הידתם שלחתולים יש 7 נשמות!הידתם שחתולי בית חיים בין שבע לעשר שנים,וחתולי רחוב חיים בין שתיים לשלוש שנים!חתולים זו חיה מרתקת לא פחות מכל חיה אחרת.הנה מידע מרתק על חתולים:

חתול הבית הוא יונק טורף מבוית, מהסוג חתול ממשפחת החתוליים. חתול הבית נפוץ בכל יבשות העולם. משערים כי מוצאו מחתול הבר. החתול בעל חשיבות מרובה לאיזון האקולוגי בהיותו טורף מכרסמים ובכך מווסת את אוכלוסייתם. החתול הוא טורף לילי הצד מכרסמים, ציפורים ודגים, הבשר הוא המרכיב העיקרי במזונו וקיבתו אינה מותאמת לאכול מזון צמחי‏‏.נכון ל-2009, החתול הוא חיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם.

משקלו של חתול בית בוגר נע בממוצע בין 7-5 קילוגרם. תוחלת החיים הממוצעת נעה בין 15-10 שנים, כאשר חתול מבוית מאריך חיים יותר מחתול רחוב. אורך החיים הרב ביותר שתועד היה 38 שנים‏‏. טמפרטורת הגוף הממוצעת של חתול נעה בין 38.5 לקצת יותר מ-39 מעלות צלזיוס.

החתול חי בדרך כלל בבדידות, למעט אינטראקציה אקראית עם בני מינו. מספר החתולים הביתיים נאמד כיום בכ-600 מיליון.

לחתול מאפיינים פיזיים ההופכים אותו לטורף מובהק‏‏[4]. כשאר בני משפחת החתוליים, נמנה החתול עם המפותחים שבין הטורפים היבשתיים. גופו מותאם במיוחד לציד, בעיקר בלילה, ולאכילת בשר‏‏. גם ‏קיבת החתול מותאמת בעיקר לאכילת בשר[5].

עין החתול דומה במבנה לעין האדם, אך ראיית החתול טובה יותר בלילה. באור יום חזק מקבל אישון החתול צורה אופיינית של סדק אנכי צר. בלילה עינו פתוחה לרווחה וזוהרת בחושך עקב החזרת האור מתאים מיוחדים הנמצאים בה. לחתול יש שלושה עפעפים: עליון, תחתון וצידי; כך הוא יכול לשלוט היטב בגודל פתיחת העין.

בעבר חשבו שהחתולים הם עיוורי צבעים, אך בעקבות מחקרים שנעשו התגלה כי הם מבחינים בין צבעים שונים, הגם שאינם מייחסים להם חשיבות (מה שהביא למחשבה זו מלכתחילה).

לחתול שמיעה חדה המסייעת לו לשמוע קולות מכרסמים ולצודם. שמיעתו יורדת עם זאת משמעותית עם השנים וכבר בסביבות גיל חמש שנים הוא רחוק מלשמוע את התדרים הגבוהים. חתולים רבים נדרסים משום שאינם שומעים את המכונית הקרבה אליהם (לו שמעו יכלו לברוח). כך קטנים סיכויי ההישרדות של חתולי רחוב בגיל מבוגר. שמיעת החתול טובה בכל מקרה משמיעתו של הכלב.

לחתול מגזע מעורב יש 4 סוגי שערות בפרוותו: פלומה, שערות זיפיות, מגן וזיפים (שערות השפם). בגזעים שונים היחסים בין סוגי השערות שונים; כך נוצרות פרוות בעלות תכונות ייחודיות.

ככלל, רוב מוחלט (99.5%) של החתולים שפרוותם בעלת שלושה צבעים, הם ממין נקבה. חריגים יכולים להתאפשר רק אצל זכרים הלוקים בתסמונת קליינפלטר (תסמונת XXY).

לחתול יש שערות על השפה העליונה הנקראות זיפים. ישנן 12 שערות שכאלה בכל צד, בנוסף לשפם. הזיפים נמצאים בחלקים נוספים בגוף החתול. הם בעלי תפקיד חשוב ביכולת הציד, וחתול שזיפיו חסרים יתקשה בייחוד בציד לילי. כפי הנראה החתול משתמש בשפמו על מנת לחוש את זרמי האוויר סביב העצמים השונים בדרכו[6].

פה החתול מותאם לנשוך נשיכת מוות במכרסמים ובציפורים ולאכילת בשר. בקידמת הפה נמצאים הניבים בהם הוא הורג את טרפו. בלשון החתול יש גבשושיות קשות שבהן הוא נעזר לגרם בשר מעצמות. הטעמים המורגשים על ידי החתול הם מר וחמוץ, כאשר לטעם המתוק משקל מועט ביותר ועדיפות נמוכה בסדר העדיפויות למאכל מסוים (החתול יכול לחוש גם בחריפות מאכלים). בפיו של החתול נמצא איבר יעקובסון המזהה כימיקלים שונים. איבר זה קיים אצל בעלי חיים רבים, ויש לו תפקיד חשוב בבחינת טיב מאכלים. אצל חתולים, איבר זה קטן ובלתי מפותח, ולכן ניתן לראות חתולים המפשילים את שפתותיהם בתגובת פלמן, במטרה להביא אוויר אל איבר יעקובסון.

לחתולים יש חוש ריח מפותח ביותר. האיזור במוח החתול האחראי על חוש הריח, גדול פי שניים מזה של האדם, וקטן רק במעט מזה של הכלב. החתולים רגישים מאוד לפרומונים מסוג 3-mercapto-3-methylbutan-1-ol, הנמצא בשתן. כמו כן, לחתולים יש תגובה חזקה לצמחים כגון נפית, המכילים כימיקל בשם נפטלקטון, אותו הם מסוגלים לזהות אף בריכוז נמוך של 0.1ppm. לצמחים ולריאן ואקטינידיה יש השפעה דומה מכיוון שהינם דמויי פרומון.

לכף הרגל של החתול, כשאר בני משפחת החתוליים, כריות עליהן הוא מהלך, המאפשרות לצעדיו לא להישמע. בכריות אלה מוטמנות ציפורני החתול.

חתולים חיים כעשר עד חמש עשרה שנים בממוצע. ככלל, חתול החי בבית מגיע לגיל מופלג יותר מזה של אחיו החי ברחוב, וחתול מעוקר חי, בממוצע, שנים רבות יותר מחתול שאינו מעוקר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכן פוגע