דינוזאורים (שם מדעי: Dinosauria, מיוונית: דינוס - אימה, זאורוס - לטאה) היו על-סדרה של זוחלים או דמויי-זוחלים שהתקיימו בעידן המזוזואיקון. הדינוזאורים שאינם עופות‏[1] נכחדו על פי הערכת המדענים כ-66 מיליון שנים לפני זמננו, בסוף תור הקרטיקון, בהכחדת קרטיקון-שלישון. קבוצה אחת של דינוזאורים לא נכחדה - העופות - ואלה עדיין חיים כיום במגוון רב של מינים.

טירנוזאורוס רקס  

שם לועזי Tyrannosaurus Rex

משמעות השם : מלך הלטאות המפחיד

חי ביערות וביצות בצפון אמריקה

תקופה בה חי: לפני 65-70 מליוני שנים

גובה ומשקל בערך : 12 מטרים, כ-3 טון

מזון : דינוזאורים אחרים

מאפיינים מיוחדים : ראש גדול, שיניים רבות, ידיים קטנות מאד, כמעט מנוונות.

טי- רקס הוא כנראה הדינוזאור הפופולרי ביותר ומופיע בספרים, סרטים, סדרות טלויזיה ומשחקי מחשב.

הרבה מההשערות שהיו לגבי דינוזאור זה בעבר נבדקות ומתעדכנות בימים אלה. למשל קיימת מחלוקת בין פלאונטולוגים אם הוא היה צייד או אוכל נבלות. חלק מהמומחים חושבים שכנראה הוא לא היה זריז או חכם מספיק כדי לצוד דינוזאורים אחרים, וגם ידוע מתוך מבנה הגולגולת שלו שהיה לו חוש ריח מפותח מאד, תכונה שאופיינית לאוכלי נבלות כמו עיטים ונשרים ומסייעת להם באיתור פגרים – לכן המדענים חושבים שגם הטי רקס היה אוכל נבלות.

למרות מה שראינו בסרטים לא ידוע לנו באיזו מהירות נע טי–רקס, ויתכן שמהירותו היתה רק 15 קמ"ש, כלומר שנקבה רעבה (לא כמו שרואים בסרט פארק היורה) לא היתה יכולה להשיג ילד שרוכב על אופניים.  תרופודים אחרים כמו אורניתומימוס יכלו לנוע במהירות של 75- 80 קמ"ש. תמיכה נוספת להשערה לגבי איטיותו היא שבגלל שמשקלו היה יכול להגיע עד 10 טון כנראה שמהירות הריצה שלו היתה מוגבלת.

השערה מהזמן האחרון היא שטי רקס סבל מטריכומונזיס. זו מחלה טפילית שיש גם לציפורים בימינו, ולכן משערים שטי רקסים צעירים היו מכוסים בנוצות או פלומה כשבקעו מהביצים.

עוד כמה עובדות על טי-רקס:

  1. הוא חלק ממשפחה שנקראת טירנוזאורים, שחיו בתקופת הקרטיקון. כולם עמדו על שתי רגליים ולכולם היה מבנה גוף דומה, זרועות זעירות וראשים גדולים עם שיניים חדות. 
  2. לשלד השלם ביותר של טי רקס שנמצא קוראים סו (על שם מי שגילתה אותו – סו הנדריקסון). אפשר לראות אותו במוזיאון הטבע ע"ש פילד בשיקגו. המוזיאון קנה את השלד תמורת 8 מליון דולר.
  3. הנשיכה שלו היתה מאד חזקה (פי 2 מתנין, פי 20 מאשר נשיכה של אדם) ויתכן שיכלה לחדור שריון של אנקילוזאורוס.
  4. הפה שלו היה מאד מסריח כי היו לו שאריות של בשר רקוב בין השיניים. יכול להיות שהוא נשך את טרפו והרעיל אותו באמצעות החיידקים שהיו לו בפה, ואז עקב אחרי הטרף וחיכה שהוא ימות מזיהום.
  5. נקבות טי רקס היו יותר גדולות מהזכרים בכמה מאות קילוגרמים.
  6. לא יודעים למה הזרועות שלו היו כה קצרות. אולי הוא נעזר בהן להתרומם משכיבה על האדמה, אולי כדי לתפוס טרף ואולי הן היו לא שימושיות והיו נעלמות לגמרי באבולוציה אם הדינוזאורים לא היו נכחדים.
  7. הוא חי בערך 30 שנה, ומת מזיקנה, מחלה או רעב 

היו דינוזאורים שחיו לפני 70 מליון שנים באיזורי הקוטב ונשארו שם גם בחורפים החשוכים והקפואים ולא נדדו דרומה.

מאובנים של אדמונטוזאורוס (אוכל צמחים בעל מקור דמוי ברווז) ופכירינוזאורוס בעל קרניים נמצאו במדרון הצפוני באלסקה. המאובנים השתמרו בתוך מצבור משקעים שנוצר בזמן שיטפון. שיטפונות כאלה מתרחשים באלסקה בזמן הפשרת שלגי החורף גם בימינו, וגם כיום נלכדים ומתים בהם בעלי חיים – בעיקר צעירים. לו היו הדינוזאורים נודדים דרומה הם לא היו נמצאים באלסקה בזמן הפשרת השלגים אלא חוזרים מאוחר יותר.

 המדענים בדקו את מבנה העצם של האדמונטוזאורים. הם גילו שינויים בקצב הגדילה שלהם במשך החיים (כמו שבודקים טבעות של עץ), שקשורים לעונות השנה ולזמינות מזון. ידוע שגדילה איטית מתרחשת כאשר יש מחסור במזון – כלומר בחורף.

במאובנים של דינוזאורים בעלי מקור שנמצאו במקומות אחרים לא היו שינויים כאלה. 

 ברכיוזאורוס

  שם לועזי Brachiosaurus

 משמעות השם : לטאת היד

 גר ביערות ואגמים באירופה , צפון אפריקה וצפון אמריקה

 תקופה בה חי: לפני 150 מליוני שנים

 גובה ומשקל בערך :25 מטר,  50 טון

 מזון : צמחים

 מאפיינים מיוחדים : צואר אורך במיוחד, ראש קטן, רגליים קדמיות ארוכות יותר מהאחוריות.

 עוד על ברכיוזאורוס :

 אחד הדינוזאורים הפופולריים ביותר, ונחשב גם לדינוזאור הגדול ביותר עד שהתגלו הסאורופודים הגדולים יותר – ארגנטינוזאור וזאורופוסיידון.

 פרט לגודלו העצום החלק הבולט ביותר בברכיוזאור הוא הצוואר הארוך שלו (בפרט מבוגר באורך של כ10מטרים). רוב הפלאונטולוגים חושבים שסגנון החיים שלו היה כמו של ג'ירפות בימינו – כירסום עלים מצמרות העצים, אבל יש מחלוקת לגבי האם הלב שלו היה מספיק חזק לשאוב דם לגובה כה רב. תיאוריה אחרת היא שהברכיוזאורוס מתח את צוארו במקביל לאדמה ואכל כמו צינור של שואב אבק, והשתמש בזנב הארוך שלו למשקל נגד.

 בעבר חשבו שהנחיריים של הברכיוזאורוס היו בחלק העליון של ראשו, היום יודעים שכנראה הם היו בקצה חוטמו, כמו ביצורי יבשה אחרים.

 פעם גם חשבו הפלאונטולוגים שברכיוזאור חי מתחת למים בגלל משקלו העצום, טייל על קרקעית של אגמים, והוציא החוצה רק את הראש כדי לנשום, זו השערה שהופרכה בינתיים (הופרכה – הוכיחו שהיא לא נכונה).

 עוד כמה עובדות על ברכיוזאורוס:

 1.      פלאונטולוגים הצליחו לזהות בודאות רק גולגולת אחת של ברכיוזאורוס. זה בגלל שהגולגלות היו בקושי מחוברות לגוף ולכן לא נשארו קרובות אליו לאחר המות.

 2.      לא ידוע איך הזאורפודים ויסתו את חום גופם. בגלל שהם היו גדולים לקח להם הרבה זמן להתחמם ולהתחיל לנוע וגם הרבה זמן להתקרר.

 3.      ברכיוזאור חי בערך עד גיל 100. ככל שחיה היא גדולה ואיטית יותר היא יכולה לחיות יותר זמן כי טורפים לא יכלו לצוד ברכיוזאור מעל לגודל מסויים. הברכיוזאורים הבוגרים כנראה הגנו על הצעירים מפני טורפים. 

 4.      סאורופודים גדולים ממנו היו הטיטנוזאורוס, הארגנטינוזאורוס והסיסמוזאורוס.

 5.      נקרא "לטאת היד" בגלל הרגליים הקדמיות שלו שהיו ארוכות יותר מרגליו האחוריות.

 6.      המזון שלו היה ציקדות, גינגקו וצמחים פרימיטיביים אחרים. בתקופת היורה לא היו עדיין עשבים.

 

דיפלודוקוס

שם לועזי  Diplodocus

משמעות השם : "קורה כפולה" על שם שתי עצמות שהיו מתחת לזנבו.

גר ב  : מישורים בצפון אמריקה

תקופה בה חי: לפני 145-155 מליוני שנים

גובה ומשקל בערך : 45 מטר, 25-50  טון

מזון : עלים

מאפיינים מיוחדים : צואר ארוך, גוף עבה, שיניים ארוכות ודקות.

תיאור כללי שלו הוא "דק בצד אחד, הרבה הרבה הרבה יותר עבה באמצע ואז דק שוב בצד השני " (מתוך מערכון של מונטי פייתון). לגבי המידות האמיתיות של דיפלודוקוס קיימים חילוקי דיעות – בוגרים יכלו להגיע עד לאורך של 45 מטרים אבל מכיוון שהצוואר והזנב הם עיקר האורך הם שקלו רק 25 טון.

הדיפלודוקוס הוא דוגמה מייצגת של דינוזאור ממשפחת הזאורופודים, ונמצאו מאובנים רבים שלו, יותר מכל הזאורופודים האחרים. לכן גם הוא נחקר בצורה המעמיקה ביותר.לפי צורת השיניים שלו כנראה הוא משך וקילף את העלים מענפי עצים ובלע אותם בלי ללעוס. הוא אכל כך כל יום במשך כל היום, מכיוון שהיה צריך כמויות גדולות של מזון.

עדיין לא ידוע אם הדיפלודוקוס הלך זקוף וזלל את צמרות העצים או שהצוואר שלו היה מקביל לאדמה, ואז הוא היה יכול להזיז את הצואר מצד לצד ולאכול עלים מענפים נמוכים ושיחים כמו שואב אבק.

עוד כמה עובדות על דיפלודוקוס:

1.      רוב העתקי השלדים של דיפלודוקוס שיש במוזיאונים היו מתנה מאנדרו קרנגי שתרם אותם למוזיאונים באירופה.

2.      אפשר לראות העתק של שלד דיפלודוקוס במוזיאון הטבע בלונדון, בארגנטינה ובמקומות רבים אחרים.

3.      יתכן שהסיסמוזאורוס הוא סוג של דיפלודוקוס גדול במיוחד.

4.      דיפלודוקוס לא היה דינוזואור חכם במיוחד – היה לו מוח מאד קטן.

5.      בצואר היו לו 15 חוליות ארוכות, ובזנב שלו היו 80 חוליות. יתכן שהוא השתמש בזנב הארוך והגמיש שלו להגנה.

6.      הוא הדינוזאור הארוך ביותר – באורך של יותר מ 4 אוטובוסים.

7.      הרגלים האחוריות שלו ארוכות יותר מרגליו הקדמיות.

ספינוזאורוס

שם לועזי  Spinosaurus

משמעות השם : לטאה עם שידרה

גר בביצות בצפון אפריקה

תקופה בה חי: לפני 95 מליוני שנים

גובה ומשקל בערך : 15 מטר,  7 טון

מזון : בשר ודגים

מאפיינים מיוחדים : חוליות ארוכות ובולטון שעליהן "מפרש" של עור.

ללא המפרש שעל גבו היה הספינוזאור דומה לתרופודים גדולים אחרים ששוטטו בביצות. המפרש היה עשוי מעור בצורת סנפיר, מתוח על מחטי עצם שבלטו מחוליות עמוד השדרה של הספינוזאורוס. המחטים הגיעו עד לאורך של מטר וחצי.

כנראה שהמפרש שימש למטרות של ויסות חום הגוף של הספינוזאור (כמו אוזני הפילים האפריקאיים היום). בנוסף יכול להיות שלזכרים היו מפרשים גדולים ואולי צבעוניים על מנת למשוך אליהם יותר נקבות.

מדענים היום מאמינים  שהספינוזאורוס הוא הטורף הגדול ביותר שחי (גדול יותר מהטי-רקס בכמה טונות). שני הדינוזאורים האלה לא חיו באותו מקום וגם לא באותו זמן. גם הוא עמד רוב הזמן על 2 רגליו האחוריות.

עוד כמה עובדות על ספינוזאורוס:

1.השלד המקורי של הספינוזאורוס שנמצא במצרים נהרס בהפצצה של בעלות הברית על מינכן בשנת 1944, וכל המחקר עליו נעשה על העתקים מגבס של המאובן המקורי.

2. הגולגולת שלו ארוכה וצרה במיוחד – דומה קצת לגולגולת של קרוקודיל, עם שיניים קצרות וחדות. צורת הגולגולת יחד עם העובדה שחי באיזורי ביצות וחוף מחזקת את ההשערה שהוא צד דגים מתוך המים בנוסף לציד בעלי חיים יבשתיים.

3. ספינוזאור הופיע בחלק 3 של הסרט פארק היורה, בו הוא נלחם בטי-רקס ומנצח אותו.

4. בגלל היכולת שלו ללכת על 2 וגם על 4 (רגליו הקדמיות דומות באורכן לאחוריות) והדגים שמהם נזון הוא דומה מבחינת תפקידו במערכת האקולוגית לדב גריזלי.

5. היו דינוזאורים נוספים שהיה להם מפרש, למשל דימטרודון, אורנוזאורוס והדרוזאורוס.

סטגוזאורוס

שם לועזי Stegosaurus

משמעות השם : לטאת גג

גר ביערות במערב צפון אמריקה

תקופה בה חי: לפני 150 מליוני שנים

גובה ומשקל בערך :6  מטר,  4 טון

מזון : צמחים

מאפיינים מיוחדים : 2 שורות של לוחות עצם בולטים מהגב, זנב עם חודים בולטים, ראש קטן במיוחד.

הסטגוזאורוס היה אוכל עשב גדול ואיטי שהייחוד שלו הוא לוחות העצם שבלטו מגבו. לא ידוע בבירור למה שימשו הלוחות – יתכן שהם נועדו למטרות הגנה מפני טורפים ששוטטו ביערות צפון אמריקה כמו הטי-רקס, או לפיזור חום מגופו של הסטגוזאורוס, או לחיזור אחרי נקבות.

פרט ללוחות שעל גבו הסטגוזאור היה מיוחד גם בגלל שמוחו היה קטן במיוחד (בגודל של אגוז). עובדה זו גרמה לאחד הפלאונטולוגים לשער שאולי היה לו מוח נוסף בחלק האחורי של הגוף (באזור הישבן… ).

הסטגוזאורוס היה אחד מהדינוזאורים הראשונים שהתגלו בשנת 1877, ולכן חשבו אז שכל הדינוזאורים הם בעלי מוח קטן. בזמן האחרון משערים המדענים שלפחות חלק מהדינוזאורים (הסטגוזאורוס לא ביניהם) היו יחסית חכמים.

עוד על סטגוזאורוס :

1.      לא ידוע איך היו הלוחות מסודרים על גב הסטגוזאורוס. כנראה שהם היו מסודרים בשתי שורות מקבילות עם חוד כלפי מעלה.

2.      סוגים של סטגוזאורים חיו בכל העולם.

3.      פעם חשבו שהסטגוזאורוס הלך על שתיים. היום יש חלק מהפליאונטולוגים שחושבים שמדי פעם הוא התרומם על 2 רגליו האחוריות.

4.      סטגוזאורוס אכל אבנים מדי פעם. הוא בלע את האבנים (כמו דינוזאורים צמחוניים אחרים ) כדי למעוך ולרסק את החומר הצמחי בתוך הקיבה שלו.

5.      סטגוזאורוס הוא הדינוזאור הרשמי של מדינת קולורדו.

6.      לפי צורת השיניים שלו משערים המומחים שלסטגוזאורוס היו לחיים. הלחיים איפשרו לו ללעוס את מזונו וכן לאגור יותר מזון בפיו.

7.      הוא קרוב משפחה של האנקילוזאורוס.

טריסרטופס

שם לועזי  Triceratops

משמעות השם : פנים עם שלוש קרניים

גר ביערות בצפון אמריקה

תקופה בה חי: לפני 70 מליוני שנים

גובה ומשקל בערך : 9 מטר, 5  טון

מזון : צמחים

מאפיינים מיוחדים : 3  קרניים – 2 גדולות ואחת קטנה על הפנים, צוארון עשוי מעצם

הרבה ילדים מכירים צעצועי פלסטיק בצורת טריסרטופס. הוא מופיע בהרבה סרטים וגם בסרט פארק היורה. למרות מראהו המפחיד הטריסרטופס ניזון מצמחים בלבד.

הוא אחד הדינוזאורים שחיו אחרונים מבני משפחתו – הסרטופסים – והתקיים עד פגיעת המטאור שהכחידה את הדינוזאורים.

אחת הסיבות לכך שהטריסרטופס (ומשפחת הטופסים כולה) ידוע כל כך היא שהגולגולת שלו התאבנה בקלות, ולעיתים קרובות בשלמותה. גולגלות שלמות של טריסרטופס נמכרות במכירות פומביות בעולם בסכומים של מליוני דולרים. אפשר לראות גולגולת של טריסרטופס במוזיאון המדע בבוסטון.

לא ידוע למה שימשו הקרניים. יתכן שלאחד או יותר מהצרכים הבאים :

א. לצרכי תצוגה בזמן חיזור (ככל שהקרניים גדולות וחדות יותר הזכר היה יכול למשוך יותר נקבות). הגולגולת והקרניים של הזכרים היו יותר גדולים משל הנקבות.

ב. הגנה מפני טורפים גדולים כמו הטי-רקס.

ג. במחקר מהזמן האחרון פוענחו חבלות שיש בשלדים של טריסרטופס והתגלה שהרבה מהן הן תוצאה של פגיעה מקרני טריסרטופס – כנראה שהיו קרבות בין טריסרטופסים לצורך הגנה על טריטוריה או מיקום במדרג של העדר.

עוד כמה עובדות על טריסרטופס :

  1. היה שייך למשפחת הסרטופסים ("בעלי פנים עם קרנים") שהיו מאד נפוצים בתקופת הקרטיקון העליון.
  2. בגיל מסויים טריסרטופסים מופיעים כטורוזאורוסים – מבנה הגולגולת שלהם משתנה בשלבים שונים של חייהם. טורוזאורוס הוא טריסרטופס בוגר מאד. השוני בגולגולת כל כך גדול עד שחשבו בהתחלה שמדובר בשני מינים שונים.
  3. היו לו רק 2 קרניים, הקרן השלישית שהיתה לו על האף היתה עשויה מחומר אחר.
  4. הטריסרטופס היה המאכל האהוב על הטי-רקס – הם חיו באותה סביבה ובאותו זמן. לא יודעים איך הצליח הטי-רקס להתגבר על הקרניים החדות של הטריסרטופס ולצוד אותו.
  5. הגולגולת של הטריסרטופס היתה באורך של שליש מגופו (כ 3 מטרים). לחברים אחרים של משפחת הסרטופסים היו גולגלות יותר גדולות ביחס לאורך גופם וגם יותר מורכבות.

 

אנקילוזאורוס (שם מדעי: Ankylosaurus) הוא סוג של דינוזאור במשפחת אנקילוזאוריים - הדינוזאורים המשוריינים. בסוג זה יש מין טקסונומי יחיד: אנקילוזאורוס מגניבנטריס - Ankylosaurus magniventris.

האנקילוזאורוס היה מכוסה במעטפת שריון עצם וקשקשים גרמים בתוספת דוקרנים קרניים שהגנו על גבו. זנבו הכיל שתי בליטות עצם כבדות ואף דוקרנים שהפכו אותו לאלה אפקטיבית וכלי נשק כנגד טורפים עם כמה סימני אנלוגיה לגליפטודון. למרות מעטה השריון המרשים הזה, לאנקילוזאורוס היו גם נקודות תורפה. בטנו, לדוגמה, חסרה מעטה שריון ומשום כך נותרה חשופה לחלוטין לתקיפות.

אנקילוזאורוס ידוע כאחד המינים הגדולים ביותר של דינוזאורים משוריינים. גודלו של האנקילוזאורוס היה כפיל אפריקני בוגר (אם כי נמוך יותר). הוא שקל כ-6 טון‏[1] והערכות של אורכו נעו בין כ-6 מטרים עד ל-9 מטרים.‏[2] רוחבו היה 1.8 מטר וגובהו היה נמוך יחסית: רק 1.7 מטר.‏[3] רגליו היו קצרות למדי וכל מבנה הגוף השטוח שלו נועד בשביל להגן על בטנו החשופה ולאפשר לו להיצמד אל הקרקע, כאשר רק גבו המשוריין וזנבו הקטלני בולטים. הגולגולת שלו הייתה קטנה ועבה, ומוחו היה קטן יחסית.

האנקילוזאורוס חי כ-66 מיליון שנה לפני זמננו, בשלהי תקופת הקרטיקון ועד להכחדת קרטיקון-שלישון. הוא חי באמריקה הצפונית והיה אוכל צמחים. מאובנים שלו נמצאו בעיקר בתצורת לאנס שבויומינג ותצורת הל קריק (הידועה כעשירה במאובני דינוזאורים) שבמונטנה, ארצות הברית. הוא חלק את השטח עם אוכלי צמחים רבים, כאשר הנפוצים שבהם היו הטריצרטופס ואדמונטוזאורוס, אך גם עם טורפים כגון הטירנוזאורוס רקס. מאובני האנקילוזאורוס הם יחסית נדירים.

 

תוכן פוגע