שמורת עין - גדי היא ללא ספק מהיפות ומהחשובות שבשמורות הטבע בארצנו. שני נחלי איתן עוברים בשמורה: נחל דוד בצפונה ונחל ערוגות בדרומה. ארבעה מעיינות מתוקים נובעים בה: עין דוד בנחל דוד; עין ערוגות בנחל ערוגות; מעיין שולמית ומעיין עין - גדי במדרונות שבין הנחלים.


צירוף המיקום הגיאוגרפי בבקע ים המלח, הנוף המצוקי ומקורות המים המתוקים, מאפשרים למגוון גדול של צמחים ובעלי חיים, האופייניים לאזורים גיאוגרפיים שונים לחיות אלה בצד אלה. צמחים טרופיים אוהבי מים וחום כגון שיטה, שיזף, תפוח סדום ואחרים גדלים לצד צמחי מדבר המותאמים לתנאי חום ויובש. בנוסף לצמחים הטרופיים והמדבריים, בולטת בשפעתה צמחיית הנחלים: קנה, עב-קנה, סוף ואחרים. קירות ומצוקים לחים מעוטרים בטחבים ובשרכים כשערות שולמית.

ייחודה של השמורה בעין - גדי מתבטא גם במספר העופות, הזוחלים, החרקיםוהיונקים הרב. מבין היונקים ניתן לפגוש בעיקר בעדרי היעלים ובשפנים, בהם ניתן לצפות גם מטווח קצר, תוך כדי טיול בשביליה. גם עקבותיהם של היונקים פעילי הלילה כמו שועלים, זאבים, צבועים ואף נמר נראות לעיתים.

מקורות המים משכו אליהם גם את האדם. בתחומי הנווה שרידים ארכיאולוגיים רבים הכוללים מקדש מן התקופה הכלקוליתית, - 5000 שנה לפני זמננו. על פי הממצאים הארכיאולוגיים התקיים בעין - גדי ישוב יהודי ברציפות למעלה מ- 1200 שנה, החל מן המאה השביעית לפני הספירה ועד לחורבנו בסוף המאה השישית לספירה. ישוב זה ניצל את מי המעיינות לחקלאות שלחין. ברחבי הנווה מוצאים שרידים רבים של מערכות השקייה קדומות, הכוללות מדרגות לעיבוד חקלאי, בריכות אגירה וקטעי אמות מים חצובות ובנויות.
עין - גדי של אז השתבחה בגידול תמרים ובגידול צמח אפרסמון ממנו הפיקו את הבושם היקר והאיכותי של אותם ימים. ביישוב הוקם במאה השלישית לספירה בית כנסת . מומלץ מאד לבקר בו ולהנות מרצפת הפסיפס הצבעונית.

 

תוכן פוגע