אוכל קדימה אוכל

צליליתה1

Well-known member
איך אני מתגעגעת למסעדות, ועוד יותר לאכול על שולחנן של חברי וחברותי הבשלניות.

טייקאווי ומשלוחות לא עושים לי את זה (לא שאני לא מזמינה, אבל גם כשזה מסעדות נהדרות זה מגיע הביתה בסדר גמור, או כמעט טוב מאוד מינוס. *

אני רוצה לשבת ליד שולחן ערוך יפה, עם תאורה בדיוק נכונה (אני זקנה. לא מתלהבת ממסעדות מאוד חשוכות) שיגישו ויפנו (וישטפו כלים) שיציעו לי משהו חדש ומפתיע, שיביאו לטעום, שיפתיעו אותי.

אני משעממת את עצמי עם הבישול שלי. פחות או יותר שנה שלמה זה מה שאני אוכלת.

ויש לי, כמובן, כמו לכל אחד ואחת , מלא מתכונים שמורים בבוק מארקס או בתיקיה יעודית. לפעמים אני מחליטה לבשל משהו חדש, ניגשת במרץ לקלוף לקצוץ לבלגן לטגן ומגלה שחסר לי רכיב זה או אחר.גם כשאני בסדר ובודקת ומכינה הכל מראש, אז מראש שאני מגלה שחסר (---) ואני ישר חושבת במה אפשר להחליף. ועוד יותר נורא, קוראת את רשימת המרכיבים ומחליטה להחליף את x ב y , כי ברור, ככה לא מבשלים.

וזו בדיוק הסיבה שלאוכל שלי (ותכלס, של כל בשלן ביתי שאצלו אני רגילה לאכול), יש תמיד אותו טעם. לכל בשלן יש את היד שלו, את צירוף התבלינים שלו, וגם כשמנסה משהו חדש, ונשבעתי לעצמי שאעשה בדיוק כמו שכתוב במתכון, אני מורידה קצת סוכר, מוסיפה קצת מלח. הטעם שלי.

אתמול הכנתי פשטידה עם זוקיני, בטטה ורוטב עגבניות. התכוונתי להכין זוקיני ופלפלים, אבל הסתבר שנגמרו הפלפלים. קניות דווקא יש לנו בשבת, אבל התעצלתי לזוז. בקיצר, סוף סוף משהו חדש, אבל פעם הבאה אני אדאג שיהיו פלפלים.

וכל זה בניגוד לקפה, שאני אוהבת לשתות בבית, מכיוון שיש מעט מאוד מקומות ששתיתי בהם קפה שממש שימח אותי.
כמו למשל בזהרה, בעין כרמל.


*אבא שלי היה ממש מתעצבן אם הייתי מגיעה הביתה עם ציון כמעט טוב או כמעט טוב מאוד. שנא את הציון הזה ותמיד צרח שהייתי צריכה לעשות עוד טיפי מאמץ.
מה אגיד ומה אומר, אבא צדק והאמת היא שעשיתי רק מספיק מאמץ כדי שהוא לא יתחרפן, ולפעמים לא עשיתי מספיק. והכעסתי אותו מאוד עם הכמעט טוב.(מאוד).



 
נערך לאחרונה ב:

דקל נור*

Well-known member
*אבא שלי היה ממש מתעצבן אם הייתי מגיעה הביתה עם ציון כמעט טוב או כמעט טוב מאוד. שנא את הציון הזה ותמיד צרח שהייתי צריכה לעשות עוד טיפי מאמץ.
מה אגיד ומה אומר, אבא צדק והאמת היא שעשיתי רק מספיק מאמץ כדי שהוא לא יתחרפן, ולפעמים לא עשיתי מספיק. והכעסתי אותו מאוד עם הכמעט טוב.(מאוד).
אל תלשינו לסופר נני אבל השבוע, לראשונה, לא הסתכלתי אפילו בתעודה של הבן. פתאום תעודות נראות לי תלושות מהמציאות. ממילא הכל פקטורים והטיות לטובת התלמידים.
 

diday

Member
אם אני רוצה לבשל לפי מתכון, תמיד יהיה חסר משהו שאצטרך להחליף.
אבל גם אם יש לי הכול בבית ואני מחליט להיצמד למתכון (החלטה גרועה בדרך כלל), אני תמיד מוריד שליש עד חצי מהסוכר.
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
איך אני מתגעגעת למסעדות, ועוד יותר לאכול על שולחנן של חברי וחברותי הבשלניות.

טייקאווי ומשלוחות לא עושים לי את זה (לא שאני לא מזמינה, אבל גם כשזה מסעדות נהדרות זה מגיע הביתה בסדר גמור, או כמעט טוב מאוד מינוס. *

אני רוצה לשבת ליד שולחן ערוך יפה, עם תאורה בדיוק נכונה (אני זקנה. לא מתלהבת ממסעדות מאוד חשוכות) שיגישו ויפנו (וישטפו כלים) שיציעו לי משהו חדש ומפתיע, שיביאו לטעום, שיפתיעו אותי.
אני קצת פחות מתלהב מארוחות במסעדות ואוהב יותר את הבישול שלהן.

היתרון העיקרי מבחינתי במסעדה זה שהם אלו ששוטפים את הכלים.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני קצת פחות מתלהב מארוחות במסעדות ואוהב יותר את הבישול שלהן.

היתרון העיקרי מבחינתי במסעדה זה שהם אלו ששוטפים את הכלים.
מאחר ו-90% מהתשלום שלך עבור הארוחה הוא תשלום עבור שטיפת הכלים (שהרי האוכל בוודאי לא מצדיק סכומים כאלה) אז אני לא יודע מה אתה כזה שמח. אתה יכול להעסיק אצלך בבית שוטפת כלים מקצועית בפחות.
 

צליליתה1

Well-known member
מאחר ו-90% מהתשלום שלך עבור הארוחה הוא תשלום עבור שטיפת הכלים (שהרי האוכל בוודאי לא מצדיק סכומים כאלה) אז אני לא יודע מה אתה כזה שמח. אתה יכול להעסיק אצלך בבית שוטפת כלים מקצועית בפחות.
אני מעסיקה שוטף, קוראים לו בוש. בשוטף, עולה גרושים אבל איך שהוא תמיד מצליח לתת לי את ההרגשה שאני עובדת אצלו ולא הוא עובד אצלי.
 

צליליתה1

Well-known member
הוא יכול לעבור אצלנו מידי מוצ"ש ?
כשחיפשתי דירה ראיתי מטבח עם 2 מדיחים, זה לצד זה. ולא מטעמי כשרות אלא בשביל ארוחות סופש מרובות משתתפים.
נראה לי די מקניא.

כל חיי חייתי בדירות בסדר, באמת, אין לי תלונות. אבל תמיד, איך שהוא, היה לי מטבח קטן. כזה שבקושי מוצאים מקום למדיח 1, בטח שלא ל-2.
(ואל תתחילו עם מקרר. סיפור עוד יותר טראגי)
 

אבח"י

Well-known member
איך אני מתגעגעת למסעדות, ועוד יותר לאכול על שולחנן של חברי וחברותי הבשלניות.

טייקאווי ומשלוחות לא עושים לי את זה (לא שאני לא מזמינה, אבל גם כשזה מסעדות נהדרות זה מגיע הביתה בסדר גמור, או כמעט טוב מאוד מינוס. *

אני רוצה לשבת ליד שולחן ערוך יפה, עם תאורה בדיוק נכונה (אני זקנה. לא מתלהבת ממסעדות מאוד חשוכות) שיגישו ויפנו (וישטפו כלים) שיציעו לי משהו חדש ומפתיע, שיביאו לטעום, שיפתיעו אותי.

אני משעממת את עצמי עם הבישול שלי. פחות או יותר שנה שלמה זה מה שאני אוכלת.

ויש לי, כמובן, כמו לכל אחד ואחת , מלא מתכונים שמורים בבוק מארקס או בתיקיה יעודית. לפעמים אני מחליטה לבשל משהו חדש, ניגשת במרץ לקלוף לקצוץ לבלגן לטגן ומגלה שחסר לי רכיב זה או אחר.גם כשאני בסדר ובודקת ומכינה הכל מראש, אז מראש שאני מגלה שחסר (---) ואני ישר חושבת במה אפשר להחליף. ועוד יותר נורא, קוראת את רשימת המרכיבים ומחליטה להחליף את x ב y , כי ברור, ככה לא מבשלים.

וזו בדיוק הסיבה שלאוכל שלי (ותכלס, של כל בשלן ביתי שאצלו אני רגילה לאכול), יש תמיד אותו טעם. לכל בשלן יש את היד שלו, את צירוף התבלינים שלו, וגם כשמנסה משהו חדש, ונשבעתי לעצמי שאעשה בדיוק כמו שכתוב במתכון, אני מורידה קצת סוכר, מוסיפה קצת מלח. הטעם שלי.

אתמול הכנתי פשטידה עם זוקיני, בטטה ורוטב עגבניות. התכוונתי להכין זוקיני ופלפלים, אבל הסתבר שנגמרו הפלפלים. קניות דווקא יש לנו בשבת, אבל התעצלתי לזוז. בקיצר, סוף סוף משהו חדש, אבל פעם הבאה אני אדאג שיהיו פלפלים.

וכל זה בניגוד לקפה, שאני אוהבת לשתות בבית, מכיוון שיש מעט מאוד מקומות ששתיתי בהם קפה שממש שימח אותי.
כמו למשל בזהרה, בעין כרמל.


*אבא שלי היה ממש מתעצבן אם הייתי מגיעה הביתה עם ציון כמעט טוב או כמעט טוב מאוד. שנא את הציון הזה ותמיד צרח שהייתי צריכה לעשות עוד טיפי מאמץ.
מה אגיד ומה אומר, אבא צדק והאמת היא שעשיתי רק מספיק מאמץ כדי שהוא לא יתחרפן, ולפעמים לא עשיתי מספיק. והכעסתי אותו מאוד עם הכמעט טוב.(מאוד).



כבר שבוע אני לא מבשל. רוצה אוכל - תזמיני.
 

סופהו 1

Well-known member
כבר שבוע אני לא מבשל. רוצה אוכל - תזמיני.
מדוע רק שבוע?
מאז שסגרו אותי בבית, כמעט לאורך כל המגיפה הזו, החל המנהג להזמין ארוחה פעם בשבוע.
מנהג חשוב מאוד -כשאני לא מכינה אוכל, אני מפרנסת בשלן ושליח והמדיח , גם הוא מודה לי.
 
נערך לאחרונה ב:

צליליתה1

Well-known member
מדוע רק שבוע?
מאז שסגרו אותי בבית, כמעט לאורך כל המגיפה הזו, החל המנהג להזמין ארוחה פעם בשבוע.
מנהג חשוב מאוד -כשאני לא מכינה אוכל, אני מפרנסת בשלן ושליח והמדיח , גם הוא מודה לי.

אתמול בלילה שמעתי פודקאסט (הפתרון שלא הועיל אמש נגד נדנודי שינה) והבחור, מורה ליוגה, דיבר די בכעס ובמרירות על מי שלא שוכרים את שירותיו בימים אלה ואמר שאנשים צריכים קצת יותר להתחשב ולהבין שהוא צריך לפרנס משפחה.

מה שקצת בא לי לא טוב כי מן הסתם הרבה ממי שהפסיקו לצרוך את שירותיו בעצמם מפרנסים ילדים ואין להם במה.

אבל הוא צודק, מי שיכול, צריך.
הייתי היום במספרה, (סוף סוף .....) והשארתי טיפ קצת יותר נדיב מהרגיל (שלי).
 

צליליתה1

Well-known member
רק אני ממשיך להסתפר בעצמי.

ויותר גרוע, נראה לי שאני אאמץ את המנהג גם לימים שאחרי הקורונה הבאים עלינו לטובה ולברכה.
נראה לך שהמצאת את הגלגל?

(ניסיתי להמיר משהו שהגיע בווטסאפ לפורמט שהתפוז מזהה, ללא הצלחה. אז קבלו תמונה בלבד)


1612892730453.png
 

סופהו 1

Well-known member
מה שקצת בא לי לא טוב כי מן הסתם הרבה ממי שהפסיקו לצרוך את שירותיו בעצמם מפרנסים ילדים ואין להם במה.

אבל הוא צודק, מי שיכול, צריך.
הייתי היום במספרה, (סוף סוף .....) והשארתי טיפ קצת יותר נדיב מהרגיל (שלי).
מין מעגל שכזה.
ומי שיכול, צריך.
 

קלייטון.ש

Well-known member
גם אשתי אומרת לי אותו דבר - שהיא מתגעגעת למסעדות. לפני הקורונה היא אכלה רק במסעדות, ורק פאר. פעם אמרתי לה שבתקציב המסעדות החודשי שלה אפשר להזין באותו חודש שתי משפחות מרובות ילדים. אמרה לי שזה לא קשור, שאמסור לה שמות של שתי משפחות מרובות ילדים והיא תממן להן את תקציב האוכל החודשי, וגם תמשיך עם המסעדות.
לזכותה הגדולה ולהערכתי הרבה אומר שבסגר הראשון כשהיינו לבד ואני בישלתי את הארוחות, היא לא אמרה לי פעם אחת שהיא מתגעגעת למסעדות. לא פעם אחת. רק פעם אחת היא אמרה שמתחשק לה משהו טעים, וסיפקתי אותה עם טוסטים עם גבינה צהובה ועם שוקולד השחר (לחוד), וזה היה בסדר.
אני כמינימליסט לא מחשיב מסעדות. התקורה הזו לעניין האכילה נראית לי לא מוצדקת. מקום מיוחד, מקצוע מיוחד, עובדים מיוחדים, טקס שלם, הכל בשביל להכניס לגוף קלוריות. מיותר. מה גם שבמסעדות שאשתי לוקחת אותי אליהן בקושי מספקים קלוריות. טוב שקיבלתי חינוך פולני ואני אוכל קודם שלא אהיה רעב בארוחה.
 
למעלה