המשך - אנמיה של חוסר ברזל
אנמיה של חסר ברזל אנמיה של חסר ברזל היא האנמיה הנפוצה ביותר. כ- 20% מהנשים סובלות ממנה !!! ולכ- 50% מהנשים בהריון יש חסר ברזל. אצל גברים שכיחותה כ- 3%. הסיבות לחסר ברזל הן מאזן שלילי של ברזל ("אוברדראפט"), כלומר; מאבדים יותר ברזל מאשר מקבלים במזון. איבוד ברזל יכול לנבוע מדימום – נשים בגיל הפריון מאבדות דם במחזור, איבוד דם מדרכי העיכול (כיב קיבה או תריסריון – לעתים קשור לנטילת אספירין או תרופות אנטי דלקתיות מקבוצת ה- NSAID, פוליפ, גידול), איבוד דם מדרכי השתן (מחלות כליה שונות או פוליפ / גידול), דימומים מטחורים וגם בגלל תרומות דם חוזרות וללא בקרה. כאמור לעיל, הדיאטה המערבית הרגילה מכילה רק כ- 20 מ"ג ברזל ליום ויכולת הספיגה של המעי מגיעה במקרים של חסר ברזל עד ללא יותר מכ- 20% מכמות הברזל במזון. קל להבין איך מתפתח מצב של חסר ברזל אצל נשים הסובלות מדימום וסתי שופע וממושך או אצל כל אדם המאבד דם באופן כרוני מדרכי העיכול. סיבה חשובה אחרת לחסר ברזל היא הפרעה לספיגת הברזל במעי. אחד המצבים העלולים לגרום לכך הוא מחלת צליאק – אי סבילות לגלוטן – ולעתים קרובות ההתראה הראשונה על קיום המחלה היא חסר ברזל. בתחילת התהליך, מח העצם מנצל את מחסני הברזל להמשך ייצור תקין של כדוריות אדומות והביטוי היחידי לחסר ברזל יהיה ירידה ברמת הפריטין, ירידה ב- IRON ועליה בטרנספרין / TIBC, בלי אנמיה ובלי שינוי בגודל הכדוריות האדומות). בשלב הבא יווצרו כדוריות אדומות קטנות יותר (MCV נמוך) ודלות בהמוגלובין (MCH נמוך) ובהדרגה תתפתח אנמיה (ירידה בהמוגלובין). אצל נשים, להן יש מלכתחילה פחות ברזל במאגרים, תתפתח האנמיה מהר יותר בד"כ. הסימפטומים של אנמיה שמחסר ברזל כוללים: חיוורון, חולשה, כאבי ראש, דופק מהיר (טכיקרדיה), קוצר נשימה במאמץ. במצבים של חסר ברזל חמור ואנמיה משמעותית יכולים להיות סימפטומים וסימנים נוספים שכבר לא שכיח לראותם בימינו (לשון אדומה כואבת ומוגדלת, צורך עז לאכול קרח או לכלוך (תסמונת PICA), טחול מוגדל, היווצרות ממברנה בושט). בבדיקות מעבדה נמצא כמובן אנמיה (Hb/Hgb נמוך), ירידה בהמטוקריט (Hct), מיקרוציטוזיס (= כדוריות קטנות = MCV נמוך), היפוכרומיה (= דלות בהמוגלובין = MCH נמוך), פריטין נמוך, IRON נמוך, טרנספרין / TIBC גבוהים וריווי ברזל נמוך. יש לבחון בקפדנות את הסיבה להיווצרות המחסור. אצל נשים, אם ברור שמדובר בחסר ברזל "פשוט" הנובע מאיבוד דם רב במחזור כפי ששכיח אצל נשים בגיל הפריון או עקב תרומת דם בלתי מבוקרת (למשל, חיילות התורמות דם כאשר משק הברזל שלהן "רעוע" מראש) הרי שאין בד"כ צורך לחפש מקור איבוד דם נוסף. בכל מקרה אחר יש לחפש סיבה לאיבוד דם. לעומת זאת, אצל גברים, כל מצב של חסר ברזל מחייב בירור לשלילת איבוד דם מדרכי העיכול או ממקור אחר. הבירור כולל בדיקות דם סמוי בצואה (מספר בדיקות ברצף, כאשר חשוב לדעת שבדיקה חיובית שבה נמצא דם בצואה יש לה משמעות אבל בדיקה שלילית אינה שוללת איבוד דם מדרכי העיכול !!!), בדיקת שתן כללית, צילומים ו/או בדיקה אנדוסקופית של דרכי העיכול או בדיקות נוספות לפי הצורך ואין "לוותר" בשום מקרה עד שנמצאת הסיבה. נשים הסובלות מדימומים מחזוריים מרובים כדאי שיתייעצו עם רופא נשים. טיפולים אפשריים לתיקון המצב הם גלולות להסדרת המחזור או להקטנת הדימום, הוצאת התקן תוך רחמי אם יש כזה, נטילת כדורי הקסהקפרון בימי המחזור. הטיפול בחסר ברזל, מלבד תיקון הסיבה להיווצרותו, הוא בכדורי ברזל. יש סוגים רבים של כדורי ברזל. תכולת הברזל בהם שונה וסבילותם למשתמש שונה. כדורי ברזל עלולים לגרום לאי נוחות בטנית – בחילה, עצירות או שלשול – ולא ניתן לצפות מראש מי יסבול מתופעות לואי ואיזה תכשיר יתאים לאדם כלשהו. לכן, הדרך הנכונה היא להתחיל בתכשיר כלשהו ובמקרה שיש תופעות לואי לא נסבלות להחליף את סוג התכשיר עד למציאת הסוג המתאים לכל אדם. מנסיון, הכדורים היעילים יותר הם ה"פשוטים" יותר, אך כל אחד יכול לאתר את מה שמתאים לו. יש גם ברזל בסירופים שונים למי שמתקשה בבליעת כדורים. כדורי ברזל יש ליטול בנפרד מאוכל, חצי שעה לפני האוכל או שעתיים לאחר אוכל ולקחת אותם רק עם מים ולא עם תה, קפה, חלב וכיו"ב. בתחילת הטיפול, עד תיקון ההמוגלובין, רצוי להוסיף לברזל חומצה פולית (ויש תכשירים המכילים כבר ברזל וחומצה פולית) וזאת על מנת למנוע היווצרות מחסור בחומה פולית עקב צריכה מוגברת. בתחילה, כמובן שבהתאם לחומרת האנמיה, רצוי לתת מינון של 2-3 כדורי ברזל ליום (120-180 מ"ג) ולבדוק את ספירת הדם לאחר 2-3 שבועות. במצב תקין, צפוי ההמוגלובין לעלות בכ- 1% לפחות תוך פרק זמן זה. אם יש תופעות לואי במינון זה של ברזל אפשר לרדת במינון לכדור אחד ביום ולנסות לקחת אותו לפני השינה כדי להקטין את תופעות הלואי. ממשיכים בטיפול בברזל עד תיקון ההמוגלובין (בד"כ תוך 2-3 חודשים מתחילת הטיפול) ואז אפשר לרדת במינון לכדור אחד ליום, אך יש להמשיך בטיפול עוד כ- 3-4 חודשים כדי למלא את מאגרי הברזל. אם למרות נטילה מסודרת של ברזל אין כל תגובה לטיפול ואין עליה ברמת ההמוגלובין יש לבדוק האם יש איבוד דם ממקור כלשהו במעי (ואי אפשר להימנע מלהדגיש את חשיבות הנושא. לעתים התעקשות על איתור מקור כזה יכולה להציל חיים) או האם יש הפרעה לספיגה. ניתן לבצע "עקומת ברזל" לבדיקה מהירה וכללית של ספיגת הברזל במעי – בודקים רמת ברזל בדם בצום, נותנים ברזל דרך הפה (לא סירופ) ובודקים את רמת הברזל בדם שעתיים לאחר מכן. סיבות אפשריות לכך שהספיגה במעי תהיה לקויה הן: מחלת צליאק, גסטריטיס עקב חיידק הליקובקטר פילורי וירידה בחומציות הקיבה, חסר ויטמין B12, מחלות מעי דלקתיות. מתן חומצה אסקורבית (ויטמין C) עם הברזל יכול לשפר לעתים את ספיגתו. לאחר תיקון האנמיה וחזרת ההמוגלובין לערכים תקינים רצוי להמשיך במעקב תקופתי – בתחילה לאחר 6 חודשים ואח"כ ביקורת שנתית – של ספירת הדם ורמת הפריטין / ברזל / טרנספרין בדם. מאמר זה ומאמרים נוספים בנושאים המטולוגיים ניתן למצוא באתר העזר להמטולוגיה בכתובות הבאות: http://doczz.netfirms.com http://doczz.tripod.com http://dochematology.tripod.com http://drzwi.tripod.com http://hematology2.tripod.com (מתאים גם לנטסקייפ) ד"ר ציצוביץ פורסם לראשונה בתאריך 24-6-2004 עוד אלפי כתבות בנושאים בריאותיים שונים מחכים לכם בארכיון דוקטורס! לארכיון האתר
