ספר שכתבתי 1:מורד השעירים

לחצו פה והוסיפו את האתר שלי ל

פעם אחת לפני שנים רבות, טוב בעצם ככה מתחיל כל סיפור, אז אולי נתחיל אחרת? אם אתם רוצים, אתחיל אחרת: מעבר לאגם ומעבר להר ישנו  מורד, מורד השעירים. למה קוראים לו כך? פשוט מאוד!!! בגלל שכל תושבי המורד שעירים מכף רגל ועד ראש.

ובכן אספר לכם עוד משהו: בכל שנה עורכים התושבים תחרות הם מתחרים
נגד העיר תל-תלתלים  

מי יהיה השולט השנה (תבינו בגלל ששני ההרים קרובים מאוד יש באפשרותם לבחור שליט שישלוט שנה על שני ההרים)יש 3 תחרויות שבהם: תחרות *ניזונים תחרות החלקה ותחרות *חמה!!!!

 

 

*ניזון=אוכל+שותה *חמה=שמש

 

 

 

 


 

בתחרות ניזונים בודקים מי אוכל הכי הרבה

שערות. באזור הזה של העולם זה נחשב טעים (לדעתי זה מעדן). בתחרות החלקה צריך להכין

מחלקיים מהשערות שלך, נכון שזה נשמע קשה?) 

דוקא לתושבי המורד זה לא קשה. בתחרות החמה, התושבים צריכים להביא איתם מהבית זכוכית מגדלת, הם עומדים עם זכוכית המגדלת שעות, ומחכים ששערה אחת תישרף.  הזוכה בתחרות משנה שעברה היה שעירי השעיר, שראשו היה מלא בשערות חלקות שהגיעו עד הרצפה.  כל גופו היה שעיר ולכן נחשב למכובד.

 

בבוקר התחרות של אותה שנה, התעורר שעירי ולהפתעתו גילה שיש לו קרחת!!! הוא נבהל כל-כך "טוב" חשב בליבו "כנראה השערות שלי הפכו ללבנות, ולכן אני לא רואה אותם", "אם כך, אסרק את שערי, אשים ג'ל ואצא לתחרות, בטח אזכה שוב!"

הוא עבר במראה, הסתכל בבבואתו וגילה שהשערות אינם לבנות, יש לו קרחת!!!!!!

  

מה אעשה?....לאחר מחשבה החליט שעירי לשים פאה שעשויה משערות שאסף בעבר (נהוג לאסוף שיער למקרה חמור של נשירת שערות).

 

הוא חיפש במחסן שעות...."איזה יופי" אמר כשמצא את פאתו "מצאתי אותה, היא אמנם קצת בלויה ולכן אשים כובע ולא יראו את האסון".....

אספר לכם עוד משהו: כל מי שהיה מנהיג בשנה שעברה צריך לנאום בתחרות.

בדרך תפס שעירי מונית שעירה וביקש להגיע למקום התחרות (כיכר העיר) במלוא המהירות.

הוא הגיע למקום התחרות כמה דקות לפני הנאום. וראה ילד אסוף בקוקיה ארוכה מאוד (קוקו בלוף, כי לא היה לו מקום בקוקיה) מסתכל על שעירי במבט מוזר. "שעירי" אמר הילד "מה עשית לשיער שלך"?, "כלום" אמר שעירי. הילד כמעט התפוצץ מצחוק, הוא התגלגל על הרצפה, ולא יכול היה לעצור. שעירי הוציא בדאגה את המראה שלו, אבל לפני זה שאל את הילד איך קוראים לו. הילד ענה קוראים לי "שעירון". שעירי הסתכל במראה וראה קרחת קטנה מציצה.

שעירי אמר שזה קישוט אולם שעירון התווכח וביקש לגעת "זה נראה לי נעים" הם התווכחו ופתאום קראו לשעירי ברמקול לעלות לבמה. שעירי התחיל לנאום, הוא דיבר על העם ועל כמה טוב להיות שעיר ופתאום התחילה רוח והכובע והפאה עפו להם במשב הרוח. כולם ראו שהוא קירח! שעירי מיהר להגיד "זו מחלת סרטן (בגלל שבמחלה הזאת נושרות  השערות), אני אבריא

ממנה" אחת מהתושבות ששמה גילי שעירילי צעקה: הי לא יכול להיות שאתה חולה, אחרת לא היית בא לנאום" ושעיר זקן אחד צעק: "היא צודקת!!" ושעיר אחד שמן אמר : "הוא סתם קרח גרשו אותו מהעיר!!!"

ואזיי כל התושבים אמרו במקהלה: "גרשו אותו!!!!!"

שעירי שעכשיו הוא כבר לא כל-כך שעיר ברח לביתו הוא הלך לישון ולילו היה כמו אלף חלומות רעים יחד. 

הוא התעורר בבוקר וראה ששעירון תקוע בכלוב שאירגנו תל תלתלים. היה אפשר לפתוח את דלת הכלוב אבל השומר שעמד מחוץ לכלוב הדליק אש והאש שרפה את שערו של שעירון אט אט. שעירי מיהר לעזור לשעירון, הוא נכנס לכלוב מהר, בלי שהשומר ראה, כיוון את הראש שלו לאש והאש החליקה על קרחתו ופגעה בשומר!

"תודה" אמר שעירון "הצלת אותי" המשיך להחמיא שעירון לשעירי "זה בזכות הקרחת שלי" אמר שעירי, מתרגש כולו.

שעירי המשיך לעזור לכל תושבי המורד, ותושבי המורד החליטו שכדאי להשאיר אותו. הם הבינו שלא משנה המראה החיצוני אלא משנה המראה הפנימי. כמו שאומרים בכל סיפור "סוף טוב, הכל טוב"

שעירון גדל, ניצח בתחרות והפך לראש העיר אבל לא שכח את שעירי שנשאר קירח וחי במורד השעירים עד עצם היום הזה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הסוף

תוכן פוגע