אני חושבת שהדבר נובע
מהגדרות של "התודעה הקולקטיבית". למה כוונתי? כאשר תינוק בא לעולם (ואולי אף לפני), הוא מיד מוכנס אל "מערכת משומנת", שתכליתה לסנכרן אותו אל המודעות האנושית הקולקטיבית. אין מדובר רק על רעיונות חברתיים, אלא על התפישה שלנו כולה. העובדה שכולנו (כמעט), רואים את אותם הדברים (מחשב, שולחן וכו´), לא אומרת שהם הדברים היחידים הקיימים; גם את מערכת האמונות שלהם, רוב האנשים לא בונים לבד. חלק מה"תודעה הקולקטיבית האנושית" של היום, הוא הגדרה של "בני אדם" כ"יצור עליון ושונה, ושהוא לא בעל חיים". הגדרה זו היא שכלית ומנותקת מהמידע שמקבל כל יצור שנתקל בבעלי חיים אחרים. אנו נוטים להיות מנותקים מהמידע שאנו מקבלים ישירות, ומסונכרנים רק אל המידע של ה"מערכת הקולקטיבית". רוב האנשים יכולים לשמר את הניתוק בעוד הם מסתכלים בעיניו של חתול או כלב (הם בכל זאת מנותקים מכך שהם יצורים חושבים, מרגישים, נבונים...). חלק קטן יותר מן האנשים מסוגלים לשמר את הניתוק אל מול מראה של יצור מעונה, לכן הם ממהרים לומר "אויש, אני לא יכול להסתכל", "אל תראי לי את זה", כי משהו בכל זאת מתחלחל בהם, משהו בכל זאת יודע, אך הם עדין משמרים את הניתוק ותומכים בניסויים בבעלי חיים, למשל. אך יש כאלה שלא מנותקים לחלוטין מהמידע הזה ומתחלחלים. אותם אנשים הם מיעוט, אך הוא מיעוט הולך וגדל. השורה התחתונה - ההתעללות נובעת לדעתי מניתוק מעצמם. המצב הזה הוא בר שינוי...