שלום אני גל !!!

אני מקווה שתהנו מהדף שלי

אני טוב במחשב ועם אן מחשב יש מוות זה מה שאני חושב יש שיר שאני הואב ויש

בו אוכל !!!!

WANNA GO !!!!!

 

 

הדינוזאורים היו בעלי חיים יבשתיים, בעלי מאפיינים המזכירים זוחלים. כולם היו, ככל הנראה, מטילי ביצים.

עם גילויים הייתה סברה כי היו בעלי דם קר. תהיות באשר לאופן שבו יצורים כה גדולים הצליחו להתנועע ביעילות ביבשה, ללא חילוף חומרים גבוה (הבא בד בבד עם, אנדותרמיה, דם חם) הביאו לערעור של סברה זו בפרט לאור עבודתו של רוברט בקר בשנות ה-80 של המאה ה-20. בשנת 2000 נטען כי נמצאו ראיות לקיום לב בעל מבנה ארבעה חדרים בדינוזאור‏‏[1] (מבנה לבם של בעלי דם חם כיום: יונקים ועופות), אולם טענה זו שנויה במחלוקת‏‏[2]. כמו כן, הטענה השלטת כיום היא שהעופות הם צאצאיהם הישירים של הדינוזאורים, או אף יכולים להיחשב לדינוזאורים בעצמם.

הדינוזאורים תפסו גומחות אקולוגיות רבות על פני כדור הארץ, במשך כ-150 מיליוני שנים. הדינוזאורים הראשונים התקיימו , על פי רב המקורות , כבר לפני כ-230 מיליוני שנים, באמצע תקופת הטריאס. יחסו 3 מינים לגיל זה , אאורפטור שעל פי מגלהו פול סרנו היה הקדום ביותר. שנים אחרים שיש מי שיחס להם גיל 230 מיליון שנה היו הררסאורוס ומין ששרץ במדגסקר. ב27 בדצמבר 1994 דווח על גילוי דינוסאור בפורטוגאל שיוחס לו גיל של 240 מיליון שנה ועוד מקור אינטרנטי מאוחר הזכיר גיל של 240 מיליון שנה. הראשונים שביניהם היו קטנים וזריזים ונעו על רגליהם האחוריות, בדומה לעופות קרקע של ימינו. רק כעבור מיליוני שנים הופיעו גם דינוזאורים שהלכו על ארבע גפיים. עם הזמן הם אכלסו את כל הסביבות היבשתיות: יערות, מדבריות, ערבות, הרים וכו'. תוך כדי כך הם עברו אבולוציה שאיפשרה להם להסתגל לסביבות השונות וגרמה להבדלים חיצוניים והתנהגותיים משמעותיים בין המינים. חלק מן הטורפים הקטנים שהיו מראשוני הדינוזאורים, התפתחו אט-אט לצמחוניים ענקיים השונים מאוד במראם מאבותיהם הולכי השתיים. נראה שעצמותיהם היו חלולות וברגליהם היו שלוש אצבעות קדמיות ואצבע אחת אחורית. זנבם היה בדרך כלל חזק וכבד וסייע להולכים על שתיים בהשגת שיווי משקל בעת תנועה. לאלה היו גפיים אחוריות הגדולות בהרבה מאשר גפיהם הקדמיות והם נעזרו בידיהם כדי לאחוז בטרף או לעקור צמחים ממקומם.

עובר מאובן של דינוזאור בתוך ביצה
איור המשווה בין הדינוזאורים הארוכים ביותר
שלד מאובן של טריצרטופס - אחד הדינוזאורים הידועים ביותר. הטריצרטופס היה בעל אגף דמוי עוף וחי בעדרים גדולים בשלהי הקרטיקון.

מבחינה טקסונומית שייכים הדינוזאורים לשתי סדרות נפרדות:

בעלי אגן הלטאה התחלקו לשתי קבוצות:

בעלי אגן העוף התחלקו לשלוש קבוצות:

  • צרפודה (Cerapoda)- היו צמחוניים בינוניים וקטנים (1-8 מטרים לאורך). נראה שכולם היו מסוגלים ללכת על רגליהם האחוריות, אם כי הגדולים שביניהם, נהגו ללכת רוב זמנם על ארבע (כמו הקנגורו האדום של ימינו). מין מפורסם הוא האיגואנודון.
  • מרגינוצפליה (Marginocephalia)- היו צמחוניים גדולים עד קטנים (1-9 מטרים לאורך). הגדולים שביניהם הלכו על ארבע, בעוד הקטנים יותר, היו דו רגליים. רוב המינים בקבוצה התהדרו בגידולים שונים על ראשיהם: קרניים, לוחות גרמיים ובליטות אחרות. המפורסם שבמיניהם הוא הטריצרטופס בעל שלוש הקרניים. פריחת הקבוצה הגיעה בעידן הקרטיקון.
  • תיירפורה (Thyreophora)- היו קבוצה של צמחוניים קטנים ובינוניים (1-6 מטרים לאורך) שרוב חבריה הלכו על ארבע. הם נודעו בלוחות הגרמיים שגדלו על גבם, ביוצרם שריון, בכמה מינים, ובאחרים, רכס. המפורסם בין מיני הקבוצה הוא הסטגוזאורוס בעל הלוחות על גבו.

אין לבלבל את הדינוזאורים עם קבוצות אחרות של זוחלים קדומים אשר התקיימו באותה תקופה: פטרוזאוריה, פלזיוזאוריה, איכתיוזאוריה ואחרים. מבחינה אבולוציונית, מרבית מיני הדינוזאורים נכחדו בלא שיתמיינו מהם מינים אחרים בשרשרת האבולוציונית אולם הרעיון כי העופות הם צאצאים של סוג אחד או יותר של דינוזאורים קונה לו אחיזה במחשבתם של חוקרים רבים.

[עריכה] עידן הדינוזאורים

שלד של טירנוזאורוס רקס, מגדולי הטורפים שחיו אי-פעם ואולי הנודע ביותר מבין הדינוזאורים.
שלדי דינוזאורים בתערוכה במדעטק בחיפה
שיחזור דינוזאור שטרם בקע מהביצה. מדעטק, חיפה
ראש משוחזר של דינוזאור. מדעטק, חיפה
דגם של ברכיוזאור בפארק הדינוזאורים של סינמה סיטי ראשון לציון. הברכיוזאורוס הוא אחד הדינוזאורים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם

עידן המזוזואיקון החל לפני כ-250 מיליון שנה. תחילתו של עידן זה בהכחדת פרם-טריאסהכחדה המונית גדולה, אשר הביאה לסיומה את העידן הקודם, עידן הפלאוזואיקון (הזמן מסוף עידן החיים הראשון, הפרקמבריון, שנמשך עד לפני 542 מיליון שנה ועד ההיכחדות הגדולה האמורה מעלה). עם תחילת עידן המזוזואיקון, אוכלסה היבשה במינים רבים של זוחלים. אף אחד מאלה לא היה דינוזאור.

שמו של התור הראשון בעידן המזוזואיקון היה תור הטריאס. בזמנו, היה כדור הארץ מקום חם ויבש, באופן כללי. הוא היה יבש בהרבה, יחסית לתור הפרם, שקדם לו. בעלי חיים היו במירוץ להסתגלות לתנאים החדשים. בין קבוצות בעלי החיים הרבות שאכלסו אותה עת את היבשה, בלטו שתיים: סינאפסידה וארכוזאוריה. הראשונים, ששלטו במגוון צורות בעידן הפרם ובתחילת הטריאס, התמעטו עם הזמן, עקב תחרות עם הקבוצה השנייה, הארכוזאוריה.

הארכוזאוריה הוכיחה עצמה כקבוצה מאוד מוצלחת, מבחינה אבולוציונית. הם פיתחו מינים רבים, מגוונים בגדלם וצורתם. חלק מהארכוזאורים היותר פרימיטיביים היו גדולים ושוכני מים. קבוצה אחת שלהם, התנינים, שרדה את מבחן הזמן. ארכוזאורים אחרים, דמו לתנינים, אך שכנו על היבשה וצוידו ברגליים ארוכות וחזקות משל קרוביהם המימיים. מהם גם היו קטנים, דו רגליים. חלק מהאחרונים הפכו לדינוזאורים, שתחילה נבדלו אך מעט (בעיקר במבנה השלד) מאבותיהם. לקראת סוף הטריאס, תפסו הדינוזאורים גומחות רבות שהיו שייכות לפני כן לסינאפסידה ולארכוזאוריה. קבוצת הזאוריסקיה הייתה הראשונה להתפתח. התרפודים, הדינוזאורים הטורפים, שמרו תחילה על הצורה הבסיסית שירשו מהארכוזאורים, אך לקראת סוף הטריאס, התפתחו מהם הזאורופודים ארוכי הצוואר, שלא דמו לשום חיה שהתקיימה לפניהם.

התור השני בעידן המזוזואי היה תור היורה. הוא החל לפני כ-200 מיליון שנה, בשינוי אקלים נוסף. כדור הארץ הפך למקום טרופי לח ומיוער. פריחת הדינוזאורים החלה. ביורה הגיעו דינוזאורים מסוימים לגדלים אליהם לא הגיע אף בעל חיים יבשתי אחר. קבוצת האורניתיסקיה התפתחה והורכבה בעיקר מאוכלי צמחים קטנים וזריזים.

בנוסף לדינוזאורים, התפתחו היונקים, מסינפסידים קטנים. היונקים עתידים להישאר קטנים ודמויי עכברים, כמעט עד סוף עידן הדינוזאורים. קרוביהם של הדינוזאורים, הפטרוזאוריה, התפתחו גם הם מארכוזאורים קטנים, אך התמחו בתעופה ולא בריצה דו-רגלית. בעלי חיים מעופפים אחרים שהופיעו בעידן היורה, היו הציפורים. אותה עת, הן לא היו שונות ממינים אחרים של דינוזאורים קטנים ובעלי נוצות. הנוצות, שנועדו תחילה לשמירת חום הגוף ולתצוגה (בחיזור, קרבות וכדומה) איפשרו לקבוצה הזאת לגלוש באוויר. זוחלים רבים, שלא היו דינוזאורים, אכלסו את הימים. רובם המכריע נכחד בסוף עידן המזוזואיקון. צבי הים, שהיו אחת מקבוצות הזוחלים האלה, שרדו.

התור השלישי במזוזואיקון היה הקרטיקון. תחילתו לפני כ-145 מיליון שנה והוא היה הארוך ביותר, אם כי גם האחרון בעידני שלטון הדינוזאורים. אפיונו היה אקלים חם ויבש למחצה, דומה יותר לאקלים של ימינו מאשר לזה של עידן היורה. יערות דלילים, ערבות שיחים וחורש שלטו בנוף. כמו כן, היו מדבריות רבים. האורניתיסקיה הגיעה בתקופה זו לשיא גודלה ותפארתה.

בשונה מהזאורופודים, ששלטו בין הצמחוניים של תקופת היורה, הדינוזאורים באורניתיסקיה היו מסוגלים ללעוס את מזונם ולהפיק ערך תזונתי גבוה יותר מתוך היערות המדוללים של הקרטיקון. הדינוזאורים מהאורניתיסקיה מעולם לא הגיעו למערך הגדלים של הזאורופודים, אך הפכו למגוונים בהרבה. לרבים מהם היו קרניים ובליטות גרמיות אחרות על ראשם. בו זמנית, החלו להתפתח תרופודים (דינוזאורים טורפים) שהיו אינטליגנטיים במובהק מהאחרים. נטען כי לולא נכחדו, יכול היה סוג יחיד שלהם (Troodon) להתפתח לדמוי אנוש.

בסופו של הקרטיקון נשמדו רוב בעלי החיים והצמחים שהיו קיימים. מהדינוזאורים (כולל העופות), היונקים והארכוזאורים, שרדו מינים בודדים. אז החל עידן הקנוזואיקון הוא עידן היונקים.

[עריכה] גילוי הדינוזאורים

ראשוני המאובנים של הדינוזאורים נתגלו בשנות העשרים של המאה ה-19 על ידי גדעון מנטל, רופא בריטי שהפך לגאולוג ופלאונטולוג ומצא עצמות גדולות במיוחד ושיניים בגודל חסר תקדים. ריצ'רד אואן הוא שטבע את שמם, בשנת 1842 (פירוש השם ביוונית עתיקה: 'לטאות-אימים'). מאז נמצאו מאובנים של מינים רבים מאורך של 91 ס"מ עד 39 מטר וההערכה היא כי מדובר בכמה מאות סוגים שונים של דינוזאורים שהתקיימו בעבר. חקר הדינוזאורים הוא רב תחומי ומשתתפים בו מדענים מקטגוריות שונות. מאובנים של דינוזאורים או דגמים משוערים שלהם מוצגים לקהל הרחב במוזיאונים רבים ובשנים האחרונות חוברו ספרים ותסריטים רבים אודותיהם.

מציאת המאובנים היא עבודה הדורשת מיומנות רבה. תחילה, במקום שבו יש הערכה כי קיימים מאובנים, מסלקים אדמה וסלעים - לרוב עבודה זו נעשית בידי מחפרים ודחפורים, אך כאשר מתחילים להתגלות המאובנים, עוברים לעבוד עם כלים עדינים יותר כגון אתים ומקדחים. לאחר שמוציאים את העצמות, לעתים מתגלה כי חלקן רכות ועשויות להישבר מאוד בקלות. לכן, עוטפים אותן בגבס. לאחר שהגבס מתקשה, מכניסים את העצם לתוך תיבה מרופדת והיא נשלחת היישר למעבדה.

עד כה נתגלו קרוב ל-900 מיני דינוזאורים. רוב המינים נקבעו על סמך מציאת עצם יחידה, או עצמות בודדות. השוואה של העצמות, לעצמות מינים אחרים, ששלדם שלם יותר, מאפשרת לקבוע את שיוכו המיוני של הדינוזאור וכן את שחזור (אם כי לא תמיד באופן מדויק) מראהו של הדינוזאור. מאובנים של דינוזאורים קטנים מאוד, יכולים להימצא בשלמותם על פני שכבת סלע יחידה. במאובנים כאלה, ניתן לעתים למצוא גם שרידי נוצות, איברים פנימיים ואף את ארוחתו האחרונה של היצור.

[עריכה] היכחדות הדינוזאורים

הדינוזאורים חיו בעולם במשך כ-150 מיליון שנה ונפוצו בכל היבשות שהיו קיימות באותה עת. מכאן שהם היו אחת הקבוצות המוצלחות ביותר על פני האדמה. עובדה העושה את היעלמותם למסתורית.

בעבר, כאשר הידע עליהם היה דל יותר, שיערו כי היכחדות הדינוזאורים נבעה מה"פרימיטיביות" שלהם, חשבו כי הם לא היו "מפותחים" או "מותאמים" מספיק כדי לשרוד. אף טענו שהיונקים הראשונים (שהיו קטנים ודמויי חולדה) אכלו את ביצי הדינוזאורים כולן. כיום שוללים תאוריות אלו ומחפשים סיבות אחרות.

השערות שונות הוצעו לגבי נסיבות הכחדתם של הדינוזאורים. הרווחת שבהן, אשר הועלתה בשנת 1980 על ידי הפיזיקאי לואיס אלוורז ובנו הגאולוג וולטר אלוורז, היא: פגיעת מטאוריט ענק, ככל הנראה שבר של כוכב שביט, בחצי האי יוקטן שבמקסיקו לפני כ-65 מיליון שנה, בסוף תקופת הקרטיקון ותחילת השלישון. הפגיעה גרמה להעלאת ענן אבק עצום לאוויר, ענן שכיסה את כדור הארץ וחסם את קרני השמש במשך חודשים. להשערה זו תימוכין בגילוי המכתש בקרבת חצי האי יוקטן בשנת 1991 ובמציאת מתכות נדירות הנפוצות באסטרואידים, כגון אירידיום, בשכבות גאולוגיות המתוארכות כסמוך למועד היעלמותם של הדינוזאורים (גבול K-T).

בעקבות פגיעת המטאוריט מתו מרבית הצמחים עקב מחסור באור, ותוך זמן קצר רוב היצורים בעלי חילוף החומרים הגבוה, אלו שנזקקו לכמויות גדולות של מזון, מתו מרעב. לעומתם, יצורים בעלי חילוף חומרים נמוך (קרי דם קר, כגון זוחלים) היו מסוגלים לעבור את תקופת החושך הזאת עם מעט מאוד מזון. בעלי חיים שהיו מסוגלים לחרוף, או כאלה בעלי כסות מחממת, היו בעלי סיכוי טוב יותר לשרוד. משנגמרה תקופת החושך, רוב הדינוזאורים חלפו מבלי להותיר צאצאים, יחד עם כ60% עד 85% מהמינים על כדור הארץ. סביר להניח, כי מלבד העופות, עברו גם כמה דינוזאורים יבשתיים קטנים את המשבר, אך נכחדו מסיבות אחרות תוך מיליונים ספורים של שנים.

השערות נוספות הן:

  • טענה רווחת אחרת אומרת כי בתקופת הדינוזאורים לא היה חורף, כל השנה שרר אקלים טרופי חם. באיזשהו שלב, האקלים הזה התחלף בעונות השנה שאנו מכירים היום. הדינוזאורים לא עמדו בקור וקפאו למוות. הטיעון נגד טענה זו הוא שבמקרה כזה לא היו נכחדים הדינוזאורים החיים באזורים חמים.
  • חלק מהמדענים טוענים כי הדינוזאורים מתו מהרעלה. דינוזאורים רבים היו אוכלי-צמחים (לא בהכרח צמחוניים), ייתכן כי סוג חדש של צמח היה רעיל וכך כל דינוזאור שאכל ממנו הורעל. מובן כי הדינוזאורים אוכלי-הבשר הורעלו גם הם לאחר שאכלו את הדינוזאורים המורעלים. אולם סטיבן ג'יי גולד דוחה תאוריה זו בספרו חיוך הפלמינגו, וכותב כי הצמחים מכוסי הזרע התפתחו כעשרה מיליון שנים לפני הכחדת הדינוזאורים ולפיכך לא מדובר באירועים חופפים.
  • בתקופה הקצרה שלפני הכחדת הדינוזאורים, גובה פני הים ירד בצורה משמעותית. הימים הרדודים שכיסו חלק נרחב באותה תקופה, נעלמו.

אי אפשר להתייחס להכחדת הדינוזאורים כאל אירוע מבודד, משום שבו זמנית הוכחדו בעלי חיים רבים ובהם מינים רבים החיים בים, וכל מי שמבקש לטעון טענה הקשורה להכחדת הדינוזאורים חייב שהיא גם תסביר מדוע נכחדו משפחות שלמות של מיני בעלי חיים ולא רק הדינוזאורים. אנו זקוקים להסבר מתואם של מערכת מאורעות הכוללת את הכחדת הדינוזאורים כאחד מרכיביה. ההסבר המספק היחיד הוא הסבר המטאוריט. כן התגלה כי בתולדות כדור הארץ היו לפחות חמש הכחדות גדולות ועד כמה שהטכנולוגיה מאפשרת, גם באתרים הקשורים אליהם התגלו שרידי אירידיום, המעידים על נפילת גוף גדול מהחלל.

[עריכה] בתרבות

בול דואר גרמני ועליו ציורים של דינוזאורים
סצינה מתוך הסרט פארק היורה. הטירנוזאורוס רקס שבתמונה שוחזר באמצעות אנימציה ממוחשבת.

על אף שחיו שנים רבות מאוד לפני האדם ומעולם לא נראו בעיניים אנושיות, מהשנה שנתגלו הדינוזאורים (הרבה לפני המצאת הדמיית המחשב), החלו לעלות ולצוץ אגדות רבות אודותיהם. נראה שגודלם הכביר של הדינוזאורים והמסתורין שאפף את דבר היעלמותם מן העולם כבש את דמיונם של בני כל התרבויות בכל הגילאים.

כבר במאה ה-19, עסקו אינספור ספרים ותערוכות באירופה בייצורים אלו. מאז נעשו נסיונות רבים לשיחזור מראה הדינוזאורים באמצעות ציור ופיסול. בבריטניה, הפלאונטולוג ריצ'רד אואן היה מראשוני וחשובי מגלי הדינוזאורים ומשחזריהם. תחת הדרכתו הוצבו פסלי דינוזאורים גדולים ברחבי מתחם התערוכה הגדולה בשנת 1851. אחד מאירועי יחסי הציבור שיזם כללו ארוחת ערב של אח"מים בתוך פסל ענק של איגואנודון (ששוחזר לפי איך שאואן חשב שנראה, כיום יודעים ששחזור זה שגוי).

סר ארתור קונאן דויל הוא המפורסם בסופרים שכתבו על דינוזאורים. בספרו "העולם האבוד" הוא תיאר מקום מבודד על פני כדור הארץ, בו יצורים רבים (ביניהם גם דינוזאורים) שרדו היכחדות והגיעו לימי האדם. המקום שתיאר היה בדיוני, אך הספר ורעיונותיו הציתו את דמיונם של בני דור שלם וכן המושג "עולם אבוד" נכנס לשפה העולמית כמונח למקום שחמק מפגעי הזמן.

מייקל קרייטון הוא סופר מודרני שהחדיר בציבור עניין מחודש בעולם הדינוזאורים. בספרו "פארק היורה" שיצא ב-1989, תיאר קרייטון אי שאוכלס באופן מלאכותי על ידי דינוזאורים. אלה נוצרו בטכנולוגיה של שיבוט, כאשר את המקור לחומר הגנטי סיפקו תאי דם של דינוזאורים, שנמצאו בקיבותיהם של חרקים משומרים בענבר מהתקופה המסוזואית. האפשרות לשבּ‏ט דינוזאורים, לכאורה, גרמה לסערה רבה בציבור.

סרט הקולנוע "פארק היורה" שהתבסס על הספר ויצא בשנת 1993, הפיץ את הרעיון לקהל רחב אף יותר. אך הוא גם הציג לראשונה שחזורים אמינים של מיני דינוזאורים רבים, שנוצרו בהדמיית מחשב ונראו מציאותיים כאילו צולמו במציאות. הצלחתו של סרט זה וסרטי קולנוע אחרים שהציגו את הדינוזאורים בצורה זו, הפכו אותם בתודעת הקהל ליותר מציאותיים מבעלי חיים אחרים בני זמננו, שאינם זוכים לכיסוי תקשורתי דומה. לספר ההמשך של פארק היורה קרא קרייטון "העולם האבוד", כמחווה לספרו של קונאן דויל.

שרידים בישראל

במהלך בניה בישוב בית זית התגלו בשכבת סלע עקבות דינוזאורים - היחידים בישראל. מדובר קרוב לוודאי בעקבות של דינוזאור מסוג סטרוטיומימוס

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכן פוגע