהו כזה.. כשאדם קרוב חולה מאוד, ואנחנו כבר סיפקנו לו את הטיפול הטוב ביותר ומה שנשאר זה רק לקוות, פה הרבה יותר קל לאנשים מאמינים כי יש להם עוד מה לעשות בנידון, לעומת בנאדם שלא מאמין שיכול להשתגע.. אפילו במקרים הרבה פחות קריטיים, כמו קבלת תוצאה של מבחן חשוב... הרבה פעמים מצאתי את עצמי וגליתי שעוד רבים מוצאים את עצמם פשוט מבקשים מאלוקים שהציון יהיה הציון שהם מקווים לו, כי בקבלת התוצאות אין כבר שום דבר אחר שהם יכולים לעשות לטובת קבלת ציון טוב במבמחן. יש עוד המון דוגמאות. בקיצור, אני חושב שהמקור של דת הוא בחוסר אונים, חוסר אונים שכולנו חיים בו ולכן דת היא לא דבר שלילי ויכול לעזור לאדם להתמודד עם בעיות, זה היה גובל בחוסר היגיון אם לא הייתה נוצרת דת. בגלל זה אני חושב שדת היא דבר חיובי מצד אחד(ויש אנשים שצריכים אותה בשביל לחיות בסיפוק), אבל לדעתי אין לה שום בסיס במציאות, וזו ההוכחה לזה. דעתכם?
שלום לכולם. אני לא בטוח שזה המקום להעלות את זה, אבל חשבתי על זה מעט, ומצאתי דרך מאוד הגיונית להסביר איך נוצרה הדת, אשמח לשמוע מה דעתכם... (ראיתי שיש שרשור בנושא, אבל הוא על דרך לוגית למצוא הוכחות לדת ולדעתי לא היה מתאים לשרשר את זה שם) דבר ראשון, נחזור אחורה כי דת התפתחה בעיקר בתרבויות הקדומות יותר וזמנים של מצוקה(אולי זה פשוט כי היום היו דוחים התפתחות של דת בגלל חוסר ההיגיון). כשבן אדם נמצא במצוקה, כל מצוקה שהיא, הוא חייב לעשות משהו בנידון. אבל יש מצבים שבהם אי אפשר לעשות כלום.. לדוגמה, אישה בתקופה הקדומה, שבניה ובן זוגה יצאו למלחמה, והיא יודעת שאם הם לא יחזרו, מצבה יהיה חמור בנוסף לעובדה שתאבד אנשים שחשובים לה כל כך. אבל לאישה אין שום דבר לעשות בנידון. היא מרגישה שהיא חייבת לעשות משהו אבל אין שום דבר ממשי שהיא יכולה לעשות.. היא רק רוצה שמישהו יעזור להם לחזור בשלום... אז היא תוהה אם יש מישהו כזה, ומקווה שאם כן, שיעזור להם... ככה נוצר האלוקים\אלילים\ישיות עליונויות שונות. עוד דוגמה היא בצורות וחוסר במים, שיצרו בתרבות אחת את התפתחות אל המים ובתרבות אחרת כל ה"אחריות" היא על אלוקים אחד. אבל שוב, שימו לב איך הרבה מהאלים הם סה"כ אלים של צרכים אנושיים(אהבה, אש, מים..). עכשיו גם היום בהרבה מצבים אנחנו צריכים מישהו כזה.. כשאדם קרוב חולה מאוד, ואנחנו כבר סיפקנו לו את הטיפול הטוב ביותר ומה שנשאר זה רק לקוות, פה הרבה יותר קל לאנשים מאמינים כי יש להם עוד מה לעשות בנידון, לעומת בנאדם שלא מאמין שיכול להשתגע.. אפילו במקרים הרבה פחות קריטיים, כמו קבלת תוצאה של מבחן חשוב... הרבה פעמים מצאתי את עצמי וגליתי שעוד רבים מוצאים את עצמם פשוט מבקשים מאלוקים שהציון יהיה הציון שהם מקווים לו, כי בקבלת התוצאות אין כבר שום דבר אחר שהם יכולים לעשות לטובת קבלת ציון טוב במבמחן. יש עוד המון דוגמאות. בקיצור, אני חושב שהמקור של דת הוא בחוסר אונים, חוסר אונים שכולנו חיים בו ולכן דת היא לא דבר שלילי ויכול לעזור לאדם להתמודד עם בעיות, זה היה גובל בחוסר היגיון אם לא הייתה נוצרת דת. בגלל זה אני חושב שדת היא דבר חיובי מצד אחד(ויש אנשים שצריכים אותה בשביל לחיות בסיפוק), אבל לדעתי אין לה שום בסיס במציאות, וזו ההוכחה לזה. דעתכם?