אז..למה בעצם חתונה?

The Blue Fairy

New member
אז..למה בעצם חתונה?

אתם מרגישים הבדל כלשהו בין הסטטוס "במערכת יחסים" לבין "נשוא\ה"?
מה גרם לכם לרצות להתחתן?
 

A לוןA

New member
אני יכול להגיד לך

שאני הייתי מהמתנגדים הגדולים ביותר לחתונה.
מבחינתי להתחתן היה אך ורק כדי לסדר את העניינים הבירוקרטיים לפני שהילדים מגיעים.
והבנתי שאני רוצה להתחתן
כשהבנתי שאני רוצה להצהיר בפני חבריי, קרוביי ואלוהים שהיא היא האישה של חיי, וכך זה ישאר עד היום האחרון.
 

haych

New member
מיותר בעיניי

לא הרגשתי צורך להתחתן. אני לא צריכה טקס בשביל להצהיר על אהבתי אליו וגם לפני שהתארסנו הרגשתי מחויבות אליו. למרות שרק לאחרונה איחדנו חשבונות (אחרי יותר משנת נישואין) - גם כשהיינו "רק" חברים לא התחשבנו על כלום.
א' כן מרגיש הבדל מאז החתונה. מרגיש יותר קרבה או משהו כזה.
מבחינתי יכולנו להצהיר על ידועים בציבור ולהשאר ככה לנצח.
אבל מה, בחתונה היה מה זה כייף
 

The Blue Fairy

New member
האמת, שלי זה היה חשוב

לא יודעת להסביר למה, הרגשתי שזה "השלב הבא" במערכת היחסים
אבל ממרום שנתיים הנשואים אני לא חושבת שאני מרגישה איזשהו הבדל בין זה שהיינו במערכת יחסים ובין עכשיו כשאנחנו נשואים (חוץ מהלחץ של הסביבה לילד, שזה נושא לשרשור אחר)
 
לי זה היה מאוד חשוב, כי שינוי הסטטוס הרגיש שזה מקפיץ את

מערכת היחסים לשלב הבא. כל הזמן היה לי בראש את המבנה של:
&nbsp
מכירים מישהו-יוצאים-עוברים לגור ביחד-מתחתנים- מביאים ילדים לעולם (אחח התמימות
).
&nbsp
בדיעבד, החתונה עשתה בעיקר שינוי חיצוני של איך אנשים הסתכלו עלינו- הרגשתי בעבודה למשל שנתנו בי יותר אמון בגלל שאני נשואה והתייחסו אליי כאל יותר בוגרת.
&nbsp
&nbsp
 

butwhy

New member
כדי לנסוע לחו"ל, כמובן!


לא היה דחוף לי בכלל להתחתן. מבחינתי האירוסים היו לגמרי מספיקים. מה גם שלא יכולתי לשאת את המחשבה על חתונה באולם - אני לא אוהבת המון רעש, לא שותה אלכוהול, אוכל לא נורא חשוב לי, ובעלי כמוני. אה, ובנוסף לכל, לא חשבתי על טקס אורתודוכסי אפילו כאופציה.
אז למה בעצם חתונה?
כי גיליתי שאפשר לעשות את זה בפראג, וזה אחלה תירוץ לחזור אליה (או לאירופה) בכל שנה לחגוג יום נישואין. וחו"ל אני דווקא אוהבת
 

sweetdreams

New member
לנו זה ממש לא חשוב, ואנחנו אפילו די נגד

קודם כל, היי, אני חדשה.

וזהו חתיכת נושא בשביל ההודעה הראשונה שלי כאן בפורום...


אז התשובה שלי נחלקת לשתיים (שהם בעצם שני חלקי המשפט בכותרת):

קודם כל, לשאלת ה״למה בעצם חתונה״ אין לי ממש תשובה. בעיניי זה די מיותר. אני חושבת שזהו טקס סימבולי בלבד שלא מסמל בשבילי כלום, אלא יותר עניין חברתי וביורוקרטי, שאין לי חשק לקחת בו חלק. אני מוצאת שמה שחשוב לי זו מערכת היחסים ולא הטייטל. כך שאני בהחלט מרוצה מהזוגיות הקבועה שלי, ולפי דעתי אנחנו חיים כנשואים, רק בלי החתונה עצמה וכל הטררם הנלווה.

אבל עד כאן זה רק למה אני לא בעד (וזו גם למעשה התשובה לשאלתך). הסיבה שאני גם מפורשות נגד כבר קשורה לדברים שונים לגמרי - לטקס הדתי וכל מה שנלווה אליו, שבעיניי הוא משפיל, למעמד החוקי הבעייתי מאוד שיש לנשואים (ובעיקר לנשואות) בארצנו שלצערי מנוהלת בנושא לפי חוקי דת שבעיניי הם ארכאיים, ושלא לדבר על מה שקורה כשמגיעים חלילה לגירושין.
כך שגם אם ביקום מקביל הייתי נישאת, זה בוודאי שלא היה בארץ ובוודאי שלא באופן דתי. זה היה מסתכם בחתימה אצל איזשהו שופט או מישהו אזרחי מוסמך, וזה היה הסכם אזרחי ושיוויוני, שגם היציאה ממנו היתה אזרחית ושיוויונית. מכיוון ואצלנו לא קיימת חיה כזאת, אין שום סיכוי שאני מתחתנת או רושמת את עצמי כנשואה במצב הנוכחי. במידה ויעלה הצורך אנחנו נסתפק במעמד של ידועים בציבור, שבעיניי עדיף אלפי מונים על פני מעמד הנישואים.
 

פולספגן

New member
בוודאי

ההתייחסות של כול הסביבה וגם שלכם עצמיכם היא שונה ואחרי שנולדים ילדים אז בכלל ...
 
למעלה