"במופלא ממך אל תדרוש

neophile

New member
"במופלא ממך אל תדרוש

במכוסה ממך אל תחקור אין לך עסק בנסתרות" מתוך ספר מערכת האלקות של ר' פרץ הכהן ב"ר יצחק מהפרק השביעי ומפני שכל מעשה בראשית על ידיה והיא אשר האצילתו וסדרתו נקראת יוצר בראשית כלומ' שיצר את אשר ברא בראשית. עד הנה ראינו לדבר בסדר האצילות עד דרך כלל מפני כי בסדר האצילות ג' הראשונות לא יצא טעות למחשב' האדם כלל כי לגדל חשיבות' ודקות' הוזכר בהם הבריאה בלבד ולא מהות פרטיה ר"ל כי שלל מהם המשא ומתן במהות בריאתם ולא כדרך שאר המאמרות כמו יהי כן ויהי כן. ויקרא אלקים. וכן ויבדל אלקים. ויעש. ויברא. ולכן אין לנו בהן רק הכלל אשר קבלנו שרמז בו משה רבנו ע"ה בסדר הכתובים ורמז לנו בזה שאין כח באדם להתבונן בענינו בעבור כי הן חוץ מבנינו ועולמו ולא יתבונן האדם כי אם בבנינו ובעולמו. ואף במשה אמרו נ' שערי בינה וכו' וכולם נמסרו למשה חוץ משער החמישים ויתבאר בשביעיות: וזהו מה שאמרו עוד במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור אין לך עסק בנסתרות. לה היה צריך לומר ממך ממך ואין לך. אלא יאמר במופלא ממך אל תדרוש ומכוסה אל תחקור ואין עסק בנסתרו'. או יאמ' ע"ד כלל את תעסוק בנסתרו' אבל מפני שרמזו על דברי' שאינן מכלל חלק האד' והם מופלאי' ומכוסים מדעתו אמרו כך ממך ממך ואין לך. ואח' שהענין כך אף אם ירצ' האדם לישא וליתן בסדר אצילות הג' ראשונות לא ימצא מקום לטעות כי לא יתבונן בו יותר ממה שהוא כתוב ורמזו בו: אבל ממאמ' אלקים יהי אור והלאה יספר בפרטי הז' הנאצלות מהשלישית איך היותן יסוד לפעולות הנמשכות והמשתלשלות מהם מפי עליון. אלה הם סוד מעש' בראשית והם מבנין האדם ומעולמו ונותן לו רשות להתבונן בעולמו ולכן גלה משה ע"ה את הכל בפרט למבינים ולנבאי' ולחכמים בקבלה איש מפי איש. ומשה רבינו ע"ה הוא אשר התבונן בכל אלה כמו שאמר וכולם נמסרו למשה רבינו וכו'. ואולי בעבור כי הרשות נתנה להתבונן בהם נקראים הפועלים אשר הם עקר הז' רשויות: או בעבור שהם הפועלים המושלים נקראו כן. או שנקראו כן מהטעם אשר נתבונן בשביעיות לענין הוצאת שבת כי הם רשות היחיד ולא רשות הרבים ומפני שהפרטים אשר כתב בו משה רבינו ע"ה הם עמוקים ורחבים מני ים ואין הקבלה מספקת אפי' לחכמים הראשונים וכדרך שאמר בפסוק ויעש אלקים את הרקיע כאן הרעיש בן זומא את העולם לכל אדם לבא במתכונתו במשאו ובמתנו לטעות ולהיות דובר שקרים בענין אל תאמרו מים מים. וכענין עדיין בן זומא מבחוץ וכיוצא באלה. לכן נמנע גם אנחנו לעבור בהם הרבה כי אין לנו בדור אשר אתו קבלה מספק' לעבו' בהם מרוב עמקם: ולמדנו ממשה רבינו ע"ה על הדרך אשר העלים את הראשונה כי אין ראוי להרבו' בו גם את המחשבה. וכענין שאמרו במכוסה ממך אל תחקור כי החקיר' היא מחשב' הלב תמיד על הדבר . ומפני כי לא יגדרנה רק המחשבה קראוה מחשבה. אמנם גם אין המחשבה גודרתו כי אם ברצו' ושוב לא בהתמד' כי בהתמד' להסתכל בעניניה. ואין ראוי להסתקל בה מטעם שהיא יראת יי' ואמ' המסתכל בד' דברים וכו'. מה למעלה מה למטה. כי צד התחתון וצד העליון שוים בענינה למעוט התבוננות בה אין צריך אליה ואין לה בן זוג ויתבונן זה בשמות השוים ולמטה בציור למשכיל: אמנם בשניה שרמז בו משה רבינו ע"ה במלת ראשית נלמוד ממנו כי בה תשלוט יד המחשבה אבל לא המשא ומתן בדבור כדרך אשר הוא לא ספר בה דבר וכענין שאמ' במופלא ממך אל תדרוש. והדרישה הוא הדבור והמשא ומתן בכל מקום וטעם התרחק ממנה שגם היא מעולה מאד לא יבין אנוש דרכה ולא ידע את מקומה. ומפני היותה דקה מאד לא נזכר אצילותה ממאציל כדרך השלישית אלא כדרך הראשונה. ומפני היותה שוה לראשונה בענין זה נרמזה עם הראשונה במלה אחת: אמנם יותר העלים את הראשונה מהשניה בעבור כי השניה היא ראשית הראשי' ר"ל היא ראשי' היות נאצל מנאצל מה שאין כן בראשונה. והמשכיל עוד מה שזכרנו בשמות השוים בענין השלישית והאחרונה ימנע מלהרבות ממנה לספר כי שמה פלא כמו העט': ומהנה נתבונן עם מה שנתבונן בטעם מאמר ז"ל במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור אין לך עסק בנסתרות כי מדרגות הם ממטה למעלה ויתבונן למטה בציו'. ונתבאר עוד למה הזכיר במופלא דרישה, ובמכוסה חקירה ובנסת' העסק כי הדריש' בדבור וחקירה במחשבת הלב: והעסק כולל את הכל שלא יתעסק בנסתר כלל ואפילו במחשבה כי אין רשו' לדבר אלא בש"ת וכדרך הפרשה ויאמר אלקים יהי אור וכו' המספר מהשלישית איך סדר' מעש' בראשית שהוא עולם העליון. אמנם אף על פי שהרשות נתנה לדבר רק הדבור לבד הנמנע מן הראשונת נתן רשות לדבר בשלישית כאשר אמרנו. אבל להתבונן בו ממש אינו יכול כי הוא שער החמישים אשר לא השיג גם משה רבנו ע"ה: אבל הרשות שהיא נתונה להתבונן הוא התבוננו' בעולם העליון כאשר זכרנו למעלה ואין צריך לומ' להתבונן ממנו איך הוציא הוא את הכל המכח אל הפעל בכח השלישית והיא פרשת אלה תולדות השמים והארץ וכו'. שהזכיר בה השם מלא שהוא עקר עולם העליון. וכן נתבונן בו בענין התורה והמצוה והמעשים וההנהגות המתנהגו' בעולם כי הוא אשר פעל ועשה את הכל יפה בעתו. כי כל אלה מכלל בנין האדם ומעולמו: ומהנה נשכיל כי הבריאה שהיא דקה היתה בשניה אל השלישית כמו שנא' בראשית ברא אלקי' והיצירה בשלישית אל העולם ולכן נקרא יוצ' בראשית והעשיה בעולם התחתונים שהיא סוף הכל. ונתבונן מהנה עם מה שנתבאר על הכתו' שיאמ' כל הנקר' בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (ישעיה) כי מעולם ועד עולם הוא. כ"ל הע' בשמי הוא השם הגדול ולכבודו נברא ונזדמן בשמו היות' לראש פנה: וסדר ציור מקום הספירות הוא שמשימין שלש הראשונות זו על גב זו ממש. ולמטה מהם לצד ימין חסד. ולצד שמאל פחד לעומתו. ולמטה מהן בין החסד והפחד התפ' נוטה כלפי חסד. ולמטה מהתפא' אל הימין נצח למטה מהחסד. ולצד שמאל לעמת הנצח תחת הפחד ההוד. ולמטה מהן בין נצח והוד תחת תפארת יסוד נוטה קצת אל התפ'. והמלכו' תחת יסוד נוטה אל השמאל יותר על דרך זאת הצורה (יש בספר תמונה):
 
אכן בג' ראשונות ספרי הקבלה לא דורשים ומתעסקים

ובהקדמה לתע"ס הרב אשלג מסביר בדיוק מה מותר ללמוד ומה לא, ולמה: " כז) עוד צריכים לדעת, שישנם ב’ חלקים בחכמת האמת: חלק א’, הוא הנקרא סתרי תורה, שאסור לגלותם זולת ברמיזה, מפי חכם מקובל, למקבל מבין מדעתו. ומעשה מרכבה ומעשה בראשית שייכים ג”כ לחלק הזה. וחכמי הזוהר מכנים החלק הזה, בשם ג’ ספירות ראשונות: כתר, חכמה, בינה, ומכונה ג”כ בשם ראש הפרצוף. חלק שני, הוא הנקרא טעמי תורה, שמותר לגלותם, וגם מצוה גדולה לגלותם. ונקרא בזוהר, בשם ז’ ספירות תחתוניות של הפרצוף, ומכונה ג”כ בשם גוף של הפרצוף. כי בכל פרצוף ופרצוף דקדושה, יש בו עשר ספירות, הנקראות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. שג’ ספירות הראשונות מהם, מכונות ראש הפרצוף. וז’ ספירות התחתוניות מכונות בשם גוף הפרצוף. ואפילו בנשמה של האדם התחתון, ישנן ג”כ בחינות עשר הספירות בשמותיהן הנ”ל, וכן בכל בחינה ובחינה, הן בעליונים, והן בתחתונים. כמו שיתבארו הדברים בטעמיהם, בפנים הספר בע”ה. והטעם, שז’ ספירות התחתוניות שהן גוף הפרצוף, נקראות בשם טעמי תורה, הוא סוד הכתוב, חיך אוכל יטעם. כי האורות המתגלים מתחת לג’ הראשונות, שהם סוד ראש, מכונים “טעמים”, והמלכות דראש מכונה “חיך”. ומשום זה נקראים בשם “טעמי” תורה, כלומר המתגלים מחיך הראש, שהוא בחינת מקור כל הטעמים, שהוא מלכות דראש, אשר משם ולמטה אין שום איסור לגלותם, ואדרבא, שכר המגלה אותם גדול לאין קץ ולאין שיעור..."
 
למעלה