הקביעה שאשכנזי-ישראלי הוא קטלני, בעקבות השואה ומלחמות הקיום, לכן יותר מתאים להנהגה כאן; נגוזה. ישראל היא סצינה מדממת וקצרה בתולדות העם היהודי.

[אקאקי אקאקיוויץ']

איפה טעינו ?

 

[און גרדיל]

איפה טעינו ?

 

[DANIAVNI]

איפה טעינו ?

אכן, שאלה קשה
הכרתי בזמנו יהודי יוצא גרמניה שהיה ניצול ברגן בלזן ושמאלני כבד
ואני שאלתי אותו, היית מדבר עם הנאצים ? מתחשב בהם? מגן על זכויותיהם ?
אמר שלא אבל שהוא מבדיל בין הנאצים לערבים .

נו, אז מה ההבדל בין הערבים לנאצים ?

אמנם הם אינם זהים אבל הם חולקים שינאת יהודים כשהמוסלמים אימצו את תורת הגזע הנאצית
ולא עוד אלא שהשפעת הגזענות הנאצית הביאה לפרשנות גזענית של הקוראן כלפי היהודים .

 

[אקאקי אקאקיוויץ']

אכן, שאלה קשה
הכרתי בזמנו יהודי יוצא גרמניה שהיה ניצול ברגן בלזן ושמאלני כבד
ואני שאלתי אותו, היית מדבר עם הנאצים ? מתחשב בהם? מגן על זכויותיהם ?
אמר שלא אבל שהוא מבדיל בין הנאצים לערבים .

נו, אז מה ההבדל בין הערבים לנאצים ?

אמנם הם אינם זהים אבל הם חולקים שינאת יהודים כשהמוסלמים אימצו את תורת הגזע הנאצית
ולא עוד אלא שהשפעת הגזענות הנאצית הביאה לפרשנות גזענית של הקוראן כלפי היהודים .

הקביעה החזיקה בדור הניצולים, צאציהם פוצו, השמינו ובעטו

 

[The Real Big Joe]

נו, אז מה ההבדל בין הערבים לנאצים ?

שאלות כאלה הם האסון של העם היהודי. לך לספריה תתחיל לקרוא ותבין מה ההבדל. עד אז קבל מאמר שכתבתי עבור בורים כמוך

מטרה

מזה שנים ארוכות של גלישה בפורומים, אני נלחם מלחמה כמעט דון-קישוטית על הוצאת השואה והנאציזם מהטקסטים של הדיבור היומיומי. אני מנצל את ההזדמנות הזאת של יום השואה כדי להסביר את עמדתי הבלתי מתפשרת הזאת. זה גם מתקשר כמובן לדיון אם צריך לאסור בכללי הפורום את השימוש בהשוואות כאלה. הטענה העיקרית של המתנגדים היא "חופש הדיבור". אבל איש אינו יכול להכחיש שאפילו בחברה דמוקרטית יש לחופש הדיבור גבולות.



העמדה שלי מבוססת על ההכרה שהשואה היא ארוע חריג ויוצא דופן בתולדות האנושות, וזהו האינטרס של העם היהודי – יותר מכל, אבל לא רק – שהיא תישאר על הפודיום המיוחד הזה של שיא הזוועה בהתבהמות בני אדם.



היסטוריה ורקע

כדי להבין מדוע זה כך, צריך קצת ללמוד היסטוריה. גם של העם היהודי וגם של העולם כולו. ההתבוננות שלי מנסה להיות אובייקטיבית וכמובן ללא אלמנטים של אמונה דתית. אנחנו עם עשיר במלחמות ורדיפות. פעם אחת ויחידה היינו אנחנו הרודפים (תקופת ההתנחלות) ועשרות פעמים היינו הנרדפים. מה שמשותף לכל המקרים האלה הוא קונפליקטים אנושיים טבעיים של עמים ושבטים כתוצאה ממאבק על אדמה, על מקורות פרנסה ועל אמונה. השואה שינתה את "כללי המשחק": היא לא עסקה באינטרסים היא עסקה בגנטיקה. היא הכניסה ללקסיקון העולמי את המושג השמדת עם.



יש, לצערי, כאלה שאינם מבחינים בין הרדיפות במשך הדורות ובין השואה. עבורם אני רוצה קצת לפרט: חורבן בית ראשון והגלות הראשונה – היו מלחמה "רגילה" בין כובש אימפריאליסט ובין מדינה שניסתה לשמור על עצמאותה. טרם חורבן בית שני ע"י הרומאים הסתכסכנו עם היוונים. אז כנראה נולדה האנטישמיות. היוונים לא הבינו את העם המשונה הזה שאיננו רוצה להשתלב בתוך ההלניזם, והתעקש לעבוד אל מוזר ובלתי נראה. אבל היוונים לא ניסו להשמיד פיסית את היהודים. הם אפילו לא רצו להשמיד את הדת היהודית. הם רק רצו להציב את שלהם לצידה. סרוב היהודים עורר אצל היוונים את הפחד מחד, ואת שנאת הזר מאידך – שהם בעצם סממני האנטישמיות.



אופי הקונפליקט עם הרומאים לא היה שונה בהרבה מזה התרחש עם היוונים. גם כאן הייתה התמיהה וההתנגדות לעם שאינו משתלב ב- PAX ROMANA, אינו רוצה להשתתף בפולחנים שכל העכו"ם ברחבי האימפריה מקבלים ברצון. הם נלחמו ביהודים כבאויב והרסו את מדינתם כמו שקרה במהלך ההיסטוריה בין עמים רבים.



אותה אנטישמיות, אותה שנאת זרים מלווה את חיי היהודים באלפיים השנים הבאות. אבל היא תמיד מכוונת כנגד היהדות. לא נגד היהודים. בעת מסעי הצלב ערכו הצועדים לארץ הקודש פוגרומים ביהודים. אלו היו בעיקר מעשים של המון נבער. לא רבים יודעים שכמעט בכל המקרים מצאו יהודים מקלט במצודות של הבישופים שנתנו להם מחסה. הם מאוד קיוו שהיהודים הניצולים יתנצרו, אבל התנגדו לרציחתם רק בגלל שהם יהודים



גרוש ספרד היה, עד השואה, אחת הטראומות הקשות בהוויה היהודית. אבל מה בעצם קרה שם? אמרו ליהודים: אתם מוזמנים להצטרף אלינו, כנוצרים הגונים, או להסתלק מכאן. זה רחוק מאוד מהשמדת עם. (אני כמובן לא מנסה להצדיק. אני רק מנסה להצביע על ההבדל ממה שיתרחש במאה העשרים). עקב בורות יש רבים שמשווים את רדיפות הנאצים לרדיפות האינקוויזיציה. זה הבל גמור: האינקוויזיציה לא התעסקה עם יהודים ו/או מוסלמים. היא הייתה מעין "משמרות הצניעות" של הכנסיה הקתולית והיא פעלה כנגד קתולים "לא טובים". לכן הם רדפו את האנוסים – אבל כנוצרים, לא כיהודים. שום יהודי מעולם לא עונה ע"י האינקוויזיציה.



וכך היה אופיה של האנטישמיות הקלאסית די קבוע: היהודים הם שונים, משונים, אבל אם הם יכירו ב"אמת", ימירו דתם אז הם יכולים להיות חברים מלאים בחברה. הפגיעה הפיסית ביהודים הייתה רק כל עוד אינם מבינים את האמת...



ואז הגיע הנאציזם.



היהדות לא עניינה את היטלר. (הוא בכלל לא עסק בדת ובאלהים). אבל הוא פיתח את התיאוריה המבהילה שהיהודים הם גזע פגום. המסקנה המצמררת מזה היא שאין להם שום אפשרות "לתקן" את דרכיהם. לא להתנצר! לא להתאסלם! לא להתכחש לאמונתם! לא לכפר על "חטאיהם". ה-DNA שלהם פגום ויש להשמידם פיסית, כדי לטהר את העולם מהשפעתם המזיקה. המסקנות ה"לוגיות" הן שגם מי שאביו או סבו היו יהודים והוא כבר נולד נוצרי "הגון", הוא בעצם פסול מלחיות. הגנטיקה פגומה ואין מוצא.



תורה זוועתית כזאת לא הייתה מעולם. הייתה גזענות. הייתה התנשאות על שחורים ואינדיאנים. חלקה מבוססת על פער תרבותי, חלקה על בורות. אבל אפילו בימים האפלים של ההתנחלות האירופית באמריקה (שהאינדיאנים מנסים לפעמים להשוות לשואה) לא הייתה אידיאולוגיה של השמדה פיסית של אינדיאנים. (ושוב, אין פה מתן ציונים, יש רק בדיקת עובדות). המתישבים בארה"ב רצו להשתלט על האדמות, וזה היה הקונפליקט האנושי הקלאסי – מלחמה על אדמה. לא הייתה טענה שלאינדיאנים אין זכות קיום, וגם לא הייתה מדיניות השמדה פיסית מכוונת. האינדיאנים שהסכימו להתרכז בשמורות – שרדו. (ושוב: אין כאן הצדקה או הרשעה. אבל זה ההבדל המובהק לעומת השואה).



אפילו מה שאנו – בטעות, לדעתי – מכנים "השואה הארמנית" לא הייתה מבוססת על פסילת זכות הארמנים לחיות. גם כאן הייתה מלחמה בין העותמנים ובין הארמנים. מה שעשו הטורקים היו מוגדר – בצדק – כפשע מלחמה, כי הם רצחו אזרחים חפים מפשע, אבל זה לא היה במטרה לסלק את הארמנים מעל פני האדמה.



כאילו שלא די בזוועת התיאוריה הנאצית, נוספה עליה היכולת הטכנולוגית. מעולם לא קרה שמדינה כלשהי בנתה מערכת "מפוארת" ומשוכללת שכל מטרה להשמיד מיליוני בני אדם בזריזות וביעילות. כל המקרים הקודמים בהיסטוריה של פשעי מלחמה ופגיעה באזרחים היו תוצר של מלחמות, המון משולהב, חיילים ופורעים מתפרעים. מעולם לא ישבו טכנוקרטים משכילים, בחליפות ועניבות, ופתחו אמצעים להשמדת בני אדם כאילו היו עכברושים. מעולם לא היה מצב שבו הפרמטרים הגנטיים של לידתך היו פסק דין מוות, ללא אפשרות ערעור.



את הרוע השטני הזה צריך לזכור ולהבין – כדי למנוע כל שמץ של אפשרות שיחזור על עצמו. את התופעה האיומה הזאת צריך להעמיד על במת ההיסטוריה לדראון עולם כדי שהכל יבינו שאין מדובר ב"מלחמה" או ב"קונפליקט" שכנראה יתקיימו כל עוד יתקיים המין האנושי. זאת היא הקריאה שיצאה מפי הניצולים: לא עוד! (Never Again!).





הסכנה

וכאן ניצבת הסכנה לפתחנו. כדי שהשואה לא תהפך לעוד "פוגרום" בהיסטוריה, עוד "פרעות חמלניצקי" או אפילו עוד "גלות בית שני", אנחנו, הדור השני והשלישי לשואה,באמצעות הניצולים המועטים שחיים בתוכנו, חייבים לוודא שסיפור השואה לא יישכח, וייחודה לא יתמסמס. על רקע זה צמח הביטוי של "זילות השואה" ולמטרה זאת נאבקים "דון קישוטים" כמוני.



לעולם המערבי שנושא על גבו (אמנם במידה פחותה מהגרמנים) אחריות ואשמה לא מבוטלים, אין עניין גדול לשמר את זכר השואה כמו שהוא. מחמת הבושה והזמן הלא-רב שעבר הוא משלם מס שפתיים, אבל לא מחמיץ הזדמנות להוזיל את השואה ע"י השוואתה לארועים אחרים. לכן גם אנו "זוכים" להשוואות של התנהגות שלנו להתנהגות הנאצים. חלק מאלו שמשווים הם סתם מנוולים. רבים הם בורים ממש. ולכן אנחנו חייבים מצד אחד לספר ולהסביר מה שקרה, ומצד שני להדגיש ללא ליאות את ייחודה של השואה ושונותה מכל מה שקרה לפניה ומה שקורה אחריה.



אויב נוסף שלנו הוא מכחישי השואה למיניהם. וכאן אנחנו מתמודדים עם שתי בעיות. מצד אחד – כל הוזלת שואה עוזרת למכחישים בטענה שזה לא יכול היה להיות כל כך נורא כפי שהיהודים מספרים. מצד שני – הטכנולוגיה המודרנית מסכנת את אמיתות התיעוד! בעידן שבו על כל תמונה קשה או משונה אפשר לומר "פוטושופ" – אנחנו בסכנה שבעוד דור או שנים יטענו מכחישי השואה שכל התיעוד שאספנו הוא תוצר פוטושופ. זה יקרה בוודאות. ואנחנו נצטרך להלחם נגד זה – וקידום וקיום זכר השואה באתוס הציבורי המערבי והדגשת ייחודה הם חלק בלתי נפרד מהמאבק הזה. זילות השואה פועלת נגד המטרה הזאת



מסקנה

מכאן כבר ברור מה המסקנה. כאשר מישהו קורא לשוטר ישראל "נאצי", כאשר מישהו טוען שאין הבדל בין איש מג"ב ובין ה-SS. כאשר מישהו מכנה את בר הפלוגתא שלו גבלס, כאשר גוף שלטוני במדינת ישראל מכונה יודנראט, כאשר פינוי ישוב מושווה לטרנספורט נאצי, כאשר חוק מדינה מושווה לחוקי נירנברג – אנחנו במו ידינו עוזרים למכחישי השואה לגמד את גודל זוועתה.



לא על כבוד ה"נעלבים" אני חס. לא בגלל שזה "לא יפה". אלו שטויות. אבל אם יש "נאצים" יהודים, אז הנאציזם אינו תופעה יוצאת דופן. אם איש מג"ב הוא כמו ה-SS אז מה לנו לטעון שה-SS היה כלי של הפשע הנורא ביותר בתולדות האנושות?



הסכנה היא לא רק להשכחתו ומסמוסו של הנושא ביננו. הסכנה גדולה יותר ביחס לעולם, דעת הקהל וההיסטוריה העולמית.



ולכן, מתוך רצון להבטיח את קיומו של העם היהודי ואת ההכרה בזכות קיומו. מתוך הבנה שהם לא מובנים מאליהם ואם השואה לא תוקע על בימת ההיסטוריה היא עלולה לחזור – אנחנו צריכים להגביל את השיח שלנו לדברים שאין בהם לפגוע במטרה חיונית זאת. חופש הדיבור הוא ערך נעלה. אבל הוא לא הנעלה ביותר. זכות הקיום עולה עליו. כשם שיש מגבלות על חופש הדיבור מסיבות בטחוניות טקטיות (בטחון שדה וכו') כך צריך להגביל את חופש הדיבור למען המטרה האסטרטגית ביותר – זכות הקיום לדורות.

 

[DANIAVNI]

שאלות כאלה הם האסון של העם היהודי. לך לספריה תתחיל לקרוא ותבין מה ההבדל. עד אז קבל מאמר שכתבתי עבור בורים כמוך

מטרה

מזה שנים ארוכות של גלישה בפורומים, אני נלחם מלחמה כמעט דון-קישוטית על הוצאת השואה והנאציזם מהטקסטים של הדיבור היומיומי. אני מנצל את ההזדמנות הזאת של יום השואה כדי להסביר את עמדתי הבלתי מתפשרת הזאת. זה גם מתקשר כמובן לדיון אם צריך לאסור בכללי הפורום את השימוש בהשוואות כאלה. הטענה העיקרית של המתנגדים היא "חופש הדיבור". אבל איש אינו יכול להכחיש שאפילו בחברה דמוקרטית יש לחופש הדיבור גבולות.



העמדה שלי מבוססת על ההכרה שהשואה היא ארוע חריג ויוצא דופן בתולדות האנושות, וזהו האינטרס של העם היהודי – יותר מכל, אבל לא רק – שהיא תישאר על הפודיום המיוחד הזה של שיא הזוועה בהתבהמות בני אדם.



היסטוריה ורקע

כדי להבין מדוע זה כך, צריך קצת ללמוד היסטוריה. גם של העם היהודי וגם של העולם כולו. ההתבוננות שלי מנסה להיות אובייקטיבית וכמובן ללא אלמנטים של אמונה דתית. אנחנו עם עשיר במלחמות ורדיפות. פעם אחת ויחידה היינו אנחנו הרודפים (תקופת ההתנחלות) ועשרות פעמים היינו הנרדפים. מה שמשותף לכל המקרים האלה הוא קונפליקטים אנושיים טבעיים של עמים ושבטים כתוצאה ממאבק על אדמה, על מקורות פרנסה ועל אמונה. השואה שינתה את "כללי המשחק": היא לא עסקה באינטרסים היא עסקה בגנטיקה. היא הכניסה ללקסיקון העולמי את המושג השמדת עם.



יש, לצערי, כאלה שאינם מבחינים בין הרדיפות במשך הדורות ובין השואה. עבורם אני רוצה קצת לפרט: חורבן בית ראשון והגלות הראשונה – היו מלחמה "רגילה" בין כובש אימפריאליסט ובין מדינה שניסתה לשמור על עצמאותה. טרם חורבן בית שני ע"י הרומאים הסתכסכנו עם היוונים. אז כנראה נולדה האנטישמיות. היוונים לא הבינו את העם המשונה הזה שאיננו רוצה להשתלב בתוך ההלניזם, והתעקש לעבוד אל מוזר ובלתי נראה. אבל היוונים לא ניסו להשמיד פיסית את היהודים. הם אפילו לא רצו להשמיד את הדת היהודית. הם רק רצו להציב את שלהם לצידה. סרוב היהודים עורר אצל היוונים את הפחד מחד, ואת שנאת הזר מאידך – שהם בעצם סממני האנטישמיות.



אופי הקונפליקט עם הרומאים לא היה שונה בהרבה מזה התרחש עם היוונים. גם כאן הייתה התמיהה וההתנגדות לעם שאינו משתלב ב- PAX ROMANA, אינו רוצה להשתתף בפולחנים שכל העכו"ם ברחבי האימפריה מקבלים ברצון. הם נלחמו ביהודים כבאויב והרסו את מדינתם כמו שקרה במהלך ההיסטוריה בין עמים רבים.



אותה אנטישמיות, אותה שנאת זרים מלווה את חיי היהודים באלפיים השנים הבאות. אבל היא תמיד מכוונת כנגד היהדות. לא נגד היהודים. בעת מסעי הצלב ערכו הצועדים לארץ הקודש פוגרומים ביהודים. אלו היו בעיקר מעשים של המון נבער. לא רבים יודעים שכמעט בכל המקרים מצאו יהודים מקלט במצודות של הבישופים שנתנו להם מחסה. הם מאוד קיוו שהיהודים הניצולים יתנצרו, אבל התנגדו לרציחתם רק בגלל שהם יהודים



גרוש ספרד היה, עד השואה, אחת הטראומות הקשות בהוויה היהודית. אבל מה בעצם קרה שם? אמרו ליהודים: אתם מוזמנים להצטרף אלינו, כנוצרים הגונים, או להסתלק מכאן. זה רחוק מאוד מהשמדת עם. (אני כמובן לא מנסה להצדיק. אני רק מנסה להצביע על ההבדל ממה שיתרחש במאה העשרים). עקב בורות יש רבים שמשווים את רדיפות הנאצים לרדיפות האינקוויזיציה. זה הבל גמור: האינקוויזיציה לא התעסקה עם יהודים ו/או מוסלמים. היא הייתה מעין "משמרות הצניעות" של הכנסיה הקתולית והיא פעלה כנגד קתולים "לא טובים". לכן הם רדפו את האנוסים – אבל כנוצרים, לא כיהודים. שום יהודי מעולם לא עונה ע"י האינקוויזיציה.



וכך היה אופיה של האנטישמיות הקלאסית די קבוע: היהודים הם שונים, משונים, אבל אם הם יכירו ב"אמת", ימירו דתם אז הם יכולים להיות חברים מלאים בחברה. הפגיעה הפיסית ביהודים הייתה רק כל עוד אינם מבינים את האמת...



ואז הגיע הנאציזם.



היהדות לא עניינה את היטלר. (הוא בכלל לא עסק בדת ובאלהים). אבל הוא פיתח את התיאוריה המבהילה שהיהודים הם גזע פגום. המסקנה המצמררת מזה היא שאין להם שום אפשרות "לתקן" את דרכיהם. לא להתנצר! לא להתאסלם! לא להתכחש לאמונתם! לא לכפר על "חטאיהם". ה-DNA שלהם פגום ויש להשמידם פיסית, כדי לטהר את העולם מהשפעתם המזיקה. המסקנות ה"לוגיות" הן שגם מי שאביו או סבו היו יהודים והוא כבר נולד נוצרי "הגון", הוא בעצם פסול מלחיות. הגנטיקה פגומה ואין מוצא.



תורה זוועתית כזאת לא הייתה מעולם. הייתה גזענות. הייתה התנשאות על שחורים ואינדיאנים. חלקה מבוססת על פער תרבותי, חלקה על בורות. אבל אפילו בימים האפלים של ההתנחלות האירופית באמריקה (שהאינדיאנים מנסים לפעמים להשוות לשואה) לא הייתה אידיאולוגיה של השמדה פיסית של אינדיאנים. (ושוב, אין פה מתן ציונים, יש רק בדיקת עובדות). המתישבים בארה"ב רצו להשתלט על האדמות, וזה היה הקונפליקט האנושי הקלאסי – מלחמה על אדמה. לא הייתה טענה שלאינדיאנים אין זכות קיום, וגם לא הייתה מדיניות השמדה פיסית מכוונת. האינדיאנים שהסכימו להתרכז בשמורות – שרדו. (ושוב: אין כאן הצדקה או הרשעה. אבל זה ההבדל המובהק לעומת השואה).



אפילו מה שאנו – בטעות, לדעתי – מכנים "השואה הארמנית" לא הייתה מבוססת על פסילת זכות הארמנים לחיות. גם כאן הייתה מלחמה בין העותמנים ובין הארמנים. מה שעשו הטורקים היו מוגדר – בצדק – כפשע מלחמה, כי הם רצחו אזרחים חפים מפשע, אבל זה לא היה במטרה לסלק את הארמנים מעל פני האדמה.



כאילו שלא די בזוועת התיאוריה הנאצית, נוספה עליה היכולת הטכנולוגית. מעולם לא קרה שמדינה כלשהי בנתה מערכת "מפוארת" ומשוכללת שכל מטרה להשמיד מיליוני בני אדם בזריזות וביעילות. כל המקרים הקודמים בהיסטוריה של פשעי מלחמה ופגיעה באזרחים היו תוצר של מלחמות, המון משולהב, חיילים ופורעים מתפרעים. מעולם לא ישבו טכנוקרטים משכילים, בחליפות ועניבות, ופתחו אמצעים להשמדת בני אדם כאילו היו עכברושים. מעולם לא היה מצב שבו הפרמטרים הגנטיים של לידתך היו פסק דין מוות, ללא אפשרות ערעור.



את הרוע השטני הזה צריך לזכור ולהבין – כדי למנוע כל שמץ של אפשרות שיחזור על עצמו. את התופעה האיומה הזאת צריך להעמיד על במת ההיסטוריה לדראון עולם כדי שהכל יבינו שאין מדובר ב"מלחמה" או ב"קונפליקט" שכנראה יתקיימו כל עוד יתקיים המין האנושי. זאת היא הקריאה שיצאה מפי הניצולים: לא עוד! (Never Again!).





הסכנה

וכאן ניצבת הסכנה לפתחנו. כדי שהשואה לא תהפך לעוד "פוגרום" בהיסטוריה, עוד "פרעות חמלניצקי" או אפילו עוד "גלות בית שני", אנחנו, הדור השני והשלישי לשואה,באמצעות הניצולים המועטים שחיים בתוכנו, חייבים לוודא שסיפור השואה לא יישכח, וייחודה לא יתמסמס. על רקע זה צמח הביטוי של "זילות השואה" ולמטרה זאת נאבקים "דון קישוטים" כמוני.



לעולם המערבי שנושא על גבו (אמנם במידה פחותה מהגרמנים) אחריות ואשמה לא מבוטלים, אין עניין גדול לשמר את זכר השואה כמו שהוא. מחמת הבושה והזמן הלא-רב שעבר הוא משלם מס שפתיים, אבל לא מחמיץ הזדמנות להוזיל את השואה ע"י השוואתה לארועים אחרים. לכן גם אנו "זוכים" להשוואות של התנהגות שלנו להתנהגות הנאצים. חלק מאלו שמשווים הם סתם מנוולים. רבים הם בורים ממש. ולכן אנחנו חייבים מצד אחד לספר ולהסביר מה שקרה, ומצד שני להדגיש ללא ליאות את ייחודה של השואה ושונותה מכל מה שקרה לפניה ומה שקורה אחריה.



אויב נוסף שלנו הוא מכחישי השואה למיניהם. וכאן אנחנו מתמודדים עם שתי בעיות. מצד אחד – כל הוזלת שואה עוזרת למכחישים בטענה שזה לא יכול היה להיות כל כך נורא כפי שהיהודים מספרים. מצד שני – הטכנולוגיה המודרנית מסכנת את אמיתות התיעוד! בעידן שבו על כל תמונה קשה או משונה אפשר לומר "פוטושופ" – אנחנו בסכנה שבעוד דור או שנים יטענו מכחישי השואה שכל התיעוד שאספנו הוא תוצר פוטושופ. זה יקרה בוודאות. ואנחנו נצטרך להלחם נגד זה – וקידום וקיום זכר השואה באתוס הציבורי המערבי והדגשת ייחודה הם חלק בלתי נפרד מהמאבק הזה. זילות השואה פועלת נגד המטרה הזאת



מסקנה

מכאן כבר ברור מה המסקנה. כאשר מישהו קורא לשוטר ישראל "נאצי", כאשר מישהו טוען שאין הבדל בין איש מג"ב ובין ה-SS. כאשר מישהו מכנה את בר הפלוגתא שלו גבלס, כאשר גוף שלטוני במדינת ישראל מכונה יודנראט, כאשר פינוי ישוב מושווה לטרנספורט נאצי, כאשר חוק מדינה מושווה לחוקי נירנברג – אנחנו במו ידינו עוזרים למכחישי השואה לגמד את גודל זוועתה.



לא על כבוד ה"נעלבים" אני חס. לא בגלל שזה "לא יפה". אלו שטויות. אבל אם יש "נאצים" יהודים, אז הנאציזם אינו תופעה יוצאת דופן. אם איש מג"ב הוא כמו ה-SS אז מה לנו לטעון שה-SS היה כלי של הפשע הנורא ביותר בתולדות האנושות?



הסכנה היא לא רק להשכחתו ומסמוסו של הנושא ביננו. הסכנה גדולה יותר ביחס לעולם, דעת הקהל וההיסטוריה העולמית.



ולכן, מתוך רצון להבטיח את קיומו של העם היהודי ואת ההכרה בזכות קיומו. מתוך הבנה שהם לא מובנים מאליהם ואם השואה לא תוקע על בימת ההיסטוריה היא עלולה לחזור – אנחנו צריכים להגביל את השיח שלנו לדברים שאין בהם לפגוע במטרה חיונית זאת. חופש הדיבור הוא ערך נעלה. אבל הוא לא הנעלה ביותר. זכות הקיום עולה עליו. כשם שיש מגבלות על חופש הדיבור מסיבות בטחוניות טקטיות (בטחון שדה וכו') כך צריך להגביל את חופש הדיבור למען המטרה האסטרטגית ביותר – זכות הקיום לדורות.

אתה בכלל לא בכיוון
אני כתבתי בפוסט שלי דברים שמהם התעלמת

אמנם הם אינם זהים אבל הם חולקים שינאת יהודים כשהמוסלמים אימצו את תורת הגזע הנאצית
ולא עוד אלא שהשפעת הגזענות הנאצית הביאה לפרשנות גזענית של הקוראן כלפי היהודים .

אינני קורא לערבים נאצים, אני גם לא טוען שאין הבדל בין ערבים לנאצים
אני רק טענתי שהם חולקים שנאת יהודים משותפת ושהערבים הפנימו אידאולוגיה נאצית

אז מה אתה רוצה, לא הבנתי ?????
אגב, לא יודע אם שמת לב אבל כשמישהו טען שאין הבדל בין הערבים לנאצים אני הייתי נגד דעתו .

 

[The Real Big Joe]

אני רק טענתי שהם חולקים שנאת יהודים משותפת ושהערבים הפנימו אידאולוגיה נאצית

לא נכון. אם תתאסלם - הערבים "יסלחו" לך. זאת "אופציה" שהנאצים לא נתנו ליהודים כי הם פסלו אותם גנטית.

 

[DANIAVNI]

לא נכון. אם תתאסלם - הערבים "יסלחו" לך. זאת "אופציה" שהנאצים לא נתנו ליהודים כי הם פסלו אותם גנטית.

כוונתי איננה שהערבים הפנימו את כל האידאולוגיה הנאצית 1 ל-1 במלואה אלא רק חלקים ממנה

אני מבין שאתה חותר לטקס הקבוע שלך שאיתו אתה מתמודד בהצלחה יתרה
מישהו אומר שהנאצים והערבים הם בדיוק אותו הדבר
ואז אתה מוכיח לו באותות ובמופתים כמה שהוא טיפש ובור .

צר לי, אבל כאן מדובר במצב שונה
אני לא טוען לזהות מוחלטת אלא רק למספר מאפיינים משותפים והפרייה חלקית של רעיונות
ואם כך, בשביל מה אתה מסביר לי שהאיסלאם לא מיישם את תורת הגזע הנאצית במלואה ? זה פשוט מיותר .

מה שהערבים הצליחו לינוק מנאציזם זה בעיקר את רמת השנאה והשאיפה להשמיד
אבל מעולם לא טענתי שהם תומכים בתורת הגזע .

 

[The Real Big Joe]

אני לא טוען לזהות מוחלטת אלא רק למספר מאפיינים משותפים והפרייה חלקית של רעיונות

זאת כמובן שטות מוחלטת. "מאפיינים" דומים תמצא בכל שתי אידיאולוגיות. זה לא מעיד על דמיון ביניהן.

 

[DANIAVNI]

"מאפיינים" דומים תמצא בכל שתי אידיאולוגיות. זה לא מעיד על דמיון ביניהן.

מה שכתבת דווקא מעניין

מתי מאפיינים דומים בין שתי קבוצות /ישויות יוצרים דימיון ?

למשל, זה שמישהו ממוצא גזעי דומה לשלך לא הופך אותו כמובן לדומה בעיניך

אבל היה כבר מישהו, שאיננו סיני, שהתבלבל בין שני סינים
כך שהדימיון תלוי ב"מסה קריטית" של מאפיינים
אבל משקלה של אותה "מסה קריטית"
תלוי גם בעמדה סובייקטיבית וגם בפרמטרים שמחליטים על קיומם או אי קיומם כקובעים לצרכי ההשוואה .

לענייננו, שני שונאי ישראל חולקים מספר מאפיינים משותפים
האם אותם מספר מאפיינים משותפים עולים לכדי מסה קריטית שתצדיק לאמר שישנו כאן "דימיון"

על זה כבר אמרו רבותינו "היופי הוא בעיניי המתבונן"

 

[DANIAVNI]

שאלות כאלה הם האסון של העם היהודי. לך לספריה תתחיל לקרוא ותבין מה ההבדל. עד אז קבל מאמר שכתבתי עבור בורים כמוך

מטרה

מזה שנים ארוכות של גלישה בפורומים, אני נלחם מלחמה כמעט דון-קישוטית על הוצאת השואה והנאציזם מהטקסטים של הדיבור היומיומי. אני מנצל את ההזדמנות הזאת של יום השואה כדי להסביר את עמדתי הבלתי מתפשרת הזאת. זה גם מתקשר כמובן לדיון אם צריך לאסור בכללי הפורום את השימוש בהשוואות כאלה. הטענה העיקרית של המתנגדים היא "חופש הדיבור". אבל איש אינו יכול להכחיש שאפילו בחברה דמוקרטית יש לחופש הדיבור גבולות.



העמדה שלי מבוססת על ההכרה שהשואה היא ארוע חריג ויוצא דופן בתולדות האנושות, וזהו האינטרס של העם היהודי – יותר מכל, אבל לא רק – שהיא תישאר על הפודיום המיוחד הזה של שיא הזוועה בהתבהמות בני אדם.



היסטוריה ורקע

כדי להבין מדוע זה כך, צריך קצת ללמוד היסטוריה. גם של העם היהודי וגם של העולם כולו. ההתבוננות שלי מנסה להיות אובייקטיבית וכמובן ללא אלמנטים של אמונה דתית. אנחנו עם עשיר במלחמות ורדיפות. פעם אחת ויחידה היינו אנחנו הרודפים (תקופת ההתנחלות) ועשרות פעמים היינו הנרדפים. מה שמשותף לכל המקרים האלה הוא קונפליקטים אנושיים טבעיים של עמים ושבטים כתוצאה ממאבק על אדמה, על מקורות פרנסה ועל אמונה. השואה שינתה את "כללי המשחק": היא לא עסקה באינטרסים היא עסקה בגנטיקה. היא הכניסה ללקסיקון העולמי את המושג השמדת עם.



יש, לצערי, כאלה שאינם מבחינים בין הרדיפות במשך הדורות ובין השואה. עבורם אני רוצה קצת לפרט: חורבן בית ראשון והגלות הראשונה – היו מלחמה "רגילה" בין כובש אימפריאליסט ובין מדינה שניסתה לשמור על עצמאותה. טרם חורבן בית שני ע"י הרומאים הסתכסכנו עם היוונים. אז כנראה נולדה האנטישמיות. היוונים לא הבינו את העם המשונה הזה שאיננו רוצה להשתלב בתוך ההלניזם, והתעקש לעבוד אל מוזר ובלתי נראה. אבל היוונים לא ניסו להשמיד פיסית את היהודים. הם אפילו לא רצו להשמיד את הדת היהודית. הם רק רצו להציב את שלהם לצידה. סרוב היהודים עורר אצל היוונים את הפחד מחד, ואת שנאת הזר מאידך – שהם בעצם סממני האנטישמיות.



אופי הקונפליקט עם הרומאים לא היה שונה בהרבה מזה התרחש עם היוונים. גם כאן הייתה התמיהה וההתנגדות לעם שאינו משתלב ב- PAX ROMANA, אינו רוצה להשתתף בפולחנים שכל העכו"ם ברחבי האימפריה מקבלים ברצון. הם נלחמו ביהודים כבאויב והרסו את מדינתם כמו שקרה במהלך ההיסטוריה בין עמים רבים.



אותה אנטישמיות, אותה שנאת זרים מלווה את חיי היהודים באלפיים השנים הבאות. אבל היא תמיד מכוונת כנגד היהדות. לא נגד היהודים. בעת מסעי הצלב ערכו הצועדים לארץ הקודש פוגרומים ביהודים. אלו היו בעיקר מעשים של המון נבער. לא רבים יודעים שכמעט בכל המקרים מצאו יהודים מקלט במצודות של הבישופים שנתנו להם מחסה. הם מאוד קיוו שהיהודים הניצולים יתנצרו, אבל התנגדו לרציחתם רק בגלל שהם יהודים



גרוש ספרד היה, עד השואה, אחת הטראומות הקשות בהוויה היהודית. אבל מה בעצם קרה שם? אמרו ליהודים: אתם מוזמנים להצטרף אלינו, כנוצרים הגונים, או להסתלק מכאן. זה רחוק מאוד מהשמדת עם. (אני כמובן לא מנסה להצדיק. אני רק מנסה להצביע על ההבדל ממה שיתרחש במאה העשרים). עקב בורות יש רבים שמשווים את רדיפות הנאצים לרדיפות האינקוויזיציה. זה הבל גמור: האינקוויזיציה לא התעסקה עם יהודים ו/או מוסלמים. היא הייתה מעין "משמרות הצניעות" של הכנסיה הקתולית והיא פעלה כנגד קתולים "לא טובים". לכן הם רדפו את האנוסים – אבל כנוצרים, לא כיהודים. שום יהודי מעולם לא עונה ע"י האינקוויזיציה.



וכך היה אופיה של האנטישמיות הקלאסית די קבוע: היהודים הם שונים, משונים, אבל אם הם יכירו ב"אמת", ימירו דתם אז הם יכולים להיות חברים מלאים בחברה. הפגיעה הפיסית ביהודים הייתה רק כל עוד אינם מבינים את האמת...



ואז הגיע הנאציזם.



היהדות לא עניינה את היטלר. (הוא בכלל לא עסק בדת ובאלהים). אבל הוא פיתח את התיאוריה המבהילה שהיהודים הם גזע פגום. המסקנה המצמררת מזה היא שאין להם שום אפשרות "לתקן" את דרכיהם. לא להתנצר! לא להתאסלם! לא להתכחש לאמונתם! לא לכפר על "חטאיהם". ה-DNA שלהם פגום ויש להשמידם פיסית, כדי לטהר את העולם מהשפעתם המזיקה. המסקנות ה"לוגיות" הן שגם מי שאביו או סבו היו יהודים והוא כבר נולד נוצרי "הגון", הוא בעצם פסול מלחיות. הגנטיקה פגומה ואין מוצא.



תורה זוועתית כזאת לא הייתה מעולם. הייתה גזענות. הייתה התנשאות על שחורים ואינדיאנים. חלקה מבוססת על פער תרבותי, חלקה על בורות. אבל אפילו בימים האפלים של ההתנחלות האירופית באמריקה (שהאינדיאנים מנסים לפעמים להשוות לשואה) לא הייתה אידיאולוגיה של השמדה פיסית של אינדיאנים. (ושוב, אין פה מתן ציונים, יש רק בדיקת עובדות). המתישבים בארה"ב רצו להשתלט על האדמות, וזה היה הקונפליקט האנושי הקלאסי – מלחמה על אדמה. לא הייתה טענה שלאינדיאנים אין זכות קיום, וגם לא הייתה מדיניות השמדה פיסית מכוונת. האינדיאנים שהסכימו להתרכז בשמורות – שרדו. (ושוב: אין כאן הצדקה או הרשעה. אבל זה ההבדל המובהק לעומת השואה).



אפילו מה שאנו – בטעות, לדעתי – מכנים "השואה הארמנית" לא הייתה מבוססת על פסילת זכות הארמנים לחיות. גם כאן הייתה מלחמה בין העותמנים ובין הארמנים. מה שעשו הטורקים היו מוגדר – בצדק – כפשע מלחמה, כי הם רצחו אזרחים חפים מפשע, אבל זה לא היה במטרה לסלק את הארמנים מעל פני האדמה.



כאילו שלא די בזוועת התיאוריה הנאצית, נוספה עליה היכולת הטכנולוגית. מעולם לא קרה שמדינה כלשהי בנתה מערכת "מפוארת" ומשוכללת שכל מטרה להשמיד מיליוני בני אדם בזריזות וביעילות. כל המקרים הקודמים בהיסטוריה של פשעי מלחמה ופגיעה באזרחים היו תוצר של מלחמות, המון משולהב, חיילים ופורעים מתפרעים. מעולם לא ישבו טכנוקרטים משכילים, בחליפות ועניבות, ופתחו אמצעים להשמדת בני אדם כאילו היו עכברושים. מעולם לא היה מצב שבו הפרמטרים הגנטיים של לידתך היו פסק דין מוות, ללא אפשרות ערעור.



את הרוע השטני הזה צריך לזכור ולהבין – כדי למנוע כל שמץ של אפשרות שיחזור על עצמו. את התופעה האיומה הזאת צריך להעמיד על במת ההיסטוריה לדראון עולם כדי שהכל יבינו שאין מדובר ב"מלחמה" או ב"קונפליקט" שכנראה יתקיימו כל עוד יתקיים המין האנושי. זאת היא הקריאה שיצאה מפי הניצולים: לא עוד! (Never Again!).





הסכנה

וכאן ניצבת הסכנה לפתחנו. כדי שהשואה לא תהפך לעוד "פוגרום" בהיסטוריה, עוד "פרעות חמלניצקי" או אפילו עוד "גלות בית שני", אנחנו, הדור השני והשלישי לשואה,באמצעות הניצולים המועטים שחיים בתוכנו, חייבים לוודא שסיפור השואה לא יישכח, וייחודה לא יתמסמס. על רקע זה צמח הביטוי של "זילות השואה" ולמטרה זאת נאבקים "דון קישוטים" כמוני.



לעולם המערבי שנושא על גבו (אמנם במידה פחותה מהגרמנים) אחריות ואשמה לא מבוטלים, אין עניין גדול לשמר את זכר השואה כמו שהוא. מחמת הבושה והזמן הלא-רב שעבר הוא משלם מס שפתיים, אבל לא מחמיץ הזדמנות להוזיל את השואה ע"י השוואתה לארועים אחרים. לכן גם אנו "זוכים" להשוואות של התנהגות שלנו להתנהגות הנאצים. חלק מאלו שמשווים הם סתם מנוולים. רבים הם בורים ממש. ולכן אנחנו חייבים מצד אחד לספר ולהסביר מה שקרה, ומצד שני להדגיש ללא ליאות את ייחודה של השואה ושונותה מכל מה שקרה לפניה ומה שקורה אחריה.



אויב נוסף שלנו הוא מכחישי השואה למיניהם. וכאן אנחנו מתמודדים עם שתי בעיות. מצד אחד – כל הוזלת שואה עוזרת למכחישים בטענה שזה לא יכול היה להיות כל כך נורא כפי שהיהודים מספרים. מצד שני – הטכנולוגיה המודרנית מסכנת את אמיתות התיעוד! בעידן שבו על כל תמונה קשה או משונה אפשר לומר "פוטושופ" – אנחנו בסכנה שבעוד דור או שנים יטענו מכחישי השואה שכל התיעוד שאספנו הוא תוצר פוטושופ. זה יקרה בוודאות. ואנחנו נצטרך להלחם נגד זה – וקידום וקיום זכר השואה באתוס הציבורי המערבי והדגשת ייחודה הם חלק בלתי נפרד מהמאבק הזה. זילות השואה פועלת נגד המטרה הזאת



מסקנה

מכאן כבר ברור מה המסקנה. כאשר מישהו קורא לשוטר ישראל "נאצי", כאשר מישהו טוען שאין הבדל בין איש מג"ב ובין ה-SS. כאשר מישהו מכנה את בר הפלוגתא שלו גבלס, כאשר גוף שלטוני במדינת ישראל מכונה יודנראט, כאשר פינוי ישוב מושווה לטרנספורט נאצי, כאשר חוק מדינה מושווה לחוקי נירנברג – אנחנו במו ידינו עוזרים למכחישי השואה לגמד את גודל זוועתה.



לא על כבוד ה"נעלבים" אני חס. לא בגלל שזה "לא יפה". אלו שטויות. אבל אם יש "נאצים" יהודים, אז הנאציזם אינו תופעה יוצאת דופן. אם איש מג"ב הוא כמו ה-SS אז מה לנו לטעון שה-SS היה כלי של הפשע הנורא ביותר בתולדות האנושות?



הסכנה היא לא רק להשכחתו ומסמוסו של הנושא ביננו. הסכנה גדולה יותר ביחס לעולם, דעת הקהל וההיסטוריה העולמית.



ולכן, מתוך רצון להבטיח את קיומו של העם היהודי ואת ההכרה בזכות קיומו. מתוך הבנה שהם לא מובנים מאליהם ואם השואה לא תוקע על בימת ההיסטוריה היא עלולה לחזור – אנחנו צריכים להגביל את השיח שלנו לדברים שאין בהם לפגוע במטרה חיונית זאת. חופש הדיבור הוא ערך נעלה. אבל הוא לא הנעלה ביותר. זכות הקיום עולה עליו. כשם שיש מגבלות על חופש הדיבור מסיבות בטחוניות טקטיות (בטחון שדה וכו') כך צריך להגביל את חופש הדיבור למען המטרה האסטרטגית ביותר – זכות הקיום לדורות.

אתה בכלל לא בכיוון
אני כתבתי בפוסט שלי דברים שמהם התעלמת

אמנם הם אינם זהים אבל הם חולקים שינאת יהודים כשהמוסלמים אימצו את תורת הגזע הנאצית
ולא עוד אלא שהשפעת הגזענות הנאצית הביאה לפרשנות גזענית של הקוראן כלפי היהודים .

אינני קורא לערבים נאצים, אני גם לא טוען שאין הבדל בין ערבים לנאצים
אני רק טענתי שהם חולקים שנאת יהודים משותפת ושהערבים הפנימו אידאולוגיה נאצית

אז מה אתה רוצה, לא הבנתי ?????
אגב, לא יודע אם שמת לב אבל כשמישהו טען שאין הבדל בין הערבים לנאצים אני הייתי נגד דעתו .

מה שקורה אצלך זה משהו אחר וזה לא בתחום ההיגיון אלא הרגש .

אתה מקדש לשלילה את הביטוי "נאצים " ולא מוכן לשום שימוש בו
אפילו במקרה שבו מוכיחים ששונא ישראל מסתמך על "מיין קמפף"
אתה רואה זילות בעצם הזכרת הביטוי ה"קדוש" לשלילה שלך .

ואני לא חושב כמוך.

 

[The Real Big Joe]

הקביעה שאשכנזי-ישראלי הוא קטלני, בעקבות השואה ומלחמות הקיום, לכן יותר מתאים להנהגה כאן​

איפה טעינו ?

טעיתם בקביעה המוזרה הזאת? מי קבע אותה ומתי?

 

[אקאקי אקאקיוויץ']

טעיתם בקביעה המוזרה הזאת? מי קבע אותה ומתי?

אינטליגנציה גבוהה הסתכלה על המציאות וקבעה שכל שועי הארץ הם תמיד אשכנזים, גם אם יש בפרונט כמה פרנקים

 

[The Real Big Joe]

אינטליגנציה גבוהה הסתכלה על המציאות וקבעה שכל שועי הארץ הם תמיד אשכנזים, גם אם יש בפרונט כמה פרנקים

הקביעה היא המצאה שלך. העובדות ההיסטוריות:
1. המדינה הוקמה על ידי יהודים יוצאי אירופה (אשכנזים הוא ביטוי עממי. הוא בעיקר מאפיין נוסח סידור תפילה. רוב מיסדי המדינה לא התפללו)
2. ערב השוא היו בעולם כ-16 מיליון יהודים בארצות אירופה ואמריקה ומיליון יהודים בכל ארצות ערב
3. ב-15 למאי 1948 היו בארץ 550,00 יהודים יוצאי אירופה, וכ-100,000 יוצאי ערצות ערב.
4. בגל העליה הענק אחרי קום המדינה, שהגיע מארצות ערב, היו מעט מאוד משכילים ובעלי מקצוע. היו קהילות סבהן היו למעלה מ-50% אנאלפביתים.

אז מי יכול היה להנהיג את המדינה?

 

[אקאקי אקאקיוויץ']

הקביעה היא המצאה שלך. העובדות ההיסטוריות:
1. המדינה הוקמה על ידי יהודים יוצאי אירופה (אשכנזים הוא ביטוי עממי. הוא בעיקר מאפיין נוסח סידור תפילה. רוב מיסדי המדינה לא התפללו)
2. ערב השוא היו בעולם כ-16 מיליון יהודים בארצות אירופה ואמריקה ומיליון יהודים בכל ארצות ערב
3. ב-15 למאי 1948 היו בארץ 550,00 יהודים יוצאי אירופה, וכ-100,000 יוצאי ערצות ערב.
4. בגל העליה הענק אחרי קום המדינה, שהגיע מארצות ערב, היו מעט מאוד משכילים ובעלי מקצוע. היו קהילות סבהן היו למעלה מ-50% אנאלפביתים.

אז מי יכול היה להנהיג את המדינה?

"אשכנזים". אבל,
ישראל בתוך מדינות ערב וההצרחה הצורמת לא מפסיקה לייצר רעש.
כלומר, יושבים שני אנלפבתים במו"מ יתכן שישיגו יותר משיח בין פרופסור לאנלפבית.
לכן הקביעה התבססה על התשוקה לחיים, ולזה המוטיבציה גבוהה יותר אצל מי שניצל ממוות ואיבד את משפחתו לדורותיה.
הקביעה הזאת בימינו מוכחת כלא נכונה, כי, השמינו.
אסון ה-7 באוקטובר התאפשר בגלל הפערים המטורפים האלה;
חמאס הלך על המקסימום כי האמין שכאן יילכו על המקסימום; חמאס לא האמין שישארו חיים בעזה.
במקום זה הוא פוגש חצי שנה של עיסוי - זה כ"כ בילתי נתפס אצל הערבים ובעולם בכלל שאין להם ברירה אלא להשאיר את עזה רלוונטית.
הניהול ? "אשכנזי" כדבריך.

תראה, אתה מסכים איתי, אבל, מסרב לשאת אחריות. גם ביבי אשכנזי...

 

[The Real Big Joe]

"אשכנזים". אבל,
ישראל בתוך מדינות ערב וההצרחה הצורמת לא מפסיקה לייצר רעש.
כלומר, יושבים שני אנלפבתים במו"מ יתכן שישיגו יותר משיח בין פרופסור לאנלפבית.
לכן הקביעה התבססה על התשוקה לחיים, ולזה המוטיבציה גבוהה יותר אצל מי שניצל ממוות ואיבד את משפחתו לדורותיה.
הקביעה הזאת בימינו מוכחת כלא נכונה, כי, השמינו.
אסון ה-7 באוקטובר התאפשר בגלל הפערים המטורפים האלה;
חמאס הלך על המקסימום כי האמין שכאן יילכו על המקסימום; חמאס לא האמין שישארו חיים בעזה.
במקום זה הוא פוגש חצי שנה של עיסוי - זה כ"כ בילתי נתפס אצל הערבים ובעולם בכלל שאין להם ברירה אלא להשאיר את עזה רלוונטית.
הניהול ? "אשכנזי" כדבריך.

תראה, אתה מסכים איתי, אבל, מסרב לשאת אחריות. גם ביבי אשכנזי...

סליחה, אבל לא הבנתי מילה.