דיינוסוכוס (שם מדעיDeinosuchus) הוא סוג של תנינאי שחי 80-73 מיליון שנה לפני זמננו בגיל הקמפן בתקופת הקרקטיקון העליון באמריקה הצפונית. מבחינה טקסונומית הוא קרוב לאליגטור ונחשב לאחד התנינאים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם. הדיינוסוכוס היה טורף-על אופורטוניסטי. בנוסף לדגים וצבי ים, טרף גם דינוזאורים גדולים שהתקרבו לחופים של נהרות ומקווי מים אחרים. פירוש שמו ביוונית עתיקה הוא "תנין נורא" (δεινός (דיינוס) - נורא, σουχος (סוכוס) - תנין).

השרידים הראשונים של הדיינוסוכוס נתגלו בצפון קרוליינה שבארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-19, אך הוא תואר וסווג טקסונומית רק ב-1909. שרידים נוספים נתגלו בשנות ה-40 של המאה ה-20, ומאוחר יותר שימשו לשחזור (לא מדויק) של גולגולתו שהוצג במוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע. לא הכל ידוע עדיין על הדיינוסוכוס, אך ממצאים חדשים שנתגלו בשנים האחרונות יכולים לשפוך אור על טורף ענק זה.

הדיינוסוכוס היה דומה למדי לאליגטורים של היום, למעט גודלו העצום. אורכו הוערך בין 10 ל-15 מטר, כאשר הערך המקובל כיום הוא כ-12 מטר, והוא שקל כ-8.5 טון. עוצמת הנשיכה של הדיינוסוכוס הוערכה ב-102,000 ניוטון - יותר מכל בעל חיים שחי אי-פעם ביבשה, ואף יותר מהטירנוזאורוס רקס, שידוע בנשיכתו החזקה המסוגלת אף לשבור עצמות.‏[1] התנינאים של היום, ובפרט התניניים והאליגטוריים, קטנים בהרבה: לשם השוואה, אורכו של התנין הגדול ביותר החי היום, תנין הים, הוא 7 מטר לכל היותר, ומשקלו כ-2 טון לכל היותר.

 

מאובנים של דיינוסוכוס נמצאו בארצות הברית במדינות טקססמונטנה וכן בחוף המזרחי (למשל בג'ורג'יה וקרוליינה הצפונית). מאובנים שלו נמצאו גם בצפוןמקסיקו. הוא חי משני הצדדים של הים הפנימי המערבי שחצה את אמריקה הצפונית באותה תקופה. הוא הגיע לשיא גודלו בבית הגידול המערבי, אך היה נפוץ יותר במזרח ארצות הברית. במשך שנים היו פלאונטולוגים חלוקים בשאלה האם שתי האוכלוסיות מייצגות מינים טקסונומיים שונים, אך תגליות חדשות מ-2010 הראו ששתי האוכלוסיות הן אכן של מינים שונים של דיינוסוכוס.

 
תוכן פוגע