נבחרת ארגנטינה בכדורגל

ארגנטינה
Argentine Football Association.svg
מידע כללי
כינוי "אלביסלסטה" (לבן וכחול שמיים)
התאחדות התאחדות הכדורגל הארגנטינאית
השתייכות CONMEBOL
מאמן סרחיו בטיסטה (זמני)
קפטן חאבייר מסצ'ראנו
מלך השערים גבריאל בטיסטוטה (56)
שיאן ההופעות חבייר זנטי (136)
אצטדיון ביתי המונומנטל
תלבושת
צבעי קבוצה צבעי קבוצה צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
 
תלבושת בית
צבעי קבוצה צבעי קבוצה צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
 
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
אורוגוואי אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה ארגנטינה
(מונטווידאו, אורוגוואי; 16 במאי 1901)
הניצחון בהפרש הגבוה ביותר
ארגנטינה ארגנטינה 12 - 0 אקוודור אקוודור
מונטווידאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942
ההפסד בהפרש הגבוה ביותר
צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינה
היינסבורג, שבדיה; 15 ביוני 1958
אורוגוואי אורוגוואי 5 - 0 ארגנטינה ארגנטינה
גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959
ארגנטינה ארגנטינה 0 - 5 קולומביה קולומביה
בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993
בוליביה בוליביה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינה
לה פאס, בוליביה; 1 באפריל 2009
גביע העולם בכדורגל
הופעות 15 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב ביותר מקום ראשון, 1978 ו-1986
קופה אמריקה
הופעות 38 (הראשונה ב-1916)
ההישג הטוב ביותר מקום ראשון, 14 פעמים

נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגברים מייצגת את ארגנטינה מאז 1901. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל החזקות בעולם, ולזכותה שתי זכיות בגביע העולם - ב-1978 וב-1986, 14 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.

נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.

לזכייה במונדיאל 1986 עזר אחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, דייגו מראדונה, שהיה קפטן הנבחרת עת זכייתה בטורניר. מלך שערי הנבחרת הוא גבריאל בטיסטוטה, ושיאן ההופעות הוא חבייר זנטי.

תוכן עניינים

 [הסתרה]

[עריכה]היסטוריה

נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1893. ההתאחדות הארגנטינאית היא הוותיקה מבין ההתאחדויות בדרום אמריקה ואחת הוותיקות בעולם.

[עריכה]השנים הראשונות

ארגנטינה הופיעה לראשונה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930, שבו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שכבר הוליכה 1:2 במחצית.

באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי.

ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים אחרי שהפסידה 3:2 לשבדיה.

לאחר מכן באה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה במהלך התקופה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי, ואף לא איפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950וב-1954, אף על פי שנבחרתה נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה והשתתפה בגביע העולם רק ב-1958.

ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).

[עריכה]מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגל

המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני שלא דיבר ספרדית נימק את החלטתו שהתרשם שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.

הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.

[עריכה]1978 - 1993 - עידן הזהב

קובץ:Argentina-CopaMundo-1978.jpg
הזכייה הראשונה

ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, וניצלה את הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד בגמר 3:1. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך השערים בטורניר.

החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.

מהסגל למונדיאל הודח ברגע האחרון דייגו ארמנדו מראדונה על ידי המאמן לואיס ססאר מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.

במונדיאל 1982 שנערך בספרד היו נשואות העיניים למראדונה, אך ארגנטינה איכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.

ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 3:2 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.

המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.

ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכותו של דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.

ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה.

[עריכה]1993 ועד היום

בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) איכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו בייאלסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שבדיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארנגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שבדיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא הצליחה לנצח וסיימה בתיקו 1:1 ואיכזבה את מיליוני הארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.

בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה.

[עריכה]שונות

ארגנטינה מחזיקה יחד עם אורוגוואי בשיא הזכיות בטורניר הקופה אמריקה, כשלזכותן 14 זכיות. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.

מאז 1993 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.

נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).

[עריכה]סגל השחקנים

23 השחקנים הבאים נבחרו לסגל נבחרת ארגנטינה למונדיאל 2010 בדרום-אפריקה.

מספר ההופעות והשערים מעודכן נכון ל-22 ביוני 2010 (לאחר משחקה של ארגנטינה נגד יוון).

מס'עמדהשםתאריך לידההופעותשעריםמועדון
1 שוער דייגו פוסו 16 בפברואר 1978 3 0 ארגנטינה קולון
21 שוער מראינו אנדוחר 30 ביולי 1983 4 0 איטליה קטאניה
22 שוער סרחיו רומרו 22 בפברואר 1987 9 0 הולנד א.ז. אלקמאר
 
2 מגן מרטין דמיקליס 20 בדצמבר 1980 28 2 גרמניה באיירן מינכן
3 מגן קלמנטה רודריגס 31 ביולי 1981 13 1 ארגנטינה אסטודיאנטס
4 מגן ניקולס בורדיסו 12 באפריל 1981 32 2 איטליה רומא
6 מגן גבריאל היינצה 19 באפריל 1978 66 3 צרפת מארסיי
12 מגן אריאל גרסה 14 ביולי 1979 4 0 ארגנטינה קולון
13 מגן וולטר סמואל 23 במרץ 1978 55 5 איטליה אינטר מילאנו
15 מגן ניקולס אוטמנדי 12 בפברואר 1988 8 0 ארגנטינה ולס סארספילד
 
5 קשר מריו בולאטי 17 בפברואר 1985 7 1 איטליה פיורנטינה
7 קשר אנחל די מריה 14 בפברואר 1988 11 1 ספרד ריאל מדריד
8 קשר חואן סבסטיאן ורון 9 במרץ 1975 72 9 ארגנטינה אסטודיאנטס
14 קשר חבייר מסצ'ראנו (קפטן) 8 ביוני 1984 59 2 אנגליה ליברפול
17 קשר יונאס גוטיירס 5 ביולי 1983 18 1 אנגליה ניוקאסל יונייטד
20 קשר מקסי רודריגס 2 בינואר 1981 39 12 אנגליה ליברפול
23 קשר חבייר פסטורה 20 ביוני 1989 2 0 איטליה פאלרמו
 
9 חלוץ גונזלו היגוואין 10 בדצמבר 1987 7 5 ספרד ריאל מדריד
10 חלוץ ליונל מסי 24 ביוני 1987 47 13 ספרד ברצלונה
11 חלוץ קרלוס טבס 5 בפברואר 1984 54 9 אנגליה מנצ'סטר סיטי
16 חלוץ סרחיו אגוארו 2 ביוני 1988 23 8 ספרד אתלטיקו מדריד
18 חלוץ מרטין פאלרמו 7 בנובמבר 1973 15 9 ארגנטינה בוקה ג'וניורס
19 חלוץ דייגו מיליטו 12 ביוני 1979 22 4 איטליה אינטר מילאנו

  • 1930 - מקום שני
  • 1934 - סיבוב ראשון
  • 1938 - פרשה
  • 1950 - פרשה
  • 1954 - פרשה
  • 1958 - סיבוב ראשון
  • 1962 - סיבוב ראשון
  • 1966 - רבע גמר
  • 1970 - לא העפילה
  • 1974 - סיבוב שני (רבע גמר)
 
  • 1978 - מקום ראשון
  • 1982 - סיבוב שני (רבע גמר)
  • 1986 - מקום ראשון
  • 1990 - מקום שני
  • 1994 - שמינית גמר
  • 1998 - רבע גמר
  • 2002 - סיבוב ראשון
  • 2006 - רבע גמר
  • 2010 - רבע גמר

  • 1916 - מקום שני
  • 1917 - מקום שני
  • 1919 - מקום שלישי
  • 1920 - מקום שני
  • 1921 - מקום ראשון
  • 1922 - מקום רביעי
  • 1923 - מקום שני
  • 1924 - מקום שני
  • 1925 - מקום ראשון
  • 1926 - מקום שני
  • 1927 - מקום ראשון
  • 1929 - מקום ראשון
  • 1935 - מקום שני
  • 1937 - מקום ראשון
 
  • 1939 - פרשה
  • 1941 - מקום ראשון
  • 1942 - מקום שני
  • 1945 - מקום ראשון
  • 1946 - מקום ראשון
  • 1947 - מקום ראשון
  • 1949 - פרשה
  • 1953 - פרשה
  • 1955 - מקום ראשון
  • 1956 - מקום שלישי
  • 1957 - מקום ראשון
  • 1959 - מקום ראשון
  • 1959 - מקום שני
  • 1963 - מקום שלישי
 
  • 1967 - מקום שני
  • 1975 - סיבוב ראשון
  • 1979 - סיבוב ראשון
  • 1983 - סיבוב ראשון
  • 1987 - מקום רביעי
  • 1989 - מקום שלישי
  • 1991 - מקום ראשון
  • 1993 - מקום ראשון
  • 1995 - רבע גמר
  • 1997 - רבע גמר
  • 1999 - רבע גמר
  • 2001 - פרשה
  • 2004 - מקום שני
  • 2007 - מקום שני

[עריכה]הנבחרות הצעירות של ארגנטינה

לארגנטינה מספר נבחרות נוער, הנחשבות לטובות בעולם.

[עריכה]הנבחרת עד גיל 17

Postscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17

הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).

[עריכה]הנבחרת עד גיל 20

Postscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20

הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 4 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.

[עריכה]הנבחרת האולימפית

ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).

[עריכה]סטטיסטיקה

[עריכה]השחקנים עם מספר ההופעות הרב ביותר

נכון ל-28 ביוני 2010

#שםשניםמספר הופעותמספר שערים
1 חבייר זנטי 1994 - 2009 136 5
2 רוברטו אז'אלה 1994-2007 115 7
3 דייגו סימאונה 1988-2002 106 11
4 אוסקר רוג'רי 1983-1994 97 7
5 דייגו מראדונה 1977-1994 91 34
6 אריאל אורטגה 1993-2002 86 17
7 גבריאל בטיסטוטה 1991-2002 78 56
8 חואן פבלו סורין 1995 - 2006 76 12
9 אמריקו גאז'גו 1975-1982 73 3
10 חואן ורון 1996 - 73 9

[עריכה]השחקנים עם מספר השערים הרב ביותר

נכון ל-16 בספטמבר 2009

#שםשניםמספר הופעותמספר שערים
1 גבריאל בטיסטוטה 1991-2002 78 56
2 הרנן קרספו 1995 - 2007 65 36
3 דייגו מראדונה 1977-1994 91 34
4 לואיס ארטים 1961-1967 25 24
5 ליאופולדו לוקה 1975-1981 45 22
- דניאל פסארלה 1976-1986 70 22
7 חוזה סאנפיליפו 1956-1962 28 21
- הרמיניו מסאנטוניו 1935-1942 19 21
9 מריו קמפס 1973-1982 43 20
10 נורברטו מנדס 1945-1956 31 19
- חוסה מנואל מורנו 1936-1950 34 19
- רנה פונטוני 1942-1947 19 19

[עריכה]מאמני הנבחרת

#המאמןשניםמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםיחס שערים % הצלחה
1 אנחל ואסקז 1924-1925 12 5 7 0 8-18 70.83
2 חוסה מיז'אן 1927-1928 13 8 3 2 15-44 73.08
3 פרנסיסקו אולזאר 1929 2 0 1 1 2-1 25
4 אולזאר וחואן טרמוטולה 1929-1930 9 7 1 1 11-28 83.33
5 פליפה פסקוצ'י 1934 1 0 0 1 3-2 0
6 מנואל סיואנה 1935-1937 10 7 1 2 8-20 75
7 אנחל רוקה 1938-1939 4 3 0 1 6-11 75
8 גיז'רמו סטאבילה 1939-1958, 1960 127 85 21 21 145-323 75.2
9 קרלוס קלוסרו 1940 2 2 0 0 1-7 100
10 ספינטו, דלה טורה ובאריירו 1959 6 5 1 0 5-19 91.67
11 חוסה מורנו 1959 5 2 1 2 13-11 50
12 ויקטוריו ספינטו 1960-1961 10 5 3 2 12-23 65
13 חוסה ד'אמיקו 1961, 1963 4 2 0 2 6-12 50
14 חואן לורנזו 1962, 1966 11 4 4 3 10-9 54.55
15 נסטור רוסי 1962 1 1 0 0 1-3 100
16 ג'ים לופז 1962, 1967 7 5 1 1 4-14 78.57
17 הורסיו טורס 1963 8 4 1 3 17-20 56.25
18 חוסה מינז'ה 1964-1965, 1968 23 11 8 4 21-44 65.22
19 אוסבלדו זובלדיה 1965 1 0 1 0 1-1 50
20 כרמלו פראונה 1967 2 0 0 2 3-1 0
21 רנאטו צ'זאריני 1967-1968 5 1 1 3 8-5 30
22 הומברטו מאסצ'יו 1969 4 1 3 0 3-4 62.5
23 אדולפו פדרנרה 1969 4 1 1 2 6-4 37.5
24 חואן פיזוטי 1970-1972 23 10 8 5 28-35 60.87
25 אומר סיבורי 1972-1973 13 8 2 3 16-26 69.23
26 מיגל איגנומירייז'ו 1973 3 1 2 0 2-3 66.67
27 ולדיסלאו קאפ 1974 10 3 3 4 19-15 45
28 ססאר לואיס מנוטי 1974-1982 85 46 21 18 83-161 66.47
29 מיגל חוארז 1975 3 2 1 0 1-9 83.33
30 פדריקו סאקי 1979 1 0 1 0 2-2 50
31 קרלוס בילארדו 1983-1990 81 28 30 23 74-91 53.90
32 אלפיו באסילה 1991-1994 48 25 17 6 44-75 69.79
33 ריינלדו מרלו 1993 1 0 0 1 2-1 0
34 דניאל פסארלה 1994-1998 56 33 13 10 42-101 70.54
35 מרסלו בייאלסה 1998-2004 69 43 16 10 61-127 70.05
36 נלסון ויואס 1999 1 1 0 0 0-2 100
37 חוסה נסטור פקרמן 2004-2006 27 14 7 6 33-50 60.49
38 אלפיו באסילה 2006-2008 28 14 8 6 25-45 59.5
39 דייגו ארמנדו מראדונה 2008-2010            

מתבסס על נתונים מהאתר RSSSF

[עריכה]שחקנים מפורסמים

[עריכה]השנים המוקדמות

 

[עריכה]שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)

 

[עריכה]שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80

   

[עריכה]שנות ה-90

   

[עריכה]הדור הנוכחי

 

[עריכה]שיאים והישגים

  • הניצחון הגבוה ביותר - 0:12 מול נבחרת אקוודור במסגרת הקופה אמריקה 1942.
  • ההפסד הגבוה ביותר - 6:1 מול נבחרת צ'כוסלובקיה במסגרת הגביע העולמי 1958.
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד - 31 (18 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו). מה-19 בפברואר 1991 עד 8 באוגוסט 1993.
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון - 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים) מה 10 ביולי 1989 עד 8 במאי 1990.
  • רצף הניצחונות הארוך ביותר - 9. מה 29 בינואר 1941 עד 25 בינואר 1942.
  • רצף ההפסדים הארוך ביותר - 3.
  • ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב- 13 הופסידה ב- 19. יחס השערים עומד על 74:113.
  • גבריאל בטיסטוטה, מלך השערים של ארגנטינה בכל הזמנים, הוא הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 10 שערים. בטיסטוטה מחזיק גם בשיא מיוחד - השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
  • דייגו מראדונה הוא שיאן ההופעות של ארגנטינה במשחקי הגביע העולמי עם 21 הופעות. הוא גם הארגנטינאי היחיד ששיחק בארבעה מונדיאלים שונים.
  • הרנן קרספו הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 19 שערים.
  • חבייר זנטי מחזיק בשיא כפול - שיאן ההופעות בתולדות הנבחרת (123 משחקים) ושיאן ההופעות במשחקי מוקדמות הגביע העולמי (41 משחקים), הוא שבר בכך את שיאו של רוברטו אז'אלה שעמד על 115 הופעות במדי הנבחרת מתוכם 40 במסגרת מוקדמות הגביע העולמי.
  • במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
  • ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990 - 3 כרטיסים אדומים (ג'יוסטי, דזוטי ומונזון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
  • חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).

תוכן פוגע