כי גרביל זה דבר חמוד

חלק 2 בסיפורו של בובי:
בובי שמע קולות מן המחסן של החנות והבחין באמו, בימבה.
הוא ניגש אליה ולפני שהספיק לדבר אמו של בובי אמרה לו:"אתה נטשת אותי, בני, לך
למשפחה שלך, משפחת לנבצקי, אתה אוהב אותם יותר ממני." בובי עזב את אמו ודמעות זלגו על פניו שוב.. מה קרה לאמו? מדוע היא כועסת? בובי לא הבין דבר... אמו של בובי, בימבה רצה אליו לפתע ואמרה לו:"מה קרה לך?! אתה האמנת לזה?! צחקתי איתך..."  בובי ואמו שוב התאחדו ואמו של בובי שרה לו שיר ערש כפי שעשתה כאשר בובי היה גור קטנטן. בובי היה מאושר... בובי התחבא במחסן החנות כדי שלא יחזירו אותו שוב לכלוב הנורא... וכשירד הלילה, היה בובי לוקח את המפתחות לכלוב שהמוכרים השאירו בחנות ומבקר את אמו. במחסן היה אוכל ומשחקים לגרבילים ובובי שמח על הרעיון הזה.          
 משפחת לנבצקי עדיין דאגה לבובי...
יום אחד, אחד המוכרים הבחין בבובי ונעל אותו יחד עם אמו בכלוב הצפוף.. את כל אחיו של בובי קנו כבר, נארו רק בובי ואמו, בימבה... החיים בכלוב היו נוראיים ובובי נקלע בכלוב למשך כמה חודשים...

המשך יבוא... 

תוכן פוגע