בוביה

היסטוריה
המונח "בובייה" פרושו "נוהג בקר", הגזע בו אנו עוסקים הינו כלב רועים מאזור פלנדריה הבלגית והצרפתית וגם להולנד הגיע. הוא התקיים באזורים
אלה במשך מאות שנים, במספר ווריאציות ונודע תחת לפחות שישה שמות שונים.
כל זה הופך את ההתחקות אחר ההיסטוריה המדוייקת שלו למבצע בלשי מרתק. מה עוד שהאיכרים לא העלו על דעתם לקיים תיעוד היסטורי של כלביהם. להם די היה בתוצאות... כלבי הרועים המקומיים נודעו גם בשמות Vacher" de Chien " שפרושו "כלב עדר הפרות", "Pikhaar" שפרושו בפלמית "פרוע שיער". שם זה נזנח בשל דמיונו לשמו של הגזע הצרפתי "Pucardy Shephered".
במשך מאות שנים לא נעשה כל מאמץ לבודד ולטפח כלבים אלה שבדמם נמזג דמם של כלבי רועים בלגים המכונים Martin , כלבי צייד מטיפוס Barbet ואף דמו של הדירהאונד הסקוטי שיובא לפלנדריה.
צילום: יגאל פרדו
בתחילת המאה זוהו ארבעה טיפוסים עיקריים של כלבי בקר בלגיים:
1. מי שפותח להיות ה"בובייה דה פלנדר", כלב בגודל בינוני, בצבע חום או אפור, בעל צלעות מעוגלות וראש קצר למדי.
2. ה - "Moerman" או ה - "Bouvier Pikhaar" , כלב מעט יותר גדול, בדרך כלל שחור, בעל ראש ארוך יותר וצלעות עמוקות.
3. ה - "Briarde", כלב גדול, שחור או אפור כהה, בעל שיער ניכר ועיינים מכוסות כמו אצל כלב הצאן האנגלי העתיק.
4. בובייה דה ארדן - כלב שנראה רק לעיתים נדירות בתערוכות, אוזניו שמוטות ופרוותו רכה.

טיפוס הבובייה דה פלאנדר הינו העתיק מבין ארבעת הטיפוסים שהוזכרו.
טיפוס ה Morman נוצר ע"י הכלאת בובייה דה פלאנדר עם ה - Martin . האגודה המלכותית הבלגית החלה מתעניינת בטיפוח הגזע וכן גם המועדון הבלגי הצפוני.
סגן נשיא המועדון, צרפתי בשם פונטיין, כינס אסיפה גדולה של בוקרים ב - Boulers שבמערב פלנדריה באוגוסט 1912 .
לאסיפה זו הגיעו גדולי המומחים לגזע ובעקבותיה גובש תקן הגזע.
הגזע שבה לא רק את ליבם של הבלגים, אלא גם את ליבם של כלבנים צרפתים והולנדים, מה גם שהחל להצטיין במבחני עבודה לסוגיהם: נהיגת בקר, הגנה, ועבודה צבאית.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הפך חבל פלנדריה לאזור של קרבות מרים וכיבוש.
הגזע כמעט ונכחד לחלוטין ורק מספר קטן של כלבים הוברח לצרפת ולהולנד. לאחר מלחמת העולם הו המגדלים את הגזע על סמך המאגר שניצל. מספר קטן של כלבים אותרו בפלנדריה והיוו את הבסיס לטיפוחו המבוקר של הגזע.
חוסר אחידות עדיין אפיין את הגידול בארצות השונות.
היו קיימים לפחות ארבעה תקנים שונים וכלבים אלופי בלגיה עשויים היו להיפסל בצרפת ולהיפך. בשנת 1922 נקבע בבלגיה התקן המחייב את הגזע עד היום. בכך לא תמו התלאות. מלחמת העולם השניה שבה וחיסלה את
מאגר הגידול הבלגי ולאחר המלחמה שוב היה צריך הגזע לעבור תהליך של התאוששות.

הבובייה ככלב עבודה
החוואי הבלגי, ההולנדי והצרפתי הקדום נזקק למספר סוגים של כלבי עבודה:

כלבי שמירה - להגן על חייו , רכושו ובייתו. כלבים אלו פעלו כשהם קשורים
בזוגות במשך היום ומשוחררים בלילה.

כלבי רועים - לשמור על עדרי הבקר והצאן מפני שודדים ולהוביל אותם ללא עזרת אדם. כלבים אלו פעלו לבדם בשטח ללא רועה שיכוונם תוך הפגנה של תושיה אינטיליגנציה והעזה רבה.
מעניין לציין שנהיגת הבקר נעשתה לא בשיטה של "צביתת עקבים" של החיה אלא על ידי הטחת גופו של הבובייה בפרה התועה והדיפתה לעבר העדר.
את אותו חזה מסיבי ניצל האיכר הפלמי גם למטרות נוספות. היה מקובל לרתום את הבובייה לגלגלי ההפעלה של מנגנון תחנת הקמח )מה לעשות וטחנות הרוח המפורסמות פועלות רק כיש רוח...( וכן לעגלותיהם העמוסות של החלבנים שעברו שעברו בכפר עם מרכולתם.
אבותיו של הבובייה דה פלנדר ביצעו את עבודות אלו כולן, תוך עמידות מופלאה בתנאי מזג האויר הקשים והמשתנים.

בשלב מאוחר יותר החלה הקריירה של הבובייה דה פלנדר ככלב משטרה. ב - 1899 אימצו אנשי משמר הלילה הפלמי )זוכרים את התמונה של רמברנדט?( את הכלבים הללו, שליוו אותם בכל סיוריהם הליליים. היו אלה כלבי שמירה מעולים, בעלי אומץ יוצא מגדר הרגיל ועוצמה. השוטרים הפלמיים ניצלו את יחסו המיוחד של הבובייה לבעליו כמו גם את חשדנותו כלפי זרים.
מעלות אלו עשו להן שם גם מחוץ לפלנדריה.

 

תוכן פוגע